זכרו תורת משה כז

להחניפו ולכן כשיבא עני ויתבע לעשיר שהוא חייב לו והעשיר כופר ונתחייב העשיר וזה בזיון גדול להעשיר ולכן הדיין החונף יאמר הפסק בדרך כבוד בודאי ידעתי שאתה זכאי רק אעפ"כ תן לו ולא יהא שאתה מפרנסו או כיוצא בו, וזהו שאסרה התורה אלא בצדק תשפוט שיאמר לו אתה זכאי ואתה חייב יהי' מי שיהי' וכן היה מנהגו של דוד שלא חנף אפי' לגדול שבישראל וא"ל איש פ' אתה חייב וכשבא לאבשלום וא"ל מאחד שבטי ישראל ר"ל מן המיוחדים והמיוחסי' (כפרש"י כמעט שכב א' העם) וא"כ עכ"פ ראוי שלא לביישו ולחוס על כבודו וע"ז השיב אבשלום ראה דבריך טובי' שבוודאי ראוי לעשות כן שאפי' שיחייב אותו לשלם ראוי עכ"פ לומר בדרך כבוד שלא יתבזה אבל שומע אין לך מהמלך כי לא ישגיח על כבודך ויאמר לך אתה חייב ומי יתן כו' ואלי יבא אשר יהי' לו ריב ומשפט ר"ל בין התובע ובין הנתבע והצדקתיו שאעפ"י שאחייב את החייב לשלם אבל אצדיק אותו כדי שלא יהיה לו לבזיון, וז"ל רוקח שמעו חכמי' מילי, אל תחניף לאדם, פן תישן שנת עולמים ותרדם, לא לפניו חנף יבא, כי יקטף עודנו באיבו, ע"כ תן בלבך לבער חניפות, ותכר האמת ולא בחניפות, זכור בוראך ותירא מפניו, בטח במלכך כי יהי' עמך, ראה ותשוה קטן וגדול, הכל מלחדול, ומלכך יהי' לך מעוז ומגדול, ושאלתי לרב מה הבריות אומרים עליו והשיב שקוראים עליו מקרא זה, ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו ר"ל שהכסיל שהוא רשע יש לו תקוה שישים על לבו שעושה שלא כהוגן וישוב אבל זה שמחזיק עצמו לחכם וצדיק עד שיאמר בפה מלא כל בני הקהלה אין שוין לעקבי רגלו זה ודאי לא ישים על לבו שעושה לפעמים דבר שאינו הגון, והשבתי ח"ו כי זה נאמר אם כבר הוכיחו ולא קיבל אבל זה האיש שהוא צדיק וירא שמים ודאי אלו היו אומרי' לו שאינו עושה כשורה מיד מתחרט ובודאי היה מקיים הוכח לחכם ויאהבך ומי לנו גדול מהגאון בעל עבודת הגרשוני שאמרו עליו שהי' מחזיק אצלו ת"ח ונתן לו שכרו ע"מ שיהי' תמיד עמו וישגיח על כל מעשיו ודבוריו ותנועותיו ומה שלא תישר בעיני' יאמר לו תיכף שעשה שלא כהוגן, אבל האשם הוא על האנשי' המקורבי' עמו ששותקי' ואינם מראי' לו פנים שעושה שלא כהוגן, וע"ז נאמ' בפה אלף ישחי' רעהו, אבל אני קורא עליו זבובי מות יבאיש יביע