זכרו תורת משה כח

שמן רוקח, שהגסות רוח אשר בזה האיש מפני רוב חשיבותו ומדותיו הטובים הם כזבובי מות ששמן הטוב כשהוא כשמן רוקח מבאיש אותו, ושאלתי מהרב מה עשה לך בשנאתו והשיב דחק אותי עד שהוצרכתי לעקור ולצאת מביתו וקיפח פרנסתי והלבין אותי ברבים בפני כל הקהלה מפני שעשיתי איזה תקנה ולא שאלתי פיו, ולכן רצה לעשות למגדר מלתא שלא לעשות דבר אם לא מרצונו מה שיישר בעיניו וכן דרכו להטיל אימה על ת"ח והכל לשם שמים לפי דעתו אמרתי לו וכי הוא באמת גדול מכל בני עיר וגדול בתורה בש"ס ופוסקי', והשיב הוא בר אוריין כמו שאר ב"ב לומד גמרא כפשוטו וש"ע עם באר היטב או לבושי' ויש ב"ב גבירי' מוכתרי' בכל המעלות ומדות יותר ממנו רק שמרוב יראתו משמי' נדמה לו שהוא היותר צדיק מכל בני דורו, אמרתי יוכל להיות שיש לו יראה של כסילות כמ"ש הלא יראתך כסלתיך כמ"ש ר"ת בספר הישר שיש יראה של חכמה ויש של שטות וע"ז נאמר יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות, ומסתמא אינו מכיר ההפרש שבין בר אוריין ובין ת"ח שהם רחוקים כרחוק כו' וגם כשלמד ס' קהלת לא שם לבו בפסוק א' מאלף פרש"י ק' נכנסי' לגמרא ויוצא א' מהן להוראה ובפרט לפי מה שכ' בתנא דבי אליהו וכ"כ בבעל הטורי' שמי שיכול לחדש. חידושי תורה הוא נחשב למ' אלף ואסמכא אקרא יבחר אלקים חדשי' ר"ל שה' בוחר לאלו שמחדשים בתורה מגן אם יראה במ' אלף ובאמת מי שלא למד ש"ס ופוסקים ראשונים אינו יודע החילוק בין בר אורין ובין ת"ח, ולא למד ג"כ בי"ד סי' רמ"ג מי נקרא ת"ח אפי' בזמן הזה, אמרתי להרב הרי זה כמה שנים וכי לא ביקש ממך מחילה לפני יוה"כ, שחק הרב כיון שבדעתו שעשה בזה מצוה למגדר מלתא, אמרתי להרב הרי אתה עובר על לא תקום כו' והשיב ח"ו שאני איני שונא לו ואיני נוטר לו שנאה ואדרבה לפי מדתו הטובה אני אוהב אותו רק ע"פ מדת ת"ח שצריך להיות נוקם ונוטר בדבר שנוגע לכבוד ה', ולכן איני מתנהג עמו כעם אחרים הגם שמדתי למחול להם אף שאינם מבקשים ממני מחילה אבל זה שביזה ת"ח לכבוד התורה אינו רשאי למחול ומאי אכפת לי שכל חלקו שיש לו לעולם הבא הוא שייך לי כדאיתא בספרי, ועוד שהרי הוא הלבין פני למגדר מלתא להיפך מד"ת ואהבת את ה' לרבות ת"ח,