זכרו תורת משה טז

שנא' ורם לבבך ושכחת את ה' ושם דף ה' ע"א א"ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות רוח ראוי לגדעו כאשרה ואין עפרו ננער ושכינה מיללת עליו ועוד שם הרבה דברים, ולהבין ג' דברים הללו דזה מדמה לעע"ז וזה לכופר בעיקר וזה כאשרה, ותחלה נקדי' מה שאמרו שם עוד, אמר ר' חסדא ואי תימא מר עוקבא כ"א שיש בו גסות רוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנא' גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל אל תקרי אותו אלא אתו לא אוכל, ויל"ד בנדה פרק כ"ה אמרו כל המוציא ז"ל אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה וה"נ הו"ל לומר כן ונ"ל שהרי האפיקורסים מסירים ההשגחה מהבורא של עולם השפל שאומרים כיון שהקב"ה רם על כל רמים וגבוה מעל כל גבוהים, וא"כ איך שייך שישגיח על עולם השפל הזה אלא שיש בהם ב' כתות שהאפיקורסים ראשונים אמרו כיון שא"א לרם על רמים שיברא עולם שפל כזה ולכן כופרים בעיקר ואומרים שהעולם הי' קדמון, והאחרונים מודים שברא העולם רק שמסר ההשגחה לכוכבים ולכן עובדי' את הכוכבים כידוע ועכ"פ שניהם מיחסי' להקב"ה הגאוה כי כן דרך המתגאה בהחשבו שיש בו מעלות נפלאות ולכן נחשבו כל אדם כאין נגדו ובאמת יש מקצת פסוקים המורי' כן כמש"כ כי גאה גאה וכתיב ה' מלך גאות לבש וכתיב זמרו לה' כי גאות עשה, וכתיב בל יראה גאות ה', אך באמת זה אינו כי א"כ איך אפשר שיזהיר ה' על הגאות וכי יעשה תורתו פלסתר כמו שאמר טורנסרופס לר' עקיבא וכמוהו כמה פעמי' בגמ' ואיך אפשר שהקב"ה שיש בו כל מדות טובות וכתיב תועבת ה' כל גבה לב מה שלא מצינו כן בכל עבירות שלא נאמר תועבת ה' כל אוכל נבלות וטרפות וכמוהו עבירות הרבה ואף שכתוב תועבה הם היינו שהדבר ההוא היא תועבה אבל לא האדם העובר נקרא תועבה וכן כתיב גאה וגאון שנאה נפשי, וא"כ איך אפשר שהקב"ה ישתמש במדה זו אך באמת כי הק"בה הוא עניו בתכלית הענוה וכדאר"י במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענתנותו כי לא מצינו בכל המקרא שנקרא גאה שזה הוא שם התואר על המתגאה אבל גאות היא הפעולה כמו עשירות גבורות שהבעל נקרא עשיר ובודאי כל המדות מה שהוא עולה על הדעת שראוי להתגאו' בעבורם כלם נמצאו בו יתברך וזשה"כ גאות לבש וכן כלם ומה שכ' כי גאה