זכרו תורת משה טו

המלמדים שילמדו אותם עם תלמידיהם לאחר שלמדו שיעורם גמרא ופסוק ובפרט בעת שיושבים על השולחן ומכ"ש בשבתות ויו"ט וחנוך לנער ע"פ דרכו עד שיהיו עכ"פ כל המצות שגורים בפיהם בדרך כלל והל' שבת בפרט, ולדעתי מצוה יותר להבעלי בתים לקבוע להם שיעור בשבתות ויו"ט ללמוד בקונטרס זה משילמדו תיקון שבת או פ' משניות כאשר ראיתי בעיני ב"א שלומד פרק משניות בכל יום ונזדמן שנלינו בפונדק א' של נכרים בשבת וראיתי שיושב אצל שפין רעדיל וטוה וגערתי בו הלא שבת היום ותמה עלי מה מלאכה זו כי סבר דלא מקרי טוה רק כמו במדינתינו שטוין ביד על שפינדל ואמרתי לו הלא אתה שונה במשנה והטוה ומלאכת טווה יהיה במה שיהיה ואמר כי כשאני שונה איני משים על לב מה לעשות או לא רק לקיים לימוד התורה ואמרתי יפה אחז"ל האומר אין לו אלא תורה אף תורה אין לז כי אם הלימוד אינו כדי לידע דיני התורה ומצותיה מנ"מ בלימודו, ולדעתי אף להמוכיחים את העם ומגידים להם שיעור בכל יום עין יעקב או דרוש או שאר דברי תורה יותר יקבלו שכר על הדרשה באלו השיעורים ולהורות להם המעשה אשר יעשון ויקיימו ללמוד ולעשות מעל הדרישה להם בד"ת שאין בו אלא ללמוד, והנה בני המנוח הצדיק מוה' משה הוא קיים מצותי וחזר תמיד על קונטרס הזה וקודם מותו נחמתי אותו שאתן לו שם עולם אשר לא יכרת טוב מבנים ומבנות ולכן קראתי שם החיבור הזה זכרו תורת משה ובזכות מצות שבת נזכה לגאולה להיות לשם ולתהלה אמן כן יהי רצון

והנה כדי להאיר עיניך ולהראותך עצת יצה"ר איך צריך לשמור ממנו אעתיק לך מספר המדות הגדול מדה אחת ומצוי כמעט בכל אדם ותראה כמה שרשי' וענפי' רעים יוצאי' ממנה והוא שורש פורה ראש ולענה והוא אבי אבות הטומאה, וד' אבות נזיקין נולדים ממנו והם הקנאה, והכבוד, והכעס, והלבנת פני חבירו ותולדותיהם אין מספר ומאוד הזהירו והחמירו חז"ל עליה כדאיתא והוא כתוב אצלי בתוך שאר מדות שכתבתי לעצמי לייסר אותי מלמנוע מהם בסוטה דף ד' ע"ב א"ר יוחנן ארשב"י כל אדם שיש בו גסות רוח כאלו עובד ע"ז כתיב הכא תועבת ה' כל גבה לב וכתיב התם ולא תביא תועבה כו', ור"י דידיה אמר כאלו כפר בעיקר