זכרו תורת משה יג

בצדקתינו הוא רק בגד עידי' לפי כל ג' פרושי' שבארנו והנה כאשר יתבונן האדם במעשיו יראה ורעד יבא בו וכמ"ש ואירא כי עירום אנכי וכאשר יתבונן האדם בדעתו וילמוד בס' החרדים כל מצוה ומצוה וכל עבירה ועבירה התלוי בכל אבר ואבר מגופו ולא יעשה שקר בנפשו ויחפש וימשמש במעשיו אם הם שלמים בכל ג' פרטי' שהזכרנו ימצא את עצמו בעל מום מכף רגל ועד ראש ואם באתי לפרט כל פרט ופרט תקצר היריעה אך נזכיר אבר א' הראש שהוא מלך שבאברים ובו האברים הנחמדים, המוח שבו תלוי המחשבה, והעינים שבהם תלוי הראיה, והאזנים שבהם תלוי השמיעה, והפה שבו תלוי הדבור, והנה רעת הפה אין להאריך בו כי נזקיו גלוי לכל בלה"ר רכילות ניבול פה, אפי' עם אשתו כמש"כ מגיד לאדם שיחו, דברי מו"מ בשבת ויו"ט, לדבר בכהכ"נ ובה"מ, מדבר עם חבירו א' בפה וא' בלב, דברי שקרים, חנופה, ליצנות, דברי רכילות ומחלוקת, מלבין פני חבירו, מקלל את חבירו, מתכבד בקלון חבירו, מפסיק ממשנתו ומדבר דברים בטלים ועוד הרבה אין מספר. כאשר יתבונן האדם ימצא רובן או מקצתן שעבר עליהם ואפי' היריאי' ולומדים תמיד לא ינצלו מהם, וכן עינים והאזנים הזיקן מצוי מאוד וגלוי לכל, ועתה נדבר מהלב והמוח שהם כלי המחשבה שבהם תלוי עיקר תיקון הנשמה והנה מלבד שברוב התפלות והברכות שאין אנו מכווני' בהם וא"כ נחסר ממנו התיקון, נדבר מהקלקולי' ופגעים שאנו פוגעים בהם לב חורש מחשבות און, קנאה שנאה חמדת הכבוד גאו' מבקש רעת רעהו, וכ' הרמב"ם מה שארז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה לפי שהמחשבה הוא המוח ולב האברים הנכבדים ובעבירה הוא פוגם באבר גשמי משא"כ במוח ולב שפוג' במחשבה שהוא דבר רוחני ויסדתי קונטרס מיוחד ע"ז

כללו של דבר ראיתי כי טובם כחדק וישר ממסוכה הגם שבאמת יה"כ מכפר ופשיטא יום המיתה ולכן לא יתייאש אדם ויבטח בה' וגם עכ"פ יתן לו שכר מצותיו אם מעט ואם הרבה וגם במתנת חנם מ"מ אזי יציאתו כביאתו וניזון למעלה בנהמא דכסופא כי נוטלין שכר מעט המצות שעשה רשע גמור ונותנין לזה, וראיתי שהגיעו הימים אשר אין בהם חפץ ולא אדע מתי אהי' קרוא אל