זכרו תורת משה יב

חושש רק מה שהוא יפה למראית עין לעיני ב"א. (ג) ל' גזול ושלול כפרש"י ע"פ בבוקר יאכל עד ל' שלל וזה"ש כבגד עידים ר"ל יש מהם שאינם בשלימות ויש מהם רק לגאוה ויש מהם בממון גזל, והנה התורה והמצוה הם תלוים בג' דברים כמ"ש בפיך ובלבבך לעשותו, דהיינו במעשה ודבור ומחשבה והם נגד נפש רוח נשמה, ובעשיות מצות גשמיות מתקן הנפש, ובלמוד תורה וברכות מתקן הרוח ובכוונת הדברים מתקן הנשמה, ונתחיל ברוב צדקותינו ישראל קדושים ובכל יום מתפללי' ומברכי' ק' ברכות ונחקורה אם הם בשלימות התפלות ידוע לכל כי נתקיים בנו כמש"כ בשפתיו יכבדוני ולבם רחוק ממני ותפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה וא"כ ה הם כלם פגרים מתים, והגאון מהו' יונתן פירש משאז"ל ב' שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם ויצא טורפין לו תפילתו על פניו ר"ל ב' שנכנסו להתפלל דהיינו הפה לדבר והלב לכוין וקדם אחד דהיינו הפה ויצא ח"ו טורפין כו' ואני אימר עוד מלבד שח"ו לא נקבל עליה שכר הלואי שלא יהיה עונש כדין זורק ברכה מפיו שהמזכיר את השם צ"ל ביראה ורעד כמ"ש אם לא תשמור ליראה את השם הנכבד והנורא והזורקו מפיו שלא בכוונה איה מוראו. בתפילין אם עשוים כדין ואם שומרן בקדושה שלא יפיח בהן וכן בכל מצו' ומצוה צדיק לדקדק אם הוא בשלימות ואל"כ ע"ז נאמר כל אשר בו מום כו' ח"ו, ונגד תנאי הב' צריך לדקדק אם אין בעשיות המצוה שום גאוה ויהורא שלא יהיה רק כעושה להתגאות בו וצריך האדם להתבונן אם אינו עושה המצו' או התור' עטרה להתגדל בהם או קרדום לחתוך בהם וכאשר יתבונן האדם ימצא שכמעט שלא נמלט מזה, ונגד הג' יתבונן כל אדם שלא יהיה גידו שום גזל ואונאה כשה"כ ארחץ בנקיון כפי ואז ואסובבה כו' דהיינו תפלה כי כאשר ידיו נקיים מגזל וכיוצא בו אין תפלתו תפלה וכמש"כ ובפרשכם כפיכם כו' ידיכם דמי' מלאו ודמי' תרתי משמע, וכאשר יתבונן האדם בפרט אם הוא עוסק במו"מ ימצא בידו גזל ואונאה רק שחושבי' לא נקרא גזל וגנבה רק הגונב והגוזל כגנב וגזלן אבל לא כן אלא כל ממון של אדם שיש בידו שאינו בידיעה וברצון חבירו נקרא גנבה וגזלה וכאשר יזכני ה' אאריך בהם, ולפי שמכל תורה ומעש"ט נעשה ממנו לבוש לנשמתו לפיכך אמר הנביא שהבגד שאנו עושי'