זכרו תורת משה יא

ימצא שאין בו מדת בטחון כלל שאם היה בו מדת בטחון לא הי' עוסק כל יום במו"מ וק"ו שלא היה עושה שום עול ומכ"ש במדות ומשקלות וכיון שאין בו בטחון בודאי שאין לו אמונה, שאם היה מאמין שהקב"ה משגיח עליו וזן ומפרנס לכל הי' בודאי בוטח בו. וכיון שאין בו אמונה בודאי כל זכיותיו לא נחשב לכלום יתבונן האדם בדעתו ואל יעשה שקר בעצמו וימצא שדברי אמת הן וצדק וזה"ש ששואלין בשעת הדין למעלה נשאת ונתת באמונה והק' תוס' שהלא תחלת דינו של אדם על ד"ת ובזה א"ש שבודאי תחלת דינו על ד"ת והיינו קודם לכל המצות אבל בודאי קודם לכל הוא אם הי' לו אמונה שאם אין אמונה אין תורה והסימן שמאמין בה' ובוטח בו אז בודאי לא יעשה עול ויהי' לו פנאי לעסוק בתורה וכאשר ידקדק האדם בספר חרדים במנין שס"ה ל"ת ימצא הרבה שנכשל בהם עכ"פ בשוגג וכ"ש בין אדם לחבירו ובדברים הנוגעי' בממון ואם לא נכשל בכללות המצוה עכ"פ נכשל בפרטיות כי כל מצוה ומצוה הוא אילן בפ"ע אשר יש לו ענפי' אין מספר כמו שכתבנו ואם נשמר מלעשות מלאכה בשבת לא נזהר מכעס שכ' בזהר דזהו שנאמר לא תבערו אש כו' והמדבר דברי מו"מ בשבת וי"ט הרי זה כמוציא מרשות לרשות מלבד שאר מלאכות הנעשות בהיסח הדעת ואם יקטן בעיני אדם מה שמטלטל מוקצה בשבת וכן כל דברים שהם קטנים בעיני אדם אבל הם דברים שעומדים ברומו של עולם ולא ישגיח על קטנות הדבר כ"א על גדולת המצוה

ואם יאמר אדם הגם שיש לו חבילות עבירות יש לו כנגדן חבילות מצות דע לך אחי הטעו' הזה מצוי ברוב האנשים אך צריך לפשפש אם לא נאמר עלינו כמו שאמר ישעיה הנביא וכבגד עידים כל צדקותינו פרש"י כבגד הראוי להסירו וי"ל דהל"ל כבגד קרוע ואמנם י"ל שרצה לכלול בו ג' דברים שצריך שיהי' בכל מצוה (א) שתהיה המצוה בשלימות ולא מקצתה ואם הוא מצוה שע"י דבור כתורה ותפלה צריך שתהי' בכוונת הלב. (ב) שתהיה רק לש"ש ולא לשום פניה וגאוה או להראות צדקתו. (ג) שלא יהיה בו שום ממון של גזל וכ"ז נכלל במלת עידים שיש לו ג' פירושים. (א) כפרש"י ל' הסרה מחמת שהוא קרוע ואינו בשלימות. (ב) ל' עדי זהב שהוא ל' תכשיט וידוע שהעושה בגד להתנאות בו אינו