יושר לבב פז

אנו מזכירים בראש תפלתנו או בשבחנו או באמצעים או בסופם שם אחד מהשמות הראוים לפרצופים אחרים עמו אנו מדברים בלשון ההוא בכללות כדכתיב דודי צח ואדום וגו' ראשו וגו' זה דודי וזה רעי דלא כתיב ראשי דודי צח אלא דודי צח וגו' וכן בסופו כתיב זה דודי וזה רעי בפתיחת וחתימת ברכה שעמו אנו מדברים בכללות באמרנו בא"י דאנו אומרים ברוך אתה אדני ומכוונים בהויה כרמוז בראש שבח זה כפול באמור צח כנגד הוי"ה ואדום כנגד אדני ובסופו כמו כן כפול באמור זה דודי כנגד הוי"ה וזה רעי כנגד אדני ובאמצעו מצינו פרטי אבריו הפנימיים והחצונים המכונים לו בכנוי אף כי כל אחד פרצוף בפני עצמו הוא כי עמו אנו מדברים בכללות כדי שישפיע לנו בפרטות מהכח הניתן לו מאותו הפרצוף שאנו מזכירים שמו שהוא כאחד מאבריו כדאמרן כדי שעל ידי הזכרת שמו בפרטות יתעורר לעשות פעולתו בכח הנשמה המסתתרת בו דא"א לז"א מבלעדו לפעול פעולתו וכן הוא א"א להשפיע שפעו שלא ע"י ז"א כי הוא לבוש פנימי לנשמה והז"א לבוש חצון ולכן כח הניתן מהנשמה צריך לעבור דרך לבושים אלו אלא שלפעמים לוקח עמו מבחינת הפרצוף שבו עובר בשהותו בו זמן מה ופעמים עובר דרך העברה לפרצוף שבו מתעכב השפע בעברו ושלקח עמו מבחינתו אנו מכנים השפע ההוא כאילו יצא משם מעיקרא ולכן אנו מזכירים משמותיו יותר משמות שאר הפרצופים ולהטעים לך דבר זה אמשיל לך משל ומבשרי אחזה אלוה והוא משל ליעקב שהוא ח"י בנר"ן שלו המסתתרים במח לב וכבד שבו וכל אחד מאברים אלו מטביעים בו טבע פרטי שבהנטל ממנו אחד מאברים אלו בטל ממנו טבע המוטבע בו מפני אותו האבר ואותו אבר עצמו לא נשאר בו נשמה שיוכל לפעול בה פעולתו בהיותו ניטל מגוף יעקב מכל וכל וכן יעקב זה אינו יכול להטביע טבעו המוטבע בו בכח אברים אלו בבריה אחרת בלי אשה נמצא היות כללות גוף יעקב העושה הכל בכח אבריו אלו בהיותם בו ומוציא כחם שבכחו לפעול בהיות אשתו עמו ולחכם המבין מדעתו הנמשל מהמשל זה הוא מבואר

ז וזו היא מעלת ז"א הגדולה על שאר הפרצופים אפילו מהעליונים ממנו שאם יסדרו בני אדם תפלתם להם בפרטות מבלי שיתפללו לז"א אף אם יכוונו לנשמה המסתתרת בהם יהיו צועקים ואינם נענים כאחד מאבריו הפנימיים של יעקב שהמשלנו לעיל שבהיותו ניטל ממנו אין בו כח לפעול הפעולה שפועל בהיותו תוך גופו ואדרבא יהיו המתפללים אליהם נענשים כי זה הוא רצון הסיבה ראשונה שיהיה הוא הז"א המוציא והמביא שפעו לתחתונים ואין עוד מלבדו ודבר