יושר לבב פח

זה מבואר בזהר פ' נשא דף קכ"ט ע"א לית שמאלא בהאי עתיקאי סתימאה בלא ימינא אתחזי ולא אתחזי סתים ולא סתים והאי בתקונוהי כ"ש ביה ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב היש ה' בקרבנו אם אין בין ז"א דאקרי ה' ובין א"א דאקרי אין אמאי אתענשו משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין ובפרשת בשלח דף ס"ד ע"ב מפרש יותר דבריו דקאמר התם אלא הכי קאמר ר' שמעון בעו למנדע בין עתיקא סתימא דכל סתימין דאקרי אין ובין ז"א ועל דא לא כתיב היש ה' בקרבנו אם לא אלא היש ה' בקרבנו אם אין אמאי אתענשו אלא על דעבידו פרודא ועבידו בנסיונא דכתיב ועל נסותם את ה' אמרו ישראל אי האי נשאל בגוונא חד ואי האי נשאל בגוונא אחרא ע"כ הרי על דעבידו פרודא ביניהם בסברם שיכולים להתפלל לא"א לבד בלי שיתפללו לז"א וייחדו בתפלתם אף לא"א אשר היו צריכים להשפעתו נענשו כי הפרידו ביניהם בדעתם ובזה נסו את ה' שהוא ז"א בסברם שיש כח בא"א לענותם מבלי ז"א ואינו כן אלא מבעי להו ליחדם על הדרך שאמרנו להתפלל לז"א ובתפלתם להזכיר שמות הפרצופים הגבוהים ממנו כי צריכים להם ואם לא יעשו כן ולא ייחדו תפלתם אלא לז"א לא יהיו נענים מיד וכדאמרן וזה הוא צירוף מ"ה תצעק אליי שהם אותיות מאצ"ל העתי"ק כל כך בקל ויהיה זה אמרם ז"ל שישראל צועקים ואינם נענים מפני שאינם יודעים להתפלל בשם וכלומר בשם המדה הראויה לתפלה ההיא בפרטות אבל לא יהיו נענשים כי בהתפללם אל ז"א בעל כרחם הם מכוונים לנשמה המסתתרת בו כי פשוט הוא דמבלעדו אין תפלתו תפלה כלל נמצאו מתפללים אף לא"א כי נשמתו של ז"א בו נסתרת משא"כ בהתפללם לא"א שאף אם מכוונים לנשמתו הם מפרידים בדעתם ז"א שהוא חצון לו והיינו דכתיב ועל נסותם את ה' שהוא ז"א ולא כתיב ועל נסותם את ה' שהוא ז"א ואין שהוא א"א דאף אם לא היו מתפללים אלא לז"א לא היו פוגמים אלא שלא היו נענים כ"כ בקל ודוק ועוד שא נא עניך וראה מאי דאיתא במכילתא על ריב בני ישראל וגו' ר' יהושע אומר אמרו ישראל אם הוא רבון כל העולמים כשם שהוא רבון עלינו נעבדנו ואם לאו לא נעבדנו ובלשון זה אמר ר' יהודא בפסיקתא אלא שבמקום עולמים אמר כל המעשים ר' אליעזר אומר אמרו אם מספיק לנו את צרכנו נעבדנו ואם לאו לא נעבדנו וכזה אמר ר' נחמיא בפסיקתא אלא דשינה לשונו וכה אמר אם מספיק לנו מזונותינו כמלך ששרוי במדינה ואין המדינה חסרה כלום נעבדנו ואם לאו נמרוד בו עוד בפסיקתא ורבנן