יושר לבב פו

ה וזו היא סדר העבודה הנכונה שכשאמר ברוך אתה הו"יה יכוין לפשוטו שנתברך ז"א הנקרא הויה ואשתו עמו כי כגופו היא הנקראת אדני אשר על ידה מחלק שפעו לתחתונים ולכן אין להפרידה ממנו לעולם ומה היא הברכה שנתברך ז"א ושיתברך הוא שירמוז בדעתו שיושפע בפנימיות שבו והם הפרצופים העליונים המתלבשים בפנימיותו שהם כמו אבריו הפנימיים שפע מהסיבה ראשונה המסתתרת בהם והם בו שעל כן תכף עמו מזכירים אותו בלשון נסתר באמור אשר קדשנו ולא אשר קדשתנו ושהשפע הזה יתפשט בו ובכל אבריו דרך הצנור הנדרש ונקרא בשם ברוך אתה בכח סוד השמות הראוים לצנור ההוא המשפיע ולאבריו המושפעים אשר הם נמצאים בכח מספר התיבות והאותיות של ברוך אתה הויה אשר הוא מוציאו מפיו וממנו ינתן השפע ההוא לנוקביה וממנו תוריד חלק הראוי מהשפע ההוא לנשמת המשבח או מתפלל וכיוצא בו והיא תחיה את גופו בו

ו נמצאת אומר דהמהלל או מתפלל לז"א הוא מהלל ומתפלל לסיבה ראשונה המסתתרת בו כי מבלעדה אין כל מאומה בידו וז"ל זהר חדש בתקונים חדשים דף ס"ה ע"ג דפוס אמשטרדם ז"ל אר"ש בריך ברי לעתיק יומין בודאי זקיפא והכרעה תניינא צריך לעילת העילות דנחית ליה מעילא לתתא ולסלקא ביה שכינתיה דאיהו זקיף לה בשם הוי"ה דכלא בידיה וברשותה עליה וירידה ונביעו ברשותיה דלא נחית אלא ברשותיה ואם הוא לא נחית נביעו לא נחית ואם הוא לא נחית לית סליקו לשכינתא ונביעו לא נחית לה נמצא דצריך לכוין לסיבה ראשונה דמבלעדה אין כל מאומה בידה וכל שמות שאר הפרצופים שמזכיר המהלל והמתפלל הם שמות אברי ז"א הפנימים והחצונים שכח הסיבה ראשונה המסתתרת באברים הפנימיים האלה נובעת בו ובהם הוא מוצא כחם שבתוכו לפעול ע"י אבריו החצונים לפיכך אין אנו מתפללים בפרטות לפרצופים העליונים ממנו דאין אדם קורא לחבירו בשם אחד מאבריו הפנימיים או החצונים אף אם אינו צריך מזה האדם אלא פעולת האבר הזה אלא לעולם מקדים קריאה לדבור כמו שעשה הקב"ה למשה כמאמרם ז"ל על פסוק ויקרא אל משה וידבר ה' אליו וקורא אותו בשם המיוחד לכלו ואח"כ אומר לו תעשה לי דבר הנעשת באבר זה שלך ומזכיר בדברו שם או שמות הראוים לאותו האבר הנצרך להשיג אותו דבר שמבקש ממנו או משבח אותו בשמות אותו האבר שעל ידו קבל הנאה ממנו יהיה פנימי או חצון ולכן בקראנו לז"א ונדבר עמו הרי אנו קוראים ומדברים אל כל הפרצופים כאחד עם נשמתם המסתתרת בהם אף כי