יושר לבב נו

דאי מת מיתת ב"ד כצלפחד אתכפר חוביה כדאמרן וע"ד אמר שלמה דבש מצאת אכול דייך ע"כ הרי מבואר דז"א הוא הפרצוף שהכל תלוי בו

יח ומקרא מלא הוא דכתיב בברכת יעקב שהוא רמז לישראל האמור הוה גביר לאחיך מדלא כתיב היה או תהיה אלא הוה דקדק בזהר וקאמר דדא רזא עילאה דמהימנותא ואין זה אלא כי הוה הוא הוה שם המורה הוית סיבה ראשונה וזה השם בו הוא כדאמרנן בחדר ג' פ' י"א וי"ב ואותיותיו מוכיחין עליו כי הוא סוד הואו העומד בין הי עילאה להה תתאה כסדר אותיות שם זה ולכן נעשה גביר לאחיו שהם הפרצופים האחרים שהם כאחיו ממש כי נשמתם עמו אחת הוא אף כי הם עליונים ממנו להיות נקראים כלם על שמו ושלא יהיה שפעם יורד אלא על ידו וישתחוו לך בני אמך. והם הפרצופים אשר יצאו מאימא עילאה כמהו בידוע שהם למטה ממנו ולכן הם כבנים אליה שכלם יהיה משעבדים לו וכן היא המדה דאלו לא היה חוט א"ס המשפיע מתכסה בכמה כסוים עד הגיע להתכסות אף במכסה הז"א לא היה כלי שתחתיו באצילות יכול לקבלו וכל שכן התחתונים ממנו וה"ט דלא כתיב אחיך וכן בן אמך בלשון יחיד דחד הוה ליה ולואי קבריה כמשאז"ל אלא מדבר בלשון רבים דעל פי פשוטו רמז לו דאף הזרע שלא נזרע אם יזרענו ויהיה לו בנים ממנו הוא יהי' גביר להם ועל פי דרכנו רמז לפרצופים האמורים כי רבים הם ושמו מוכיח עליו כי נקרא בשם המבחר שבשמות והוא שם הויה נקוד כמשפטו שהוא שם המיוחד והוא כל האצילות מראשו לסופו כי שורש המרובע שלו הוא חמשה ועודף אחד כי חמשה ירמוז לחמשה פרצופים שבאצילות כידוע שהשם הזה כוללים והאחד הוא האחד הידוע המסתתר בהם באמצעות א"ק המתלבש בהם ומגלה כחו על ידיהם והוא חוט א"ס אשר הוא היה הוה ויהיה שאין באלו הארבע תיבות כי אם ארבע אותיות משונות כמנין האותיות שבהויה שמספרה כאלו הארבע אותיות משונות ומספרם

יט והמדקדק בפרצוף זה של ז"א יראה בעיני שכלו אמיתות ענין זה והוא כי בו שם הוה מסדר הזמנים בין בפרטות הפרצופים כמו שאמרנו למעלה בפ' י' י"א י"ב בין אם נפרטם בה' פרצופים הידועים דנתחיל מאריך ונסיים במלכות כשנתחיל מאריך בהוה הראשון המורה הויה ונסיים במלכות ביהיה שהוא הזמן האחרון על כי הוא נעריכנו לאבא כי ראוי לו דאינו נסתר כארך ונקודו מוכיח עליו דהוא פתח ונקוד אריך הוא קמץ בין בכללות העולמות דז"א מקנן ביצירה כידוע ובה שם הוה כשנסדר הוא היה הוה ויהיה ונחלקם לארבעה עולמות