יושר לבב ק

בתשובתם אשר יעשו כדי שלא יבא עליהם צרות רבות ויבא טרם יטמעו בקליפות בענין שלא יהיה להם עוד תקומה ואף לפי ר"מ דפ' נשא דף קכ"ב ע"א דקאמר מלך שקשה גזרותיו כפרעה אתי שפיר שלא היו גזרותיו גזרת מות כי אם וימררו את חייהם וגו' ועל הפן הא' אומר כי מלאה צבאה ועל השני אומר כי נרצה עונה ועל הג' אומר כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה ומדלא כתיב כי לקחה מה' דהוה משמע שהיתה לוקחת ממנו חולאים רעים ונאמנים אלא מיד ה' ש"מ שעוני זה לקחה ע"י אמצעי והוא ע"י א"ה והוא כי מיסרם ע"י מלך שקשים גזרותיו כהמן כמשאז"ל כי בזה יש לאדם צער כפול מאילו היה מיסרו ה' ע"י חלאים רעים דאז אין לו כי אם צער אחד שמצטער בחליו אבל בזה יש לו צער כפול אחד מצערו ואחד על אויבו השמח בראות השפלתו ושעבודו תחת ידו וזה בא לו מפני שהוא דור שכלו חייב וזה אמרו בכל חטאתיה ומדה כנגד מדה היא זו להענושים ע"י האומות לפי שחטאם בא ע"י שלמדו ממעשיהם וכדכתיב ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ולכן קצת מרז"ל היו אומרים ייתי ולא אחמיניה כי מתפחדים היו מאלו הצרות הכפולות וקצתם לא היו מתפחדים מזה כי בטוחים היו בחסד ה' שלא יביא הצרות האלו על ישראל בבת אחת אם לא יחטאו חטאות גדולה סמוך לקץ אלא יחלקם לחלקים ויביאם עליהם מעט מעט בכל דור ודור עד שלא ישאר לבוא בעת קץ מהם להשלים חובותם כי אם מעט ובטוח אני שכך הוא ודאי כי צרות הרבה עברו על ישראל בגלות זה האחרון ולכן אל יקוץ אדם בקץ משיח מפני פחד הצרות כי רחמי שמים מרובים ואינו חפץ לכלות ב"מ אומתו והתמימה בשפוך עליה חמתו בבת אחת אלא גובה את חובו מהם מעט מעט כמשאז"ל והכי איתא במדרש על פסוק ה' אל באפך תוכיחנו ר' הונא אמר משל למלך שכעס על בנו ולפניו אבן גדולה ונשבע שהוא זורק בו את בנו אמר המלך אם זורקו אני על בני אין לו חיים מה עשה כתתו ועשו צרורות קטנות והיה זורק בו אחד אחד נמצא בנו לא הזיק ולא בטל גזרתו ע"כ הרי מבואר מה שאמרנו

ד ואם אנו סבורים דאף כי הקב"ה לא גלהו לאבריו שהם לנביאים דרך נבואה ולא למלאכי השרת כמשאז"ל על פסוק כי יום נקם בלבי דמ"ט ללבו ויהיה זה לחכם דעדיף מנביא שהוא מושפע ממדת החכמה שבה ל"ב נתיבות כמספר לב ובפרט בהיותו צדיק שהוא גדול ממלאך השרת כמשאז"ל גילהו אני אומר של רשב"י בפ' ואתחנן דף ר"ע ע"א לא נעלם ממנו והוא דקאמר התם על ענין אחרית הימים דרומז