יונת אלם צט

מלואים נוטר שלהן יהו"ה הוא אלהי' דמזמור לתודה הרי חלב והוא כבד למה שיש כנגדו קל ממנו כשנקח תחל' אל ושש אותיו' וג' מלואין שיש בזה רבוי כוללים והנה מן הה שבאמצע שם אלהי' יעלה החלב לד"ד ימין שהוא א"ל ולד"ד שמאל שהוא מ"י כשם שמן הה' יצורף מנין חלב בהר ב' פנים וידוע שהזכר גובר מצד ימין והנקב' בשמאל לפי החלב הכבד עיקרו בדד הימיני והקל בשמאלו וכשאין אמא מניקה לבנים אז נקרא אל עליון שהיא מתעלו' מעליהם וקס"א שבה עם האותיות והכולל הרי קס"ו כמנין עליון עוד יש בבינ' שם ס"ג שבו ג' יוד"ן ואלף בגימ' א"ל ורבוע קס"ו כמנין עליון הרי אל עליון ונמצאי' ב' התוארי' יחדיו במקו' א' בתפלת העמידה מה כתיב בתרי' גומל חסדים מלשון אחרי אשר גמלנו שהשפיע' עליון מן החסדים במספיק ובפירוש התפלה יתבאר יותר: פנ"ח החלב עצמו התורה נמשלה בו שאין אדם יורד עמקו כי הוא דם מתכנ' מכל מלא קומתו דינקי אברי' מהדדי ומתהפך לחלב ומקו' חלב לאו מעין הוא כי אין לו מקור א' אלא כל עורקי הדם הולכי' שם והי' אשבורן אליה' ואינו מטמ' בכל שהוא אלא ברביעי' ולא שנו לן בין לרצון האם בין שלא לרצונה ואינו מטמא אלא לרצון תנוק דבסתמ' דעתי' קריבה אצל חלב אבל אם ינק בע"כ בשעת' דלא ניחא ליה טהור כך הוא מסקנא דשמעת' בפ' אמרו לו והדוגמא לכל זה בזעיר שהוא יונק מן השפ' המתרב' באמא מלמעלה למתוח אבריו שהן שש קצוותיו ובהתפשט החלב לצורך אפשר שעבר עליו הדין כפי ההכנות והרמז בזה לסוד הנבואה דכתיב ביה בזעי' אם יהיה נבואכ' יהו"ה שהיא נעש' מרי דרגלין בשליחותו של עתיק' קדיש' הנרמז בר"ת אלה שהן אותיו' אי"ן בכלילית תלת רישין לגלו' לתחתוני סתרי ההנהג' העליונ' כפי הנרצה בה לטוב או למוטב ועד שלא הי' יונה חפץ בנביאו' נינוה לא נחתם גזר דינו לרע' בסוד טומאה והוא היה חושק שתתמלא סאתם ותחרב מאלי' לסימן על גוג ומגוג שלא תהיה להם פליט' ולחוס על כבוד קונו לא השיב על הק"ו דכתיב אתה. חסת ואני לא אחוס כי גודל הקיבוץ ורוב סיע' היו הזמנה גדולה לתשוקתו של יונה אך לפי האמ' גלוי וידוע לפניו ית' דאכתי לא מטו זמן חיובייהו של גוג ומגוג ולא עת פדות לעמנו ומה ששבו אז אנשי נינוה מדרכם הרעה האריך האף להם מ' שנה עד זמן נחום