יונת אלם נה

זוהר ויחי דף רי"ח ותבין מהכא להתם כי שבעין דוכתין האמורים שם הם תיקוני זעיר הכולל ז' נקודות והיא סוד מקום כו היכא דאיתי' ושבעין עלמין בבינה עלמין דאתכסי' ושבעין רהיטון בחכמ' דתמן רהיטי מוחא ושבעין כתרין עלאין כמשמעו וכל זה בסוד כלי' ומסיי' בה התם ומתמן אתפתחו ארחין לעתיקא סתימאה דכלא דסוד העצמות שיתבאר זה וזה בפ' ל"ג. פרק כ"ט לאלה התלת רישין דרך הקדוש יקרא להם הראשון רישא דלאו רישא או רישא דלא ידע ולא אתידע לא בחכמה ולא בסכלתנו והשני רישא דאין והשלישי רישא דאריך והנה הראש העליון נעל' מאד וג' ראשוני' שלו לא נתפשטו כלל אלא כלא רישא חדא והז' אחרוני' שבתקוני ההוא רישא מתלבש' בראשי' הקרובי' אליו כמי שיבא לפיכך נקראי' עתיק יומין כי הם ימים ראשונים באמת ולפעמים יאמר עליהם שנעשו עתיקא למוחא סתימ' כי הם תקפו וגבורתו בהתלבשם תחלת ברישא דאין שהוא כתר' עלאה כדלקמן ומוחא סתימ' חכמה דתקפה דידהו א"ס כי הוא זה הראש העליון נבארהו בסמוך וכולם בעלי קומה שלימה אלא שהן מכוסות ונעלמות זו בזו ואין לדרוש כלום רק במלא קומתו של אריך בלבד ופירשו באידר' זוטא דף רפ"ח ע"ב כי אלה הראשי' העליוני' זימנין אינון תלת פירוש נדרשי' כל א' לעצמו על הדרך שאנו עכשיו בבאורו אמנם זימנין אתכלילו בתרין כי שני התחתונים יבחנו כאח' כמו שהמוח נכלל בגלגלת וזימנין אתכלילו בחד סימנים אי"ן ונקרא שלשתם יחד בשם עתיקא קדישא ולפי הדרך הראשון מצינו לפעמי' אשר יאמר לראש התחתון מיהא סתימא ולאמצע כתרא עלאה וגם היא עתיקא ולההיא מוחא בסוד סבה קרובה ולעליון א"ס כדאמרן והיא שם בדף שזכרנו ע"א וכל זה יצדק מאד בבחינה המתלבש כמעט כל רישא דאין ברישא דארוך עד שיבחנו שניה' כא' והמוח הפנימי עיקר בהם שהו' בסוד חכמה נקוד' בהיכלו' ומה שנשאר מגולה מרישא דאין היא כתר תורה ודאי ועליו ההוא רישא דלאו רישא שהוא אצלם בסוד א"ס לרוב העלמו על הדרך שבארנו בזה בתחל' המאמר וכאן יקראהו באמת רישא דלא ידע ולא אתידע כי הוא אינו יודע שרש עצמותו מאתר עלאה יתיר כשם שאין האדם יודע מהות נשמתו והוא אינו מתודע לזולתו כלל עוד כתר של נקודה בהתאריך רום קומתו מלא כל החלל שהיה מקום