ישועות יעקב עג

והנה לפ"ז יש לי קושיא אחת בהא דהקשה הש"ס לשמואל דסובר אף שברי ע"ז מותרים ממתני' דבאמת נוכל לומר דטעם דמתני' דשברי ע"ז אסור משום דכיון דנעבד בודאי חשיב אתחזק איסורא ואף בדרבנן אזלינן לחומרא ואמנם ידוע מ"ש הר"ש דאף דאזלינן בדרבנן להחמיר היינו אם גוף האיסור אינו רק מדרבנן ואם ניזל מספיקו להחמיר נשאר באיסורו הראשון אבל אם מתחלה הי' אסור מן התורה ואח"כ נולד ספק באופן שיצא מכלל איסור תורה ויש ספק אם נשאר איסור מדרבנן בזה לא שייך לומר אוקמי אחזקת איסור כיון שאינו בחזקתו הראשון דמתחלה הי' אסור מן התורה ועכשיו אינו רק מדרבנן עיין בס' ישועות יעקב שהארכתי בזה. והנה בצלמים אף לר"מ אינו אסור רק משום גזרה דרבנן ולפ"ז בשברים דיש ספק אי ביטלו מהראוי לומר דמוקמינן אחזקתו הראשון אבל בשברי ע"ז דקודם הביטול הי' אסור מה"ת ועכשיו אף אי נימא דישראל ביטלה אינו אסור רק מדרבנן שמא יגביה והדר יבטלה ומתחלה קודם שנשברה הי' אסור מה"ת וא"כ יש כאן רבותא בשברי צלמים יותר משברי ע"ז ואמנם הדבר נכון מאוד לפמ"ש הר"ן דשמואל דמוקי להך מתני' דכל הצלמים באנדרטי של מלכים הוא סובר דאין טעם האיסור לר"מ בצלמים משום גזרה אלא דבכל המקומות מיעוטן עובדין לצורת המלך וע"כ לר"מ יש כאן חשש איסור תורה כיון דחיישינן למיעוט העובדין א"כ הוי לי' כמו שברי ע"ז דאם בטלו נסתלק החשש איסור תורה ודו"ק היטב:

סימן לג. ב"ה יום א' ט"ו סיון "טמאת הכהנים" לפ"ק לבוב החיים והשלום וכל טוב לכבוד אהובי ידיד נפשי ה"ה הרב הגאון הגדול החריף ובקי המפורסם לשבח בתורתו וחסידתו ויראתו הקודמת לחכמתו כש"ת מ' משה נ"י האבד"ק פרעשבורג:

שבוע זאת הגיעני יקרת מכתבו הטהור ותוכו רצוף אהבה חידושיו הנחמדים אשר העלה להלכה בעסק הכהנים בני אהרן להזהיר אותם בל יגשו אל בית אשר טומאה סביבותיו ונעשה כאהל אחד ע"י הביבי' המקורים מבית לבית ויש בהם פותח טפח לתוך בית שהטומאה בתוכו וכבר נשאלה שאלה כזו בזמן הקודם מאת הגאון בעפ"י ויצא הדבר בהיתר מאתו אמנם חכמי דורו חלקו עליו ומר ניהו רבא הסכים עם דעת החולקים כאשר האריך למעניתו ורצונו לשמוע דבר מה בפי וזה החלי בעזר הציר:

ראשון תחלה נחקור אם הא דקיי"ל טפח על טפח מביא הטומאה מבית לבית אחר אם הוא מה"ת או מדרבנן וראיתי להש"ך יו"ד סי' שע"ב כתב דהוא מדרבנן והרב בעפ"י החזיק בדבר שכן דעת רש"י בכמה מקומות ואמנם מ"ש הש"ך שכן נראה דעת הטור והפוסקים כבר כתבתי במ"א שאין הדבר כן ולא נזכר בדברי הטור ורק בהך דמת בבית ולו פתחים הרבה דמטמא כל הפתחים משום שסוף טומאה לצאת בזה נראה מבואר בלשון רש"י דאינו רק מדרבנן עי' ש"ס ביצה (דף יו"ד) ואמנם בש"ס ביצה נראה דאף הך דסוף טומאה לצאת הוא ג"כ מה"ת וכן נראה במג"א וחולק על הש"ך בדבר זה ודעתו שהוא מה"ת וכן מבואר בשו"ת מהרי"ט סי' צ"ו ועיין בשו"ת שער אפרים סי' ובשו"ת חוות יאיר ובחידושי לטור או"ח הבאתי ראי' מדברי רש"י והרע"ב דאינו רק מדרבנן דבש"ס שבת פקקו המאור בטפיח וקשרו גמי במקידה לידע אם יש בגיגית פ"ט ביאור הדבר דבאין בגיגית פ"ט אף שנתן רגלו למעלה אינו מאהיל על הטומאה ולפ"ז קשה אמאי לא סתמו הגיגית וכן הקשה כת"ר גם לשיטת הרע"ב קשה כמו שיבואר] ואמנם הדבר נכון מאוד דבאמת לכאו' ק' דהוי מתקן או דמיחזי כמתקן והיינו שמתקן המקום הזה ע"י הסתימה שיכולים הכהנים ליכנס לתוכו וכן להכניס כלים לתוכו שלא יטמאו באהל המת ואף שהכלים שכבר היו בתוך הבית נטמאו ועדיין לא הכניס הכלים החדשים לתוכו מ"מ המקום מתוקן ע"י הסתימה הזאת ובחנם השיג בזה המ"א על מהר"י הלוי ואמנם גם קודם שימות המת כיון דעושה הסתימה עבור זה חשיב כמתקן. ונלפע"ד כיון דקיי"ל בהך דאין מטבילין כלים ביו"ט והטעם משום דמיחזי כמתקן ויש חילוק בין כלי שנטמא באב הטומאה דאין מטבילין אותן ביו"ט לכלי שנטמא בולד הטומאה דמטבילין אותו ביו"ט והטעם כיון שאינו רק טומאה דרבנן לא חשיב מתקן א"כ כיון דעיקר הסתימה הוא רק לענין שלא להכניס הטומאה מבית לבית ע"י חלון זה הפתוח מבית לבית ע"י טפח על טפח וזה אינו רק טומאה דרבנן לא חשיב מתקן [ואף דלפי דעת הה"מ בפ' מהל' דטבילת כלים חדשים הנקחים מן העכו"ם אף דגוף הטבילה הוא רק דרבנן מ"מ אסור בשבת משום דאינו דומה לכלי שנטמא בולד הטומאה דלחולין מותר להשתמש ואף מדרבנן ליכא איסורא אבל כלים חדשים הנקחים מן העכו"ם אף שאינו רק מדרבנן מ"מ כיון דאסורין לכל מיני תשמיש מיחזי כמתקן מ"מ דעת הרבה פוסקים להתיר (חסר הסיום וחבל כו'):

סימן לד. אשר שאלתני על דברי הטור יו"ד סי' של"א דכתב גבי בת כהן הנשאת לישראל והוא חרש ושוטה פוסל אותה מלאכול בתרומה ואינו מאכילה אם היא בת ישראל והשוטה הוא כהן וכתב מעל' שהוא נגד לשון המשנה במס' יבמות דקאמר להדיא דנשואי שוטה אינן פוסלין ואינן מאכילין באמת כי הוא תמהון גדול וביותר שהרב ב"י הראה מקור מקומו של דברי הטור הללו מדברי המשנה הנ"ל והוא עומד כנגדו והי' בדעתי שט"ס בטור דנקט שוטה דשוטה כיון שאין לו קידושין כלל אף מדרבנן אינו פוסל ואינו מאכיל וכמבואר בלשון המשנה. אמנם כעת נתתי אל לבי דאפשר דלדינא יש לדחות דברי המשנה דבאמת לכאורה הי' לנו לפסול אותה מלאכול בתרומה משום שמא תמזוג כוס לבעלה כמו דקאמר הש"ס דלכך לא חיישינן ללקוט כהן בבית