ישועות יעקב עב

המועיל אף שאין ע"ז תורת ס"ס מותר מטעם רובא להיתרא ואמנם לר"מ דחייש למיעוטא וניהו דמ"מ היכי דיש ס"ס אף לר"מ מותר היינו היכי דיש ס"ס גמור אבל היכי דליכא ס"ס גמור רק שני צדדין להיתר דלא מהני רק מטעם רוב לר"מ לא מהני ולפי"ז קשה לי מה הקשה הש"ס לשמואל דקאמר שברי ע"ז מותרין ממתני' דתנן שברי צלמים מותרין אבל שברי כו"ם אסורין ומה קושי' דילמא טעמא דשמואל דמותרים ולא חייש שמא נתבטלו ע"י ישראל משום דיש כאן ס"ס שמא ע"י עכו"ם ושמא נשתברה מאלי' ואין עיקר אליל קיים ואף דאין זה חשיב ס"ס דהוי כמו שם אונס חד הוא מ"מ מטעם רובא מתירין בשברי ע"ז דעכ"פ כיון דיש שני צדדי היתר מתירין לשמואל אבל ממתני' דסתמא כר"מ והוא חייש למיעוטא ולא מהני רק כשיש כאן ס"ס גמור והיא קו' נפלאה. ונראה לי דבאמת קצת פוסקים כתבו דאף לר"י דסובר עכו"ם שנשתברה מאלי' אסור אינו רק איסור דרבנן ומה"ת פשיטא דבטלה ואמנם מלשון הרמב"ם לא משמע כן ומשמע דאסור מה"ת ואמנם כתבתי בזה במקום אחר דאי נימא דשברי שברים מותרים ואף שברים עצמן מותרים רק היכי דגוף האליל קיים ולא נתבטל אמרינן דאף השברים אסורים בזה פשיטא דאינו אסור רק מדרבנן ובזה נראה לי דחשיב ס"ס גמור שמא ביטלה הנכרי ואין כאן איסור ושמא נשתברה מאלי' ואין כאן רק איסור דרבנן והוי ס"ס לענין דאורייתא וספק אחד לענין דרבנן דמהני כמבואר ביו"ד סי' פ"ג לענין ציר דגים עיי"ש בב"י בשם סמ"ק ואני הראיתי מקומו בש"ס גבי הך דחבר שמת דקאמר הש"ס מעיקרא אימור לא טבילי אף דמדרבנן אסור אף שלא ראה פני הבית מ"מ לענין דרבנן מהני ספק זה דשמא כבר נתקנו לחוד והוי ס"ס בדאורייתא וספק א' בדרבנן כ"כ התוס' עיי"ש] ובזה חשיב ס"ס גמור ולא חשיב שם אונס חד כיון דספק א' מתיר יותר דאי נכרי ביטלו אף איסור דרבנן ליכא ואי נשתברה מאלי' יש כאן איסור דרבנן עכ"פ והיכי דספק א' מתיר יותר לא חשיב שם אונס חד ועמש"ל בתשובה לענין הך דסתם כלים של עכו"ם אינן בני יומן דחשיב ס"ס מה"ט עייש"ה והבן. ובזה נ' לי דיותר יש להחמיר למ"ד שברי ע"ז שנשתברו מאלי' מותרין לגמרי מאילו נימא דשברי ע"ז שנשתברו מאלי' אסורין מדרבנן דאי נימא דמותרין לגמרי א"כ במוצא שברים חיישינן שמא ישראל ביטל ואין להתיר משום ס"ס שמא נכרי ביטל ושמא נשתברה מאלי' דהוי שם אונס חד דאין ספק א' מתיר יותר אבל אי נימא דשברי' אסורין מדרבנן יש כאן לענין דבר תורה שני ספיקות וספק א' מתיר יותר לענין דרבנן:

ובזה ישבתי על נכון מה שהקשיתי זה ימים רבים לפי דעת המקשה דהחילוק בין מצא שברי צלמים למצא תבנית יד ורגל דהרי אלו אסורין דתבנית יד וכו' חשיב שברי ע"ז א"כ הך רישא משנה שא"צ דהו"ל למיתני מצא תבנית יד דאסורים וממילא נשמע דשברי צלמים מותרים אח"ז ראיתי למהר"ש אלגזי שהקשה כן ונדחק מאד ובזה א"ש דתבנית יד ורגל חשיב שברי ע"ז שצורת אבר עליהם ולשמואל אסורין מדרבנן וא"כ בא"י אי נכרי ביטל או ישראל או נשברה מאלי' יש כאן ס"ס גמור דספק א' מתיר יותר ואשמעי' דמ"מ אסורין דשברים אסורין מה"ת אבל בשברי צלמים דחשיבי שברי שברים כיון דאין אבר א' שלם ואם נשתברו מאליהן מותרין לגמרי וכיון דלא ידוע אין כאן תורת ס"ס שמא נכרי שיבר או שמא נשתברה מאלי' דהוי כמו שם אונס חד הוא. וא"כ אי תנא הך בבא דמצא תבנית יד ורגל הרי אלו אסורין לא הוי שמעי' מדיוקא להתיר שברי צלמים דתבנית יד ורגל דאסרי' יש בזה רבותא יותר והדבר נכון מאוד ודו"ק היטב:

והנה בש"ס אהא דקאמר שמואל דשברי ע"ז מותרין אקשינן עלה ממתני' דתנן מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין וקשה לי על מה שכתב הר"ן דגרסי' כאן שברי שברים ושברי' עצמן דהיינו אבר שלם אף לשמואל אסור א"כ מה הקשה הש"ס לשמואל דהא תבנית יד ורגל אף שמואל מודה דאסור דהרי תבנית יד ורגל הוי אבר שלם וכבר הרגיש כ"מ בזה ואמנם הדבר נכון דהרי הש"ס הק' מתחלה ממתני' דתנן שברי צלמים הא שברי ע"ז אסורין ומשני ה"ה דשברי ע"ז מותרים רק משום דבעי למיתני סיפא דהמוצא תבנית יד ורגל אסור אף בצלמים ולכאורה קשה טעמא מאי כיון דצלמים הוי ספק נעבד ובשברים ג"כ יש ספק שמא נכרי ביטלה חשיב ס"ס ואף בתבנית יד ורגל יהי' מותר מטעם ס"ס ובשלמא למאי דמסיק בעומדין על בסיסן אין כאן שבר כלל ומהראוי לאוקמי אחזקה שלא נעשה מעשה המבטל כלל אבל כאן דס"ד דלא מיירי בעומדי' על בסיסן ואיירי בשברי צלמים ותבנית יד ורגל נשאר וא"כ הוי ס"ס גמור וע"כ דאיירי בע"ז גמורה וא"כ כיון דלא הוי דומיא דרישא בשברי צלמים א"כ הדק"ל אמאי נקיט ברישא שברי צלמים הו"ל למינקט שברי ע"ז וזה דדייק הש"ס והא שברים נינהו דאף דאינן שברי שברים מ"מ שברים הוא ובספק נעבד הו"ל ס"ס גמור ואין לומר דהו"ל ס"ס להחמיר שמא ישראל ביטלה ושמא נשתברה מאלי' זה אינו כיון דנשתברה מאלי' ונשתברה ע"י ישראל שניהם שוים לאיסור הו"ל לענין זה כשם אונס חד הוא ודו"ק:

והנה בגוף הדבר הא דמתירין לשמואל בשברי ע"ז מטעם ס"ס שמא נשתברה מאלי' ושמא נשתברה ע"י עכו"ם שביטלה קשה כיון שידוע שנעבדה ואסורה בהנאה יש כאן חזקת איסור ולא מהני ס"ס לדעת הרבה פוסקים ואף דחזקת הגוף דהיינו לומר שלא נתבטלה אין כאן כיון דשבורה לפנינו והספק מי שברה ואמנם חזקת איסור במקומו עומד ולדעת המחמירין בס"ס במקום חזקת איסור למה יקילו בזה ואמנם הדבר נכון מאוד דכיון דנשתברה מאלי' מותר א"כ מהראוי שגם בשיברה ישראל מותר כמו דקאמר הש"ס לקמן אלא דגזרי' דילמא מגבה והדר מבטל לה והו"ל ע"ז של ישראל דאינה בטלה עולמית ואינו רק מדרבנן וא"כ כיון שיש לנו שני ספיקות וגוף הדבר אינו רק מדרבנן פשיטא דמהני עיין היטב בפוסקים: