ישועות יעקב עד
Yeshuot Yaakov 74 · ישועות יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →ישראל שמא ימזוג כוס לישראל ותירוץ הש"ס לא שייך בזה אמנם זה אינו כיון דשוטה הוא קטן אוכל נבילות אין מצוין להפרישו וה"ה שוטה כיון דאינו בר דעת אין להפרישו ואמנם ידוע שיש חילוק בזה בין איסור תורה לדרבנן דבאיסור תורה בודאי לא ספינן להו ובאיסור דרבנן נחלקו הפוסקים ואף לדעת הפוסקים דאף איסור דרבנן לא ספינן להו בידים מ"מ באיסור דרבנן לא חששו לספק שמא תאכיל בידים והנה במשנה דתרומות שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין וכו' תולין דחולין לתוך חולין נפל ובש"ס דיבמות (דף פ"ב) קאמר הטעם משום דתרומה בזמן הזה דרבנן ואקשינן מזה לר"י דסובר תרומה בזמה"ז דאורייתא וקאמר דר"י קאמר לתנא דסדר עולם דהוא ר' יוסי דסובר דהוא דבר תורה עייש"ה בש"ס דיבמות ופסק הרמב"ם כסתם מתני' דתרומה בזה"ז דרבנן והטור בשם ר"י כתב כיון דר' יוחנן דהלכה כמותו פסק כר"י דסדר עולם אף דבעלמא סובר הלכה כסתם משנה מ"מ פסק כאן כר"י דסדר עולם ולכך פסק כוותי' דתרומה בזמן הזה דבר תורה לכך חושש שמא תאכיל לבעלה שוטה בידים וסתם מתני' דבת כהן שנשאת לשוטה ישראל אוכלח בתרומה לטעמה דסוברת דתרומה בזה"ז דרבנן ואנן לא קיי"ל כהך משנה ודו"ק:
חלק אבן העזר סימן א ב"ה כבוד ידיד נפשי ש"ב. מכתב מעכת"ה קבלתי ותוכו רצוף אהבה שאלה אחת באחד שמתה אשתו והניחה בנים ורצונו לישא אשת חמיו שהיא מרחמת על בני' מאשתו הראשונה וכמה תקלות אשר יצאו מזה אם לא ישא אשה זו ומעל' הרחיב הדיבור בזה וסיים שדעתו להתיר הנה יש בזה מקום היתר והנה בש"ס דילן יבמות (דף כ"א) אמרינן דאשת חמיו מותרת אך התוס' הביאו דברי הירושלמי שאמרו אשת חמיו אסורה משום מראית העין והנה מה ענין מראית העין כתבו הפוסקים דנראית כחמותו ובזה אפשר דלאחר מיתת אשתו לדעת הפוסקים כר"ע דאינה בשריפה רק איסורא בעלמא אפשר דלא גזרו רק שמעל' הביא דעת קצת האחרונים דגזרו באשת חמיו משום אשת אביו ואמנם לדעתי טעם האוסר בירושלמי לא מטעם שנראה כאשת אביו ולא מטעם שנראה כחמותו אלא הטעם עפמ"ש הרשב"א בחידושיו בהא דקאמר הש"ס דאשת חמיו ואשת חורגו מותרין מאי קמ"ל כיון דלא נזכר לאיסור מהכ"ת נימא דאסור אטו כל המותרים איצטרך לאשמעינן וכתב דהו"א כיון דבתה אסורה לזה משום אחות אשה אף היא אסורה כמו דקאמר הש"ס לקמן אשת חורגו אומרת אני מותרת לך ובתי אסורה אי הכי אשת חמיו נמי וכו' עייש"ה וא"כ הירושלמי דאוסר טעמו משום דבתה אסורה היא נמי גזרינן עלי':
ובזה נראה לי פירוש הירושלמי אשת חמיו אסורה משום מראית עין אם תאמר תורה הרי דוד נשא רצפה בת אי' והקשיתי בספרי ישועות יעקב הא הנמק"י כתב כמו דקיי"ל נושא אדם אנוסת אביו וה"ה באנס אשה מותר לישא בתה ה"ה בפלגש כיון דהמה בלי קידושין הוי כאנוסה ומפותה א"כ איך מביא ראי' דאשת חמיו מותרת מהא דדוד נשא רצפה שהיתה אשת שאול חותן המלך דוד הרי מבואר בקרא דרצפה היתה פלגש לשאול וא"כ מה איסור יש בזה הרי אנוסת אביו מותרת לן וכ"ש אנוסת חמיו ועיין מ"ש שם ובזה אתי שפיר דבאמת קצת פוסקים חילקו בזה בין אונס ומפתה לפלגש ועי' בס' כנה"ג ואמנם דברי הנמק"י נכונים מאוד דכיון דהטעם דאונס מותר משום דאינו דרך לקיחה ה"ה פלגש שהיא בלא קידושין ואמנם מ"מ אפשר לומר] דהרי כמו דקאמר הש"ס דניגזר כיון דהבת אסורה גם האם מהראוי לאסור שלא נימא היא מותרת ובתה אסורה א"כ באנוסת ומפותת אביו נימא ג"כ כיון דבתה אסורה משום אחותו ה"ה אמה אסורה ואמנם באונס ומפתה דקיי"ל דאינה צריכה להמתין שלשה חדשים משום דאשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר א"כ לא חיישינן לשמא ישא בתה שיהי' לה מן הזנות ובנשואין אסורה אבל בפלגש שאינה מתהפכת אמרינן כיון שאסור בבתה אסור באמה ג"כ ואמנם באמת אנן קיי"ל דמותר אדם באשת חמיו ובאשת חורגו אף שאסור בבתה א"כ אף בפלגש מותר כמ"ש הנמק"י אבל הירושלמי שפיר הוכיח דאשת חמיו מותרת מצד הדין דאי נימא דאסורה ע"כ משום דאסור בבתה כמ"ש הרשב"א וא"כ איך נשא דוד רצפה בת אי' וכיון דרק משום דאסור בבתה קאתינן עלה א"כ לאחר מיתת אשתו אין חשש דהרי אף אחות אשה מותרת לאחר מיתת אשתו ודו"ק היטב. וגם אי נימא משום חשש חמותו אסרו אשת חמיו כבר כתב מע"כ דתלי' במחלוקת ר"ע ור"י ואמנם גם בזה דעת הרמב"ם דאף לר"י לא נתמעט רק משריפה ולא מכרת וא"כ כמו דגזרו בזה אטו חמותו דיגיע לכלל איסור שריפה כמו כן אם יגיע לידי כרת יש חשש ואף דלענין גרים יש חילוק בין לאחר מיתת אשתו או בחיי מיתתה אבל לענין הך גזירה אפשר דאין חילוק ואמנם כבר כתבתי דדעת הרמב"ן דאף איסור כרת ואפי' איסור לאו אין בו רק מסתי' דליקו באיסור שוכב עם חותנתו וכבר כתבתי בזה בספרי ישועות יעקב סי' קע"ג דכן העיקר וגם בזה נחלקו הלכה כמאן דאף שדעת הרבה פוסקים דהלכה כר' עקיבא לעומת זה דעת ר"ח דהלכה כר"י ואמנם לענין איסור אשת חמיו דאין בזה רק חשש מראית העין מצרפינן דעת הפוסקים להקל אחר מיתת אשתו ובפרט שלדעתי עיקר הטעם דאשת חמיו אסורה משום בתה ולאחר מיתת אשתו גם אחות אשתו מותרת