ישועות יעקב קיב

דברי הבעל אמר מקודם לפני ב"ד שלא שמע מהבעל שום דבר הפוסל הגט הרי דבריו סותרים כי כפי דיבורו כעת הרי שמע מהבעל דבר הפוסל את הגט והרי הוא כחוזר ומגיד ועז"ה המתירין יסוד דבריהם וגם דברי המסדר כיון שלפי דבריו הגט פסול הרי סותר מעשה עצמו וגם המסדר משים עצמו רשע במה ששתק עד כעת עכת"ד. והנה לפמש"ל דמהני קיום התנאי בזה אף שהתנה קודם התורף א"כ אין זה פוסל את הגט ואין כאן סתירה ואף שבשעה שהעיד העד בתחלה כבר היתה האשה נשואה לאחר והעד ידע מזה מ"מ כיון דקיי"ל בח"מ סי' כ"ז דמתרצים דברי העד שחוזר ומגיד כמו שמתרצים שני עדים שלא יהיו מכחישים זא"ז כאן ג"כ מתרצים דבריו שכוונתו בעת מסירת הגט ובעת כתיבתו לא הגיד דבר הפוסל את הגט כיון דבעת הזאת הי' אפשרי שתחזור המטלטלין ומכ"ש דלפמ"ש אף אחר שניסת מהני קיום התנאי והאמת כיון שהעיד לפנינו ראוי לשאול את פיו על סתירת דבריו ואף דבעד לא מהני אמתלא לדעת רוב הפוסקים (ועיין בתשובת הר"ן מ"ז) מ"מ כיון שאינו חוזר ומגיד לגמרי מהני אמתלא לתרץ דבריו ועוד מ"ש הגאון נ"י כיון שתפסה מעותיו ולא רצתה לדון עמו בד"י עד שיתן ג"פ הוי גט מעושה והביא דברי התשב"ץ בתשובה הובא בב"י סי' קל"ד במי שגזלה אשתו ממנו ולא רצתה להחזיר מעותיו עד שיגרשה וידוע מילתא דמחמת אונס זה נתן לה גט הוי גט מעושה והנה דברי התשב"ץ אינם מבוארים כל הצורך וכפי הנראה דעתו ג"כ דבלא מסר מודעא הגט כשר וכ"ש בזה שבאמת נתפשרה עמו ופשרה דינו כמכר דבעינן הכרה באונסו וגם שביטל כל מודעות וגם הרי הי' לה טענה נגדו ואם הרב דק' פודהייץ לא רצה ליתן כתב סירוב הי' לו לילך לב"ד אחר וגם עדיין לא נתברר אם תפסה משל בעלה אמנם עכ"ז הי' מקום לערער בזה אך הרב הגאון נ"י ראה ראי' אחת בדבר שאינו מבורר האיך דעת התשב"ץ נוטה ואנכי הרואה שתי ראיות בדברי רבינו ירוחם נכ"ד ח"א בסופו שם הביא שעשה מעשה באשה אחת שתפסה שט"ח וחפצים של בעלה ולא רצתה להחזיר לו עד שיגרשנה וגירשה מחמת כן וכתב הגאון דאין זה חשיב אונס וגט מעושה והגט גט גמור כמו שיראה הרואה שם וכ"ש בזה וידוע שגט מעושה בב"ד של ישראל לקצת פוסקים אינו רק מדרבנן והארכתי בזה במק"א ואכ"מ וכ"ש שלפי טענת האשה אינו מעושה ופשיטא דאם ניסת לא תצא ע"כ דעתי נוטה שאם תחזיר המטלטלין ותקיים תנאה כעת יש לצרף כל הצדדים להקל בזה אך מאחר שהבעל יודע מחויבת לקבל ממנו גט אחר ותהי' עם בעלה השני כדין כל פסולי דרבנן המבוארים בסי' ק"ן וגם יכול בעלה לזכות גט ע"י אחר כיון שנאסרת עליו זכות הוא לה אמנם בלי חזרת המטלטלין חלילה לה להיות עם בעלה והמקיל בזה עתיד ליתן את הדין עכ"ז אם יראה בעיני הגאון הנ"ל שאין הדין עמי יוכל לעשות בזה כאוות נפשו ואני לא אגלה דעתי לשום אדם כי מה לי להכניס בדבר כזה במקום שיש עוררין. דברי אלה:

סימן כו. ב"ה יום ב' כ' אדר ראשון. אשיב ואומר שלום לכבוד גר"ו הרב המאוה"ג החריף ובקי הגאון המפורסם לשבח נ"י ע"ה פה"ח בנש"ק כש"ת מ' ארי' ליבוש נ"י אבד"ק סטאניסלוב והגליל. מכתבו קבלתי ובעסק השאלה באיש אחד שיש לו אשה בארץ הקדושה ואין לו בנים ממנה והאשה זקנה באה בימים ונסע בעלה ממקום אשר הי' שם אהלו בתחלה וא"א לו לחזור למקומו מטעם הנאמר במכתבו קודש והאשה אין רצונה לצאת מאה"ק וגם אם תרצה לבא לכאן מה יוסיף מאחר שהיא זקנה והבעל עדן לא קיים מצות פו"ר וגלל כן שלח לה הבעל ג"פ ע"י שליח וגם השליש שני אלפים אריות טערקיש בעד דמי כתובתה ביד הרבני הגביר מ' מיכל נ"י בק' יאס ואח"ז העיד איש א' שראה מכתבים שונים שכבר האשה קבלה הגט והתירו הב"ד דשם להאיש לישא אחרת וכבר נשא אשה אחרת בת בנים ועתה הגיע איגרת משם שאין רצון האשה לקבל הגט עד אשר ישליש עוד 1500 אריות ביד הגביר הנ"ל והנה כבוד מעלתו פלפל בחכמה אם נאמן ע"א באיסור חדרגמ"ה אם אומר שמתה האשה או נתגרשה ולא נעלם מעיניו הטהורים דברי הב"ש סי' ט"ו וסי' קנ"ח שאין ע"א נאמן בזה אלא שרום כבודו הוסיף דברים דאף אי נימא דלא כדעת הב"ש היינו באומר שמתה האשה אבל באומר שנתגרשה כיון דעפ"י דיבורו נפטר הבעל משאר כסות ועונה פשיטא דאינו נאמן וע"כ כתב מעל' שהב"ד שהתירו עשו שלא כדין:

והנה בגוף דברי הב"ש עיני כבודו לנוכח יביטו בס' ישועות יעקב סי' קנ"ח שהשגתי עליו והבאתי ראיות הרבה דבדרבנן אף באיתחזק איסורא ע"א נאמן עיי"ש ואח"ז כתבתי שם דטעמו של הב"ש משום דמוקמינן אשה זו בחזקת חי שהוא ענין חזקת הגוף כמ"ש הפוסקים דחזקת הגוף עדיף משאר חזקות דמעיקרא ולכך אין העד נאמן לסותרה והא דקאמר הש"ס בפרק האשה רבה דלפי דע"א נאמן באיסורין לענין עדות אשה ג"כ נאמן אף דבעדות אשה בא לסתור חזקת חי וקאמר משום דאיתחזק איסורא דא"א משום דבאמת ידע הש"ס דחזקת דייקא ומינסבה מרע לחזקת חי ובאמת דחזקת דייקא מרע ג"כ חזקת א"א כמ"ש התוס' במס' כתובות (דף כ"ב) בהך דשנים אומרים מת דלא מוקמינן אחזקת א"א משום דחזקת דייקא מרע לחזקת א"א אלא דמ"מ חשיב איתחזק איסורא כמו דקאמר הש"ס שם הבא עלי' באשם תלוי קאי וכתבו תוס' בעצמם דאע"ג דלא שייך אשם תלוי רק היכי דאיתחזק איסורא כגון חתיכה אחת מב' חתיכות הכא נמי איתחזק איסורא דא"א הרי אף דחזקת דייקא מרע לחזקת א"א מ"מ חשיב איתחזק איסורא דא"א וה"ה בזה לענין נאמנות העד חשיב איתחזק איסורא דאינו נאמן עד דלבסוף מסיק הש"ס דהקילו רבנן בתתלתה משום חומר דבסופה והאמינו