ילקוט דוד - באוהל דוד רו

שהוא מורה על הדין כל היום דוה דהיינו הוד. ועי' עוד זוהר נשא קמ"א ע"ב ז"ל ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא וכו' ועי' עוד בר"מ פרשת כי תצא רפ"ב דקאמר נצח והוד אהרן ודוד מתמן הוו חד נטיל רחמי וכו' ובזוהר פרשת בראשית כ' ע"ב ז"ל נצח ירכא שמאלא דיעקב ובגין כך אתא דוד וכליל ליה בימינא ד תיב נעימות בימינך נצח ימינך לא כתיב אלא בימינך וכו' ועי' עוד ברעיא מיהמנא פרשת בהעלותך דף קנ"ג ע"ב דקאמר וז"ל ויהון חכמה חסד נצח לימין וכו' ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד ותלת דרגין דאמצעיתא כתר תפארת יסוד וכו' ע"ש ובזוהר פנחס רמ"ג ע"ב הוד בגבורה וכו' ע"ש ועי' זוהר בראשית כו' ע"ב דקאמר הוד שוקא שמאלא ע"ש תר"פה עי' בעבר הדף באות א' שעיינתי לזוהר פרשת שלח דף קנ"ז ע"א ע"ש וז"ל בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב וכו' ע"ש הרי בהדיא דקאמר שאהרן דרועא ימינא ולכן צריכין להתבונן על זה. וכן הוא בהקדמת תקוני הזוהר סוף דף יוד ע"א שבא גוון סומק דגבורה דנטיל מניה הוד וכו' ע"ש וכן הוא בתקונים תלתין דף ע"ד וז"ל איהו שוקא ימינא כהנא דאתמר ביה נעימות בימינך נצח וכמה דנצח אתקשר בימינא הכי הוד אתקשר בשמאלא וכו' ע"ש ועי' תוספת הזוהר דף ש"ו ע"ב וז"ל והוד דרגא דדוד ואהרן דרגא דיליה נצח עי' בדף פ"ב. ו' שם בר"מ דף רכ"ב ע"ב ובגין דא צריך בר נש לפקדא לה במטרוניתא הה"ד בידך אפקיד רוחי ואם היא אסירא בחובוי דגופא בידא דחיילין דיצר הרע מה כתיב בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת ועוד בזמנא דאיהי חייבת מה כתיב ברוחיה יד ליד לא ינקה רע דאזיל מיד ליד במשריין דיצר הרע דשריין עליה בחובין דיליה וזרקין ליה מאתר לאתר והאי איהו דאחזי גרמיה במדינה אחרת או במלכו אחרא ולזמנין באשפה כפום חובוי ואי איהו זכאה כל משריין דיצר טוב כלהו ופניהם וכנפיהם פרודות לקבלא רוחיה וסלקין ליה לעילא לאתר דחיין דכרסייא ותמן חזי כמה חזיונות דמיונות ומראות דנבואה ובגין דא אוקמוה רבנן דחלום אחד מששים בנבואה ע"ש מכאן יודע האדם בעצמו שאינו שוה כלום כי כמה שערים עוברים עליו בשעת שנה אימות ופחד יבא עליו ובכמה אורחות עקלקלות מעבירין אותו במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ מקום שאין דרך לעבור שם ימין ושמאל ודרך חלונות קצרים עליות ותחתיות המתקצרים על האדם בהכנסו בהם דרך בריחה ורדיפה אתיא רדיפה רדיפה מבוהלים ודחופים הרצים יצאו דחופים בדבר המלך מלכו של עולם ועיר קטנה נבוכה נכונו ללצים שפטים כאשר אמר איוב וחתתני בחלומות ומחזיונות תבעתני השם אלהי שועתי אליך ותרפאני משכיל על דבר (באהל דוד) עי' מש"כ בפרשת לך לך אות ו' ועי' פרשת מקץ אות א' ועי' עוד מזה לעיל פרשת ויקרא כ"ה ע"א וז"ל וכד איהו נאים וכו' ע"ש תר"פה. ז' דף רל"ג דתנינן חד נשרא רברבא הוה אתי לגבי שלמה מלכא בכל יומא ויומא והוה שלמה מלכא רכיב על גדפהא ואוביל ליה ארבע מאה פרסי בשעתא חדא לאן אוביל ליה לתרמוד במדבר הרים אתר חד איהו לגבי טורי דחשוכה דאקרי תרמוד במדבר וכו' ותמן מתכנשי כל רוחין וסטרין אחרנין וכו' כיון דהוה קאים על ההוא דוכתא אגבה נשרא ושלמה כתב פתקא וארמי תמן ואשתזיב מאינון רוחין וכו' ונשרא הוה מסתכל גו חשוכה דטורין לאתר דתמן עזא ועזאל דאינון תמן אסירין בשלשלאי דפרזלא לא נעיצן גו תחומי ולית יכילו לבר נש בעלמא למיעל תמן וכו' בר בלעם וכיון דנשרא מסתכל גו חשוכא רברבא מאיך לתתא ונטיל ליה לשלמה מלכא תחות גדפהא שמאלא ומכסייא ליה וקיימא על אלין שלשלאי ואזלא ומקרבא לגבייהו ושלמה כדין אפיק עזקא דחקיק עליה שמא קדישא ושוי בפומא דנשרא ומיד אינון הוו אמרין ליה כל מה דבעי שלמה מלכה ומתמן הוה ידע שלמה חכמתה וכו' ע"ש תר"פה ח' דף רמ"ה ע"א תניינא נטילת ידים עד שעורא דגזרו רבנן דאינון חמש קשרים דבהון י"ד פרקין ואוף הכי י"ד פרקין אינון דיד שמאלא ואינון כ"ח פרקין לקבלייהו כ"ח יהוה' דאינון כ"ח אתוון דקרא קדמאה דעובדא דבראשית דאתמר בהון ועתה יגדל נא כח ה' ועשר אצבען רמיזי לעשר אמירן דעובדא דבראשית ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין מאן דמזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם אמאי בגין דאית בהון רזא דעשר אמירן וכח אתוון דבהון אתברי עלמא ע"כ ע"ש הנה הזוהר סובר כדעת הרא"ש ז"ל דס"ל דעד מקום חבור האצבעות לכף עי' ש"ע א"ח סי' קס"א. ט' שם ע"ב עטוף צריך לאעטפא רישיה בגין דשכינתא על רישיה דהכי אוקמוה מארי מתניתין אסור לת"ח למיהך ד' אמות בגלוי הראש משום מלא כל הארץ כבודו כל שכן בברכהא ובאדכרת שמא קדישא למהוי בגלוי הראש דאות יוד וכו' ע"ש משכיל על דבר נ"ל מהאי טעמא דמשום מלא כל הארץ כבודו אפילו ביושב בביתו ובתורותיו וכמו שפירשו האחרונים ז"ל על הא שאמרו רז"ל שלא יהלך ד' אמות בלי נטילת ידים שחרית שאמר שלא לשהות הטומאה עליו שיעור הילוך ד' אמות ואפילו ביושב במקומו וכמו שהכריח הפירוש הזה הרב איש טהור בספרו בית עובד בהנהגת הבוקר דיני נטילת ידים שחרית אות ג' דף ה' ע"ש והכא