ילקוט דוד - באוהל דוד רז

נמי דכוותיה דם בלי הילוך אסור ועי' לעיל בפרשת נשא דף ס"ט מש"כ שם ועי' עוד בספרי הקטן קרית חנה דוד ח"ב מה שנשאתי ונתתי בזה ע"ש ועי' בפרשת בלק דף קפ"ז ע"א דקאמר וז"ל דתנן לא יהלך בר נש ארבע אמות בגלוי הראש מאי טעמא דשכינתא שריא וכו' וכן איתא בזוהר בראשית וכו' ע"ב וז"ל הוד שוקא שמאלא דעליה אתמר ליעקב והוא צולע על ירכו וכו' ע"ש ועי' בפרשת תרומה קמ"ג ע"ב דקאמר הזוהר וז"ל אלא כל חידו דאשתכח מסטרא דשמאלא לא אשתכח אלא בזמנא דימינא אתדבק בהדיה ובזמנא דימינא אתער ואתדבק בהדיה כדין ההוא חדוה מימינא איהו דקא אוטיב לרתחא וכד רתחא אשתכך וחדו איהו מסטרא דימינא כדין חדוה שלימתא מהאי סטרא וכד ימינא לא אשתכח רתחא דשמאלא נפיש וכו' ע"ש ועי' בזוהר פרשת וארא דף כ"ה דקאמר וז"ל בגין דאהרן אתא מימינא וכו' ע"ש ועי' עוד בזוהר פקודי רכ"ה ע"א דקאמר הזוהר וז"ל ובגין כך כהנא דאיהו מסטרא דימינא אזדמן תדיר לברכא לעמא עי"ש. י' שם דף רכ"ב ע"א ופקודתך שמרה רוחי מאי ופקודתך וכו' דאת זמין לפקדא לה בקדמיתא ורזא דמלה דא כל נפשין דצדיקייא גניזין וטמירין תחות כרסייא דמלכא ואיהי נטרא לון לאתבא לון לדוכתייהו הה"ד ופקודתך שמרה רוחי מאי ופקודתך כד"א פקודתו יקח אחר פקודתיך דא מטרוניתא דמלכא דכל רוחין אינון פקדונין בידהא וכו' ואיהי נטרא לה כגוונא דא שמרה נפשי כי חסיד אני שמרה דא מטרוניתא דמלכה דאיהי נטרא נפשי בגין כי חסיד אני וכו' ע"ש [ילקוט דוד] הכא משמע מדברי הזוהר דמלת שמרה קאי אנקיבה הנסתרת שהיא מטרוניתא היא שמרה לנפשי מפני כי חסיד אני וא"כ משמע מזוהר דקריאת השין דשמרה נפשי היא בקמץ רחב והמם בגעיא ועי' להרב מנחת שי' במ"ש בזה תהלים ס"ז פ"ו משכיל על דבר תרפיו י"א שם דף רל"ה ע"א אמר רעיא מהימנא קדישא ודאי אצטומכא נטיל כלא עד שית שעתין ואופה קורקבן איהו אופה וריאה איהי משקה וכו' ע"ש. משכיל על דבר הנה משמע מהזוהר הנ"ז דהמאכל עד שש שעות אי מתחיל להתעכל ולאפות ועי' בש"ע א"ח סי' קפ"ד סעיף ה' ועי' שם בהרב מגן אברהם ס"ק ט' שכתב דסוף העיכול על כל פנים שש שעות וכו' ע"ש ועי' פרה פרק ס' משנה ה' ובפרק י"א דאהלות משנה ז' וצ"ע ולימוד בהתבוננות יפה תר"פו. יב שם רמ"ה ע"ב הדחה ושטיפה הדחה מבחוץ ושטיפה מבפנים ורזא דמלה שיהיה תוכו כברו וכו' ע"ש (ילקוט דוד) משכיל על דבר הנה הזוהר קאמר הדחה מבחוץ היפך מהברייתא דברכות דף נ"א דקאמר תנא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ וכן איתא בש"ע א"ח סי' קפ"ג סעיף א' ע"ש וכך באמת הוא הנהוג הדחה שהיא יותר יפה צריכה מבפנים במקום תשמישו שכך הדעת נותן ואפשר שט"ס נפל בלשון הזוהר וצ"ל כגרסת הש"ס והפוסקים והא דקאמר אחר כך וטהרו וקדשו טהרה מבפנים וקדושה מבחוץ ר"ל עיקר הטהרה היא מבפנים ועוד תוספת דקדושה מבחוץ שעושה לו שטיפה בכל שהוא משום שהוא תוספת דקדושה ולכך בשטיפה סגי וק"ל תר"פו (באהל דוד) יג' שם דף רמ"ח ע"ב בר"מ אוף הנ' אצטריכת לאתתא בשעתא דאתדכיאת לאתקרבא בבעלה למיהב חולקא חדא לסטרא אחרא בההוא זינא דיליה ומאן איהו ההוא חולקא טיפרהא בטנופא דלהון וזעיר מריש דשערא בגין דבעי לאסרקא רישא ולאכרכא לון דא בדא ולא יזיל אבתרה ההוא סטרה בישא לאבאשא לה ואתפרש מנה בכל סטרין ומה תעביד מההוא שערא וטופרין לבתר דתכריך לון כחדא אצטריך לאנחא לון באתר דלא עברין תמן בני נשא או בני חורין תתאין דחצרה ותגניז לון תמן ע"כ ע"ש מכאן נתייסד המנהג שנהגו בעירנו דוברו לטמון שער של תגלחת הראש בחורין תר"פו. י"ד שם רכ"ג ע"א ר"מ ואוף הכי דפרשין דמלכא הוו מארי משנה דאינון כמלאכים משמשים לון שדים יהודאי דאינון רשימין באות שדי ואית שדין ומזיקין מסטרא דמסאבו דאתקריאו שדים עכו"מ זה לעמת זה עשה האלהים ובגין דא אמרו מארי מתניתין דאינון תלת מינין מנייהו חד מין דלהון כמלאכי השרת ומין תניינא כבני אדם ומין תליתאי כבעירן ואית בהו חכמין באורייתא דבכתב ודבעל פה אתקרי יוסף שידא על שם דאוליד ליה שד וכו' ואשמדאי מלכא הוא וכל משפחתיה הא אוקימנא דאינון שדין יהודאין דאתכפיין באורייתא ובשמהן דאורייתא וכו' ע"ש. טו' שם דף רנ"ח ע"א תפילין דיליה כסדר ידוד דאיהו קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע אבל בעלמא דאתי הויות באמצע באינון ה"ה ובגין דא אמר הנביא כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ידוד ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין דאית ברישא אתר לאנחא תרי זוגי דתפלי' וכו' ע"ש (ילקוט דוד) באהל דוד) משכיל על דבר הנה משמע מדברי הזוהר שיש שני סדרים בתפילין אחד סדר רש"י סדר עה"ז ואחד סדר ר"ת