עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ילקוט דוד - באוהל דוד

ילקוט דוד - באוהל דוד קמד

Yalkut David Beohel David 144 · ילקוט דוד - באוהל דוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

ומתנות לחתן וכלה. עדיין המנהג הזה נוהגים בו כל אנשי קדש של אלגירי יץ' שבזה משמחין חתן וכלה כל אחד מביא בידו דבר מהדברים הצריכין להם תכשיטין וכלי הבית פטר"ת:

חסלת פרשת ויצא:

פרשת וישלח א' זוהר דף קס"ח ר' אלעזר אמר כל מאן דאשתדל באורייתא לשמה לאו מיתתיה על ידא דיצה"ר בגין דאתתקף באילנא דחיי ולא ארפי מניה. ובגין כך צדיקייא דמשתדלי באורייתא. לא מסתאבי גופא דלהון דלא שרא עלייהו רוח מסאבא ע"כ. ובגליון כתו' ובהא דאליהו בבי קברי דאשכחוהו רבנן ושאלו ליה ולאו כהן הוא. אמר לון צדיקייא לא מסאבי במיתתהון כמה דתני' ביום שמת רבי בטלה כהונה כלומר דאתעסקו ביה ע"כ:

משכיל על דבר. הנה משמע מדברי הזוהר דמותר לכהן ליכנס לבי קברי של צדיקים העוסקים בתורה לשמה ובזה נתיישב לנו מנהג שנהגו איזה כהנים להשתטח על קברי הצדיקים דיש להם על מה שיסמוכו דברי הזוהר הנז'. וכן ראיתי להתוס' פרק הנושא את האשה כתובות ק"ג ע"ב ד"ה אותו היום שמת ר' בטלה קדושה וז"ל והרב ר' חיים הכהן היה אומר אלמלא הייתי כשנפטר ר' תם הייתי מטמא לו דהא בטלה קדושה דקאמר הכא היינו קדושת כהונה. ובהדיא אמרו בירושלמי אין כהונה היום ע"כ. אלא דכתבו שם בסוף הדיבור שאין נר' לר"י דהתם מיירי בטומאת בית הפרס דרבנן. אבל טומאה דאורייתא לא עכ"ל. ע"ש הנה מדברי הזוהר הנ"ל משמע כ"ר חיים הכהן ז"ל:

אלא דקשה לי על לשון זה דנקטו התוס' ש"ר חיים כהן אומר וכו' הייתי מטמא לו מאי מטמא לו דנקטו הול"ל הייתי נכנס ומתעסק בו וכו' שהרי אין כאן טומאה כמ"ש הזוהר דלא שריא עלייהו רוח מסאבא ומאי הייתי מטמא לו דנקטו וצ"ל חדא מתרתי או נימא דלאו דוקא מטמא דנקטו אלא כלומר נכנס להתעסק בו. ובאמת דלית כאן טומאה או נימא דר' חיים וירושלמי לא אזלי בשיטת הזוהר וסברי דבאמת מטמאי גם הצדיקים אלא דאותו היום נדחית הטומאה משום כבוד תורתו וקדושתו ואתי עשה ודחי לא תעשה דאתי עשה דכבוד תוהה שהוא עדיף ודחי הטומאה וכמו מת מצוה דגם דבאמת מטמא המתעסק בו מ"מ מותר לכהן ליטמא לו:

ולהכי נקטו שפיר הייתי מטמא לו:

ומדוקדק בזה דנקט הש"ס אותו היום שמת ר' בטלה קדושה דמשמע דוקא אותו היום שהיו מתעסקים בו ולא אחר כך:

וכן הוא משמעות מהרש"א בחידושי אגדות שם וז"ל אותו היום שמת ר' בטלה קדושה:

הריטב"א ז"ל כתב כפירוש הראשון וז"ל שהכל מטמאין לנשיא וכמו שפירש הר"ן ז"ל וכו' ע"ש. ונראה שזה הפי' הוא הפי' הנכון דלו ברי הזוהר דסובר שהצדיקים אינם מטמאים קשה מהא דאיתא בסוכה כ"ה ע"א ע"ב דתניא ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם וכו' אותם אנשים מי היו נושאי ארונו של יוסף היו וכו' דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר מישאל ואלצפן היו עוסקים בנדב ואביהוא הרי דמפשט פשיטא ליה לש"ס דצדיקים עלאין קדישין מטמאים כיוסף הצדיק וכנדב ואביהוא דכתו' בהם ונקדש בכבודי במכובדי ונתעלה ונתקדש השם במיתתם והכל הודו ובירכו את ה':

ועי' להרב פתחי תשובה יו"ד סי' שע"ב ס"ק שני ועוד ראיה מהא דמצינו מר' בנאה היה מציין מערתא דאברהם אבינו ודאדם הראשון כדאיתא בבבא בתרא דף נ"ח ע"א:

ועי' תוספות יבמות דף ס"א ע"א ד"ה קברי כותים אינם מטמאים ע"ש ודו"ק (באהל דוד) ועי' עוד תוספות בתרא דף נ"ח ע"א ד"ה מציין מערתא ועיין עוד תוספות נדה דף ע' ע"ב ד"ה ואין נציב מלח מטמא שהסבירו הענין להפך ע"ש, ועי' תוספות נזיר כ"ד ד"ה או ותוכפית ע"ז ג' ד"ה כהנים ותוספות סנהדרין נ"ט ד"ה אלא ע"ש, ועי' בגליון הש"ס דנדה הנז' ועי' להרב רבינו בחיי פרשת אמור שהלך בשיטת הזוהר כנז' ע"ש שהביא הירושלמי וגרס כד דמך ר"י נשיאה וכו' אין כהונה היום ע"ש:

ב' שם קס"ח חיים שאל ממך דא דוד מלכא וכו' וחמי דלית ליה חיים מדיליה כלום וקיימא קמיה כל יומא:

כיון דברא אדם הראשון אמר האי ודאי קיומיה ומאדם קדמאה הוו שבעין שנין דאתקיים דוד מלכא בעלמא:

תו אבהן שבקו ליה מחייהון כל חד וחד אברהם שבק ליה וכן יעקב וכן יוסף וכו' ודאי אברהם שבק ליה חמש שנין דהוה ליה לאתקיימא מאה ותמנין שנין:

חסרין ליה חמש יעקב הוה ליה לאתקיימא בעלמא כיומי אברהם ולא אתקיים אלא קמ"ז חסרין ליה תמניא ועשרין אשתכחו דאברהם ויעקב שבקו ליה מחייהון תלתין ותלת שנין יוסף דאתקיים מאה ועשר שנין הוה ליה לאתקיימא מאה וארבעין ושבע שנין כיומי דיעקב וחסר מנהון תלתין ושבע שנין הא שבעין שנין דשבקו ליה אבהן וכו' ע"ש דאברהם ויעקב הוו גלגול אדם הראשון ושופריה דיוסף כעין שופריה דיעקב שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם הראשון ועל כן נתנו לו מחלקם) (באהל דוד):

וכתב בזוהר שם דיוסף נתן לו יותר מכולם משום דיוסף אקרי צדיק ודא הוא דאנהיר לסיהרא יתיר מכולהו:

שדוד הוא בחינת מלכות בית דוד והיסוד הוא המשפיע למלכות כנודע, ולקמן קע"ו ע"ב קאמר דשכינתא מתעטרא באברהם יצחק ויעקב ויוסף כחדא אינון ודיוקנא חדא ליה ע"ש:

ג' שם ק"ע ע"א ויאמר שלחני כי עלה השחר וכו' ר' יהודה פתח מי זאת הנשקפה כמו שחר וכו':

אילין אינון ישראל בזמנא דקב"ה יוקים