יהל אור על ספר הזהר ב:רלז

שקץ. בנוקבא:

ושרץ. בדכורא כמש"ו:

כל בהמה. שדומין לבעירן כנ"ל:

בברכו וקדושה. בבהכ"נ:

ובכל כו'. ויחודא אמר לעיל בסכין:

כגוונא דמברך כהנא. ר"ל בשחיטת הבהמה כן מקריב עצמו קרבן וזה אשר היה בקרבן ג' מינים בהמה ועוף ואדם כהנא דמייחד לון לג' מינים הנ"ל רומז:

כד רוחא כו'. ענין בפ"ע ולא קאי אע"ה:

בקדושה דיליה כו'. ר"ל של ברוך כנ"ל:

ומייחד ליה כו'. והוא "ה' אלהינו" של הברכה והן יק"ב ג' אותיות של השם ולכך אמרו (ברכות מ, ב) כל ברכה שאין בה שם אינה ברכה. ור"י אמר גם כן מלכות על אות רביעית של השם. אבל רב אין מצריך מלכות לפי דל"ל מגרמה כלום אלא כלולה מהם לפיכך היא אות כפולה והה"א כפול לפי שהיא נוקבא:

והנה כו' בו. באדם:

אבל מלכא כו'. כיון דהוא בנוקבא לבד וגם כן מטרוניתא לא נחית דהיא אינה בפירודא. אבל למעלה דמייחד לקוב"ה ביחודא קוב"ה נחית וז"ש והנה ה' נצב עליו כו' על ההוא רוחא כמ"ש נצב עליו על יעקב, וכן בכ"א:

הכי נטרין ברתא כו'. ר"ל דקוב"ה וכ"י שומרין את הרוח ומשיריין דקב"ה וכנ"י שומרין את הנפש:

ובמחשבה כו'. בכ"ע:

כד איהי שלימא. ר"ל בכל חלקי הנשמה בד' אותיות הוי"ה שהן נשמה לנשמה ונר"ן כמש"ו:

כל הנשמה כו'. ר"ל נשמתא לנשמתא ונשמתא. וזהו "כל...תהלל י"ה". ורוח הוא וא"ו ונפש הוא ה"א. וז"ש ובנפשא כו':