יהל אור על ספר הזהר ב:רלו

שבתי. שהוא ממונה על חורבן ושם הוא הקליפה ע"ז קדמוני' כידוע:

בבית דילה כו'. ר"ל בתיבת שבתי אותיות בית :

בית הסוהר. שהוא בור כמ"ש כי שמו אותי בבור:

היא ישבה כו'. ר"ל השכינה:

ולא עוד כו'. ולא זו בלבד אלא אף מבזין אותה וז"ש כל מכבדיה כו':

זונה דאיהי הבער. כצ"ל, והיא נוק' השניה גיהנם:

לבתר קדם אדם כו'. כצ"ל:

ושלח את בעירו כו'. בזה משוה הפלוגתא במבעה שהוא אדם ושן. ובס"א שור ואדם דכורין ושני' האחרים נוק' היפוך ממה שבקדושה:

רבון עלמין כו'. אמר זה שהתפלין לשור הנ"ל קשר על קרנוי ולכל ד"א נזיקין כמ"ש בת"ז וז"ש יהבת לן מצות כו':

לאגנא מיניה. וזהו לבינונים כמ"ש שם, וז"ש ולצדיקיא כו':

ומשמשין לאבוהון ואמהון. לקוב"ה וכנ"י שהן תפילין של ראש ותפילין של יד כידוע:

כגוונא דגופא כו' הכי אתתא כו'. ר"ל טעם שתש"ר קוב"ה ותש"י כנ"י, שתפילין של ראש ברישא ותפילין של יד בגופא:

כי גבה כו'. הן ג' מדרגות גופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא:

דאינון נשמתא ונשמתא לנשמתא כו'. כצ"ל:

עץ חיים היא כו'. ר"ל שכינה:

באות דתפילין כו'. שאצל תש"י נאמר והיה לאות כו':

ובאות דמילה. בקוב"ה. וזה בכלל אבל בפרט בשניהן אמר אות דזו"ן תש"י ותש"ר ומילה ופריעה כמש"ל:

זכור מימינא כו'. ששני בחינות יש בעמודא דאמצעיתא א' קיבולו מחו"ב וא' כללותו חו"ג. וכן במלכות. ומסטרא דעמודא דאמצעיתא הן שוין, ומסטרא דחו"ג זה לשמאלא וזה לימינא כמש"ו. ומ"ש רשימין כו' מסטרא דחו"ג:

והכי שכינתא. גם כן תש"ר ותש"י:

תורת ה' תמימה כו'. לשון נקבה ותורה ומצות גם כן מימינא ושמאלא:

ושמור לכלה. ששמירה בנוקבא כמ"ש כ"מ שנאמר השמר כו' בלא תעשה:

דכנפי ריאה כו'. דימינא ושמאלא:

ופניהם. חו"ב. וכנפיהם. חו"ג:

ולקבל פתוחות. צ"ל לקבלו:

ואלין מארי כו'. שכל אות הוא בצדיק. ואע"ג שאמר למעלה בקוב"ה וכו' והוא מסטרא דצדיק:

ובעירן ע"ה כו'. לא גרסינן "ובעירן" וצ"ל "וע"ה כו'":

ובעירן בתרי כו'. רומז על ע"ה שאין בהם מצות כלל בחזרם בתשובה ומוסרין עצמן צוארן לשחיטה והולכין לבה"כ לברכא לקוב"ה הן ב' סמנין האלו כמש"ל:

כגוונא דערלה כו'. קאי אעופין ושם מקומו. דהעברת הזפק דומה למילה וקליפת הקורקבן קליפה הפנימית דומה לפריעה:

מנהון כו'. וכולן בבחי' הנ"ל: