יהל אור על ספר הזהר ב:רלח

רוח ה' כו'. ר"ל של כל ד' אותיות הוי"ה וז"ש מארבע רוחות כו':

ואינון רוח כו'. ר"ל ד"פ רוח:

סליק כו'. שהוא למעלה מהוי"ה פשוטה שם מ"ה כנ"ל:

בחסד. צ"ל חסר ור"ל שחסר כאן מהמאמר:

בכל ליליא. פקדונות הרוחות:

היא העולה כו'. ר"ל הנשמה וכתיב כל הלילה:

אי סליק כו'. שנאמר זאת תורת העולה כו'. וז"ש דקרבין כו' קרבנין כו':

בתורה דאיהי כו'. ר"ל דכל סליקו הוא בשם הוי"ה ובשם מ"ה ומפרש דבתורה אלו שני שמות וכן במצוה מפרש לקמן בתפלין וה"ה לכל מצוה:

דאתייהבו מאות יו"ד ובעשר דברין מאת ה' ה'. כצ"ל. ור"ל עשר אמירן עשר מאמרות שבהן נברא העולם:

בשית כו'. דויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו. ואע"ג דבגמרא אמרו שבעה היינו למ"ד במקומה נאמרה:

חמשה אינון כו'. דל"ת הא אמרינן בכ"מ חמשה ואמר לבד מספר בראשית שהוא קודם מ"ת:

מופלא ומכוסה. בתרין דרגין עתיק יומין ואריך אנפין:

במחשבה. ר"ל שם מ"ה:

לקשרא ליה ביד כו'. כמש"ו י"ד אותיות של השני השמות:

כלילא ממעשה כו'. עכשיו מפרש שם הוי"ה דאתכליל בשכינה:

ודבור דאיהו כו'. ר"ל בינה בן י"ה, בן הוא עמודא דאמצעיתא, ו' הרי יה"ו. וז"ש כלילא שהיא כוללת גם עמודא דאמצעיתא ועם מעשה כל השם:

ורצועה דיד לא גרסינן:

וקשרא דרצועה דיד עשר וד' פרשיין הרי י"ד וש' כו'. כצ"ל:

שדי כו'. ר"ל שדי שבתפלין ש' שכינה י"ד הוי"ה הנ"ל:

רוח אתפקד לה'. שהוא בדרגא דעמודא דאמצעיתא ולפיכך בידך שהוא הוי"ה:

ונטרי ליה כו'. שקוב"ה ושכינתיה הן שד"י ושם הזה שומר ישראל כידוע ולפיכך שם שד"י ביסוד ששם כלול ת"ת ומלכות:

וע' תיבין. חסר כאן מהמאמר, וע' תיבין מלמנצח עד סוף המזמור שהן רומזין על ע' שנין חבלי משיח דצווחת אילתא ע' קלין כמש"ו שהן ימי צרה ומתוכן יגאלו שבזה מדבר כל המזמור:

ובמאי. צ"ל ומאי:

ותרין דרגין כו'. כמש"ו בקר חסד ושחר נצח ושניהן דרגין דפורקנא שהן קו ימין אלא ששחר הוא ע' שנין בתראין חבלי משיח ובקר הוא הגאולה שיהיה אח"כ:

בימינך. ר"ל חסד:

סליק יתי' כו'. ר"ל שמניחו על הגאולה:

אתקריאת אילת כו'. דרחמה צר וחבלי לידה קשין מאד כנ"ל דצווחת כו':

ובג"ד למנצח כו'. דבשני המזמורים מזמור "יענך ה' ביום צרה" ומזמור "למנצח על אילת השחר", דכל מזמור דאילת השחר הוא צווחה דאילת השחר בכובד הגלות בע' שנין הנ"ל:

עוקלין. צ"ל ע' קלין:

שחרות כו'. דהלילה נמשל לגלות ובקר לגאולה כמ"ש לקמן שכבי עד הבקר וקודם הגאולה יכבד הגלות יותר מכל הגלות כמ"ש בגלות מצרים תכבד העבודה כו'. וזהו למהר הגאולה כמ"ש (ברכות ו, ב) אגרא דכלה דוחקא, והוא שחרות השחר שקודם שמתחיל להאיר היום הוא מחשיך יותר מכל הלילה ולכן נקרא שחר. וע' קלין הן ע' שנה והן נקראין חבלי משיח שכל הגלות דומה להרה שמתקרבת הלידה כל יום והגאולה דומה ללידה כמ"ש היולד גוי כו' כי ילדה ציון כו' וכשמתקרבת לילד אז כואבת יותר מכל ימי הריונה כמ"ש הרבה כו' והרונך צער הריון שהוא הגלות וכשיושבת על המשבר זהו חבלי משיח:

וז"ש בההוא זמנא כו' ועל כן נקוה כו'. דזה נאמר גם כן על הע' שנין כמו היושבת על המשבר שתקוה לילד מהרה כן יקוו באותו זמן לגאול מהרה. וז"ש לראות מהרה בתפארת עוזך. ולכן יש בו ע' תיבות ו"על כן" הוא תיבה אחת:

ובהון כו'. ר"ל בע' שנין הנ"ל:

אעילת כו'. דכן עושה אילת בחבלי לידתה כידוע וצווחת ע' קלין עד דילידת:

רישא כו'. דאיהו ראש דידה כמ"ש על ראש המטה יסוד כמ"ש בזוהר בכ"מ:

דאינון נו"ה. שמהן בנינה כידוע וז"ש ברכהא:

ואומי לה בי'. ר"ל ביסוד שבו תליא השבועה כמ"ש לעיל. וכן האבות שים נא ידך תחת ירכי כו'. וז"ש חי ה' שכבי עד הבקר כמש"ו. ואמר "בין ברכהא" שהן הע' שנין שהוא מסטרא דנצח כנ"ל. ואע"ג דקאמר לעיל מסטרא דנצח הוא מכל נה"י וכן הגאולה שאמר מסטרא דחסד אמר לקמן שיהיה מכל ג' ספירות חג"ת וכן יהיה בע' שנין בבחינ' דחג"ת בנה"י:

בבקר דאיהו אריה. שאריה מימין כמ"ש ופני אריה אל הימין כו'. וז"ש הן עם כלביא יקום כו' ר"ל בבקר:

בקר כו'. כמ"ש וישכם אברהם בבקר:

ובגין דא חי כו'. ר"ל השבועה כנ"ל עד זמן הגאולה בבקר:

ובי' מוליך כו'. ר"ל בחסד:

בגין כו'. וזהו ימין משה זרוע תפארתו:

בע"ב כו'. וזהו בוקע שבשם ע"ב בקע ימא ולפיכך ר"ת וס"ת בוקע הוא ע"ב. מים הוא חסד:

דהכי סליק כו'. ר"ל זהו חי ה' כו' הבקר. דהבקר הוא חי ומני' יסוד נקרא חי דחסד גנוז בפום אמה:

תלת ענפי כו'. וכולן כלילין באברהם. ולכן אע"ג שג' הפסוקים ויסע ויבא ויט הן בג' אבהן מכל מקום שם ע"ב הוא בחסד דהוא יומא דכולא יומין:

ש'. דשי"ן הוא מג' ווי"ן:

מ"ה כו'. גימטריא אדם:

דאיהו כו'. שאדם מלכות דאתקשר בשמאלא: