יהל אור כב

ותראה נפלאות כי חצי הראשונים מאלו השמות הוא הוי"ה וחצי האחרונים הוא אלקים. ומחולקים לג' מדרגות הנ"ל כי י"ה דהוי"ה דרגא חדא. וא"ה דאהי"ה גי' ו' דרגא תניינא וא"ד דאדנ"י דרגא ג' גי' ה'. וכן חצי' האחרות ו"ה דהו"יה וי"ה דאהי"ה ונ"י דאדנ"י גי' אלקים:

(כב ע"א) פתח כו' מאן הוא דאמר נעשה אדם כו' (כל המאמרים אשר מכאן עד אלה תולדות השמים שבדף כ"ד ע"ב וגם המאמרים שנשמטו פה בפנים ונדפס תשלומם (בדפוסים אחרונים) בהשמטות שבסוף ח"א. באו מסודרים ומבוררים יותר בתז"ח. ונדפס שם עליהם ביאור מסודר מהגר"א ז"ל ע"ש. ש"ל):

(כה ע"א) בגינייהו נפלת ה' זעירא דאברהם. [א"ה המאמר הזה הביאו הגר"א בבאורו לתיקונים ס"ה ב' בד"ה למהוי ליה וביאר שם כי ה' זעירא מלכות אתחברת תמיד בימינא שהוא חסד לאברהם. ומשה הוא גלגול הבל. ותיקונו בתלת גלגולים שת שם אברהם. ומשה רווח משת ש' ומשם מ' ומאברהם ה' דהיינו מ'ש'ה. כי אברהם תיקן ה' זעירא דאתכליל בימינא חסד לאברהם. חסד דאתגלי בפום אמה. והוא הברית שניתן לאברהם מילה ופריעה כידוע. וכן תיקן בגירי הצדק דבית דין צדק. דהם נאחזין בה' זעירא ברתיה דאברהם ה' דהבראם אותיות אברהם דהוא אב המון גוים בה"א דניתוסף ליה. ושם בה' נאחזו גירי צדק והוה מקרבן תחת כנפי השכינה כידוע. וכן במשה ג' אבהן הוא ש'. תלת ווין דשי"ן הן חג"ת. והוא תיקן באוריין תליתאי על יד תליתאי לעם תליתאי רמז לתלת הנ"ל. ומ' תיקן במ' יום על ההר. וה' זעירא רצה לתקן בגירים. אלא דערב רב קלקלו ונפלה בגלותא ואתנטיל מיניה דמשה במשכונא לבנוי דאברהם דייתי ויפרוק יתהון. ולכן לא נכנס משה לא"י כי א"י היא ה' בתראה מלכות קדישא. וע"י דערב רב נפלה דקביל לון משה. וז"ש ובג"ד איהו לא ייעול לארעא דישראל עד דיתוב ה' לאתרה. וכאשר יתוקן היינו שישתלם ה' דמשה ותתקשר בימינא. וז"ש ואתמר ביה מוליך לימין משה. דהיינו שה' דמשה נתחבר לימין חסד. ע"כ מה שלקטתי מביאורו שם ובדף ק"ה]:

(כו ע"ב) ודא איהו ונהר יוצא כו' דאינון חסד דרועא ימינא כו' ד"א ומשם יפרד בו' אלין אינון ד' דנכנסו לפרדס חד עאל בפישון כו'. בביאוה"ג על היכלות דפקודי היכל ו' (רנ"ד ב') ד"ה וכלהו לא אשתזבו כו'. ביאר כה"מ אלו בארוכה יעויין שם:

אר"א אבא כו' אדהכי הא סבא דסבין קא נחית כו' אבני שיש טהור אינון דמנהון מיין דכיין נפקין ואינון רמיזין כו'. גם כל זה המאמר ביאר שם בארוכה בד"ה ת"ח בגין דר"ע סליק כו' ע"ש:

[א"ה ראיתי להעתיק כאן מ"ש הגר"א ז"ל בביאורו לתיקונים צ"א ב' ד"ה לפרדס וז"ל. דנכנסו לפרדס חד עאל בפישון דאיהו פי שונה הלכות. דר"ל פשט והוא בן עזאי בימינא ועליו נאמר יקר כו' לחסידיו בסט' דחסד:

תניינא עאל בגיחון ותמן הוא קבור ההוא דאתמר ביה כל הולך על גחון. ר"ל תורתו של משה שהוא ברמז של הגדות שעליה נתחנן משה שלא להקבר בחו"ל בהאי צולמא דלאו הגונה לו וכמ"ש בר"מ פ' כי תצא רע"ט ר"פ בארוכה:

גבריאל כו' לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו. ר"ל רמז דדרכו נסתרה:

ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין. ר"ל דתורתו שהיא קבלה למשה מסיני דנסתרה בתורה ונקבר שם בהגדות לא ידע אינש ממנה עד שהוא יגלה. וגיחון הוא משה נחש בריח כמו הולך על גחון כמ"ש בר"מ פ' תצא רע"ט א' דאנת לויתן נחש בריח כו'. וז"ש ודא איהו רמז ולחכימא ברמיזא. ר"ל שמרמזין לחכימא והוא בן זומא דעליה אתמר דבשמצאת כו' שהן הרמזים ומסטרא דשמאלא:

תליתאה כו' ודא לישנא חדידא קלא לדרשא. ר"ל דרוש:

רביעאה כו' בן זומא ובן עזאי כו'. והענין כי שם ע"ה טו"ר קליפין שם על ההלכה ג' קליפין שלש שנים ערלים והרביעי הוא קדש עכ"ל שם]:

(כז ע"א) ד"א ונהר יוצא מעדן בודאי בעה"ח תמן לית קליפין כו'. ג"ז המאמר מבואר בהיכלות שם ד"ה וכלהו הנ"ל:

(כח ע"א) וייצר כו' לא אשתכח עזר בהון לשכינתא בגלותא ולא למשה [א"ה המאמר הזה לקטתי מביאורי הגר"א ריש תיקון נ"ח. והענין כי ידוע כי תורת משה הוא הסוד. ואינון דלא מסתכלין ברזין דאורייתא גרמין לשכינתא דאסתלק נביעו מינה דאיהו את י'. דיו"ד דאדני הוא חכמה דילה בת מלך פנימה הדבוק באצילות ושאר אותיות הם גופא דילה דהיינו בי"ע. ושם בבי"ע יש ס"א. ולכן היא שם טמירא בפשט רמז דרוש כנפיים ולבושים לכסאה מינייהו. אבל ראש י' דילה בת מלך פנימה באצילות ושם לא יגורך רע וא"צ כיסוי תמן ושם הוא מוחא הסוד. וכן משה בגין ע"ר דגרמין ליה להקבר בחו"ל כי תורת משה סוד הנ"ל טמיר ברמז כנ"ל בכ"מ. והוא אתתרך רוחיה בכל דר ודר לגלות ולתברא טינרא להוציא מים סוד הנ"ל. ולכן אינון דלא מסתכלין ברזי דאורייתא לא אשתכח עזר בהון לשכינתא ולא למשה:

ויקח אחת מצלעותיו כו'. והוא בניינא דילה לעת, הגאולה כמש"ו:

מצלעותיו דמאן אלא מאלין עולמין דמטרוניתא נטלו כו' חד מינייהו. דצלע הוא סיהרא קדישא מלכות ואיהו חד מן עולמתין דילה דאינון אילות דסוחרני כורסייא והוא ע"ב עולמין דילה ששים גבורים סביב לה וי"ב תחותה ואיהי חד מן הנהו איילות וכמ"ש ששים המה מלכות כו' אחת היא יונתי תמתי כו':

ואיהו סטרא חוורא. פי' דלית לה דעת דילה שהוא גבורות סומקא ואז היא חוורא כסיהרא. וכיון דאנהירת כחוורא דאבנא דבדולחא ל"ל חיזו בשפירו לאסתכלא אך כאשר קבלה דעתה שהוא ה' גבורות כי נשים דעתן קלות כידוע. אז נאמר בהם לעשות בהם משפט דינים ה' גבורות הנ"ל אז כתוב הדר הוא. וז"ש ויסגור בשר תחתנה דא כו' בשר דמשה סומק. הוא דעת דילה שהן ה' גבורות כי משה בסוד הדעת מלגאו כידוע:

ד"א ויסגור בשר כד"א כו' דבה מטרוניתא יהיה סגור ששת ימי המעשה. פי' כי גופא דילה שהוא בבי"ע היא סגורה שם ומסתתרת לאגנא עלה כל ששת ימי המעשה כי בשבת היא עולה באצילות בסוד עליית עולמות אבל בששת ימים צריכה לבושים לכסאה ולאגנא עלה כנ"ל:

הכא אתרמיז רזא דיבום דאמרו ביה כיון שלא בנה שוב לא יבנה. הענין כי סוד היבום הוא כי האחים כמו שהגופות שלהם מתקרבים באחוה כן הוא