יהל אור כא

ודא תהו עלי' כו'. כי אלו הד' הן ד' דגלים לד' סטרין דרועין ורגלין חסד גבורה נצח הוד. תהו הוד בהו נצח וזהו צבאות. ושדי יסוד ומלכות איהו בנצח ואיהי בהוד (נ"ל דגי' הגר"א ז"ל תהו עלי' שריא שם צבאות בהו עלי' שרי' שם שדי. אע"ג דיש לדחוק ולפרש מ"מ האמת יורה דרכו). חשך גבורה אלקים ושם בינה אלקים חיים. רוח חסד ושם חכמה הוי"ה:

דלאו איהו בלא כו' ר"ל המטר (והוא טעם למה בהו הוא רעש כי בהו הוא אבנים המפולמות מים ומטר כנ"ל. ומטר לאו איהו בלא רעש):

ואינון תריסר. כי ד' דגלים הנ"ל דרועין ורגלין ג' פרקין בכל א' הרי הן י"ב פרקין. וכן שם של י"ב (עי' בריש ס"ד) והן רפ"ח ניצוצות של עולם התהו ד"פ ע"ב בד' מקומות הנ"ל (ששם מתגלין או"א זו"נ כנ"ל. והם ג' ע"ב דס"ג מ"ה ב"ן גי' רי"ו. וע"ב דחסד כמבואר בדברי האר"י זללה"ה) והן ג' תהו ובהו וחשך שהן מאמא זו"נ כנ"ל רי"ו. וע"ב מסט' דחס"ד ששם חכמה כנ"ל. רי"ו גבור"ה. ואבא הוא קול דנהיג לדבור כנ"ל והוא רוח אלקים חיים שע"י הי' הבירור והתיקון כנ"ל (ע"כ מה שלקטתי מביאור הגר"א בתיקונים הנ"ל) עוד כתב הגר"א בריש תיקון ע' כי שם הי"ב דמלך מלך ימלוך יוצא מי"ב אותיות תהו בהו חשך רוח (ויעויין בתז"ח שם בבאוה"ג מ"ש על מאמר זה בארוכה. ש"ל). המסדר]:

(טז ע"ב) ויאמר חילא דאתרם ארמותא בחשאי מרזא דא"ס ברזא דמחשבה [א"ה כתב הגר"א בס"ד פ"א ד"ה דכתיב זה יאמר דכל אמירה בלחישו והוא ברזא דמחשבה שהוא חכמה]:

יהי על רזא דאו"א דאיהו י"ה ולבתר אתהדר לנקודה קדמאה. [כי יהי הוא י' אבא אלא שה' אמא נכללת שם ואתהדרת אבא שהוא י' וזהו י' ה' י'. כן משמע מס"ד פ"א בד"ה היינו דכתיב המסדר]:

אור דא רזא סתימא אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה כו'. [ע' מ"ש הגר"א בס"ד פ"א בד"ה קרומא דאוירא וע' לעיל בראש הסדר. אור דא רזא סתימא. קאי על אוירא עלאה בין גולגלתא ומוחא והוא נק' רזא דא"ס סתים דסתימו כמבואר שם. ואתפשט ממנו מהאי אוירא הנ"ל י' שהוא חכמה תתאה והוא אתפשט מרזא דסתרא דאויר עלאה והוא זווג הנעלם דמטי ולא מטי דאוירא ומוחא. וז"ש ואתבקע כמ"ש לעיל שם בקע ולא בקע. וכד נפיק י' מאויר מה דאשתאר הוא אור. המסדר]:

ובהאי כד סליק כלא סלקין ואתאחדן בי' [ר"ל כי כל האורות וכל הפרצופים הכל נתעלו במו"ס לאחר שבירת המלכין ונבררו בו. כן ביאר הגר"א בס"ד פ"א בד"ה בי' סליקו. המסדר]:

וקיימו לחים כו'. ע"ל ע"ז ע"א עביד שמיא כו' ולבתר כו' והוא בת"ת שהוא רוחא. וכן בזווג זו"נ. דטפה דכורא מים. ז' אותיות של נוקבא אשא. אודם. ומתערבין בה כחדא ולא אקרישו עד שהקב"ה נותן בה טפה רוח וכמ"ש בחלק (סנהדרין צ"א ב') מאימתי נותן נשמה כו' אפשר חתיכת כו'. והוא השותף השלישי שע"י נגלד ואז הוא רקיע וכן בפ' תרומה סוד אור מים רקיע באדם וזהו סוד אור וחשך דכאן כי נוק' נק' חשך. דכורא הוא אור הגנוז בצדיק בברית. וע"ל א' א'. וכ"ה באדם שאביו נותן ז' אותיות ואמו ז' והקב"ה ח' וכן למעלה בזו"נ שכ"א נותן [ז'] לפי שכ"א מהן כלול מז' ובינה שנקרא הקב"ה נותן ח' שהיא דרגא דשמינית:

(יז ע"א) ובגין דההוא חשך תיאובתי' לאתכללא בימינא כו' חשך לא נהיר אלא כד אתכליל באר לילה דנפיק מני' כו' רזא דנקוד' עלאה ורזא כו' א"ה כן הביא הגר"א לשון זה בביאורו לתיקונים נ"ג א' בד"ה דאיהו ריב. בשינוי ממה שכתוב בפנים לפנינו. ומשמע שם דאור וחושך הן י"ה חו"ב ויום ולילה ו"ה זו"נ. ומ"ש רזא דנקודה עלאה היינו חכמה י'. ורזא דעד"א ז"א ו'. וז"ש וגרע מני' ו"י]:

הכא בפרט רזא לאפרשא שא בין מיין עלאין לתתאין ברזא דשמאלא כו' דעד הכא רזא דימינא הוא [א"ה בבאוה"ג על התיקונים קמ"ב א' ביאר מאמר זה וז"ל. דיום ראשון הוא ימינא ובי' שלמא. אבל יום שני הוא שמאלא ובי' מחלוקת והבדלה וכמש"ו ימינא איהו שלימא דכולא כו' כד אתער שמאלא כו' עכ"ל. ועוד הביא מ"ש לקמן באריכות (ע"ב) בעובדא דבראשית הוה מחלוקת שמאלא בימינא ובההוא מחלוקת כו'. ופי' שם הגר"א דתרין מחלוקת הוו. חד דאתפלג ימינא משמאלא והוא שירותא דקשיו. והיינו מחלוקת ראשונה דקרח דאפלוג מימינא אהרן ואתתקף קרח בתוקפי' וירד לגיהנם. ומחלוקת השני' כד אתפלגו לקבל נוקבא בינייהו והוא מחלוקת דסופא ברחימו וחביבו. והוא מחלוקת שמאי והלל לעאיל נוקבא בינייהו דהיינו הלכה כידוע תורה שבעל פה. דהוה נייחא בסופא מחלוקת לשם שמים. וז"ש לקמן כיון דשכיך רוגזא כו' אתער כו' מחלוקת דרחימו ותרין מחלוקת הוו חד שירותא וחד סיומא ודא כו' שירותא דלהון בקשיו וסופא דלהון בנייחא קרח הוה שירותא כו' שמאי סופא כו'. והוא כנ"ל. (ונ"ל פי' בסוד עולם הניקודים דהוו מחלוקת כל ז"ס בסוד רה"ר. ואח"כ בעולם התיקון פונים כולם לנוקבא בסוד אילת אהבים. רה"י.). המסדר]:

(כ ע"א) את שני המאורות כו' אלא בארח סתים הגדולים כו'. כמ"ש בע"ת דב' הפאות הן שרשי זו"נ והן ב' שמות הנזכרים כאן שהן בחילוף ה' ומלוי אלקים. והן הויה אלקים ביחד שבאין כ"א בב' שמות שוין והם בארח סתים בחילוף ומילוי ולמטה מתפרשין הויה אלקים כמש"ו. וידוע שג' דרגין אלו א"א וזו"נ הן פועלין בג' עולמות בי"ע. וכן הן ב' כרובין בבריאה שוין. ואח"כ מתפרשין יצירה ה' (ע' היכלות דר"י ובפרדס) הקטן וסנדל אלהים והן סוד ע"ה טו"ר. ובריאה אע"פ שנגד אצילות היא ע"ה אלקים. נגד עולמות שלמטה ממנה היא בכלל שלמעלה כי היא באחדות עם אצילות כי היא נגד אצילות בינה נגד אבא והן לא מתפרשין והיא ה' אחרונה שבשם כמ"ש בס"ד בפ"ג וכן נקרא מט"ט וסנדל יום ולילה שבהן מקננין זו"נ (וע"ל בבאורו על פקודא ד' (י"ב ב') מ"ש על מאמר זה. ש"ל):

[ליקוט **(נדפס בס"ס ספד"צ מגוף כי"ק.)** שמא שלים קורא בזוהר את שם הוי"ה אלקים והענין כי יש ג' יחודים. יהו"ד אדי"ד. הוי"ה אלקים. הוי"ה אדנ"י. והנה אלקי"ם גי' אדי"ד אדנ"י א"כ הו"יה אלקים כולל כל היחודים. והנה כשתעמידם הוי"ה למעלה ואדי"ד תחתיו ואדנ"י תחתיו. שג' דרגין יש בקדושה ג"ר וג' אמצעות וד' תחתונות. והם י"ה דהוי"ה ג"ר דרגא חדא. ו' הוא באמצעיות. ה' דרגא חדא. וכן גם הג' שמות הוי"ה אדי"ד אדנ"י הם הג' דרגין הנ"ל כידוע