יהל אור ריח

המסס וכיוצא בכלל הקיבה. ויותרת ואצבע הכבד בכלל הכבד וכן כיוצא:

ז"ח רות (נ"ט א) שהוא מסטרא דס"מ ונחש דאינון דכר ונוק' [עמ"ש הגר"א בתיקון בד"ה איהו רביע שהן ב' יצרין דאדם דרוח ונפש סם ונחש שהן שאור ודבש והן כעסני ותאווני רציחה וניאוף מסטרא דמאדים ונוגה שהן מזל מאדים ונוגה מזלא דעשו וישמעאל שלא רצו לקבל התורה לא תרצח ולא תנאף:

ולסט' דמסאבא לא יהיב הקדוש ברוך הוא שמא דילי'. ר"ל כמש"ל דהקב"ה ברא ב"נ ויהיב בי' שמיה יקו"ק ה' נפש ו' רוח ס נשמתא י' נשמתא לנשמתא. ע"כ מדברי הגר"א שם. המסדר]:

(ס"ז ד) אצבען אינון ארבע ואינון כו' ודא שם המפורש כו' אצבע יתירה כו'. ר"ל שאינו בסדר אצבען ובו ב' ין פרקין שאינו בסדר הפרקין והן י"ד פרקין שע"ז נקרא יד והן תריסר שבטין בד' דגלים בכל דגל שלשה כמו בד' אצבעות ובאמצע כהנים ולוים אצבע דב' פרקין וכן בי"ב חדשים בד' תקופין וימות החמה וימות הגשמים וכן בי"ב מנהיגים בנפש הלב והריאה ובספירין י"ב בו"ק דכל חד כלול מחברי' כמ"ש בפ' ויחי וענין הכלילות הוא כמ"ש בסוף תכ"א רוחא בגופא להיפך וכמ"ש בפ' נשא דתורה בפומא ומעשה בו"ק האברים וכ"ה באיברים עצמן וכמ"ש בר"פ וארא דלכן החום בדרום נגב וקור בצפון. ובינה השביעית ע"ג י"ב תחומין ועם נקודה י' שבתוך הה"א וכמ"ש בריש ש"ה תו שבעה ושבעה כלהו לעילא בגין דכליל כל חד בחברי' וא"ת שתא כו' והן נגד כהנים ולוים שבאמצע וכן נגד הארון והמשכן והכל אחד וכהן ולוי הם מחו"ב והן בשם של י"ב י"ב אתוון הידוע מלך כו' וי"ה על גביהן כמ"ש כי בי"ה כו' וכמ"ש בתי' וז"ש בר"פ במדבר (קי"ח ב') בפ' איש על דגלו די"ה באמצע הדגלים ואמר שם אילנא קדישא עילאה כו'. ר"ל דו"ק הן הדגלים שהן ו' של השם דרגא דישראל וי"ה חו"ב באמצע כהנים ולוים. יק"ו ג' דרגין דישראל וכן בפקודי ישראל למנות אותם י"ב נשיאים ומשה ואהרן כמ"ש אתה ואהרן ואתכם יהיו איש כו' ומשה דרגה דלוים. וי"ה הן עדות ב' דיעות גווני דאו"א וז"ש שבטי י"ה עדות לישראל שהשבטים הן עדות לישראל ר"ל כי הו"ק דישראל הן כפולים לשנים ונעשים י"ב שבטים והכפולות הוא שכ"א כלול מחו"ג דילי' ודחברי' שא' חסד וא' גבורה והן עדות לו וכן בו"ק י"ב תחומין גבולי אלכסון והוא בשמות י"ק ידו"ד כנ"ל ובצירופים י"ב הן י"ב צירופי הוי"ה שהם מ"ח אותיות וי"ה מצטרף עם כולם שהם נש"ב וה' שער המ"ט והוא נעלם קצת דרגא דאהרן ויו"ד של ה"א הוא דרגא דמשה כמ"ש במ"א באריכות שלכן נמסר לו המטה. והן שם ע"ב שי"ק הוא בכל שם מהי"ב צירופים והם ו' אותיות בכל א' ו"פ י"ב וכן היה בחושן אותיות של השבטים ע"ב אותיות. ובאפוד נ' אתוון והן שם מ"ב ושם ע"ב ומ"מ עיקרם הוא שם י"ה באמצע והן נ' כי עיקר שם ע"ב הוא מ"ח כידוע ומ"ח נביאים ומשה ואהרן. והנה י"ב צירופים בשם הוי"ה וב' צירופים בי"ק והן י"ד וכן בשם אלקים ק"ך צירופים עשרה צירופים לכל הוי' וב' הן באל דאלקים וזהו י"ב תחומין דז"א וי"ב דנוק' הם אותיות אדני מלאים שהם י"ב אותיות. וי"ב דאמא עילאה י"ב צירופים דאהי"ה לפי שאדנ"י כוללת הוי ואהי' כמ"ש בר"מ ס"פ נשא לכן בה כ"ד צירופים. ועם ק"כ צירופים דאלקים שהם ג"כ דרגין דידה הן י"ב צירופים לכל צירוף של שם הוי'. ובשם המפורש עצמו ידוע שהכל הולך על ס"ג ועל מ"ה שהן י"א (יודי"ן אלפי"ן) כתר ועטרה ובשניהם הם שם המפורש חושבן אדנ"י (נ"ל כזה יו"ד הי"א וא"ו הי"א. המסדר) וה' בהיכל קדשו ולכן לא נזכר אלא בהיכל דייקא כי אינו נגלה אלא שם (שע"ל ע' א') (ס"א ע"י א') [צ"ל שנז' לק' ע' א'. והוא שם יו"ד הי"א וא"ו הי"א. המסדר] ועם ב' אותיות י"א הנ"ל הוא י"ד שע"י ב' אותיות אלו הן ב' המילויים כנ"ל וב' אותיות הן כתר ועטרה שהן כמ"ש בתיקונים ת"ע וכן במל' ג"כ י"ה באמצע שג"כ י"ב בו"ק דילה וי"ק בחו"ב כנ"ל וג"כ עדות והן ז' כפולות כמ"ש בס"י והן נ"כ בשבטים י"ד שבטים עם יוסף ולוי כמ"ש במ"ר והן באמצע ארון של יוסף ושל שכינה דנטלי ליואי ויקח משה כו' וכמ"ש במאמר הטעמים עש"ב וכן במלאכים חד בשמיא [וחד[ לתתא בארעא ולמטה מהם י"ב כמ"ש בר"פ ויקרא לכן בי"ב חיות קודש דשכינתא על גבן ארונא והעדות יו"מ שהן י"ק וז"ש וזאת אשר דיבר להם אביהם ונאמר וזאת בוא"ו מבועא דבירא ל פסיק מיני' לעלמין וכן המשכן והארון כנ"ל וי"ב הצירופים הן בכל אות שלשה כמנין הדגלים וכן בכלם:

ואמר ומפתחא דכולהו [לעילא] לגבי כו'. ר"ל שכולם פתוחים וזקופים (ס"א וזקוקים) למעלה לכתר ואומר (ס"א ואימתי) לבתר דאתקדשי בנט"י לבתר קדושה ברכה לאתברכא מיני' ולכן צריך לזווג האצבעות ואח"כ בסוד יחו"ד ה' חו"ג זו"נ:

ואמר ה' אצבעאן וי"ד פרקין. ר"ל ה' אצבעאן עקרי ושרשי האצבעאין בכף היד במקום שאין נחלקים ועוד נשארו ב' פרקין בזרוע הרי כ"א:

(סט ע"ג) ר' יודאי כו' עשרה סבי קטולי מלכות על מכירת יוסף כו'. [המאמר הזה ביאור הגר"א ז"ל בארוכה בהיכל ו' דפקודי רנ"ה ב'. ע"ש]:

סליק בס"ד ליקוטים מהגר"א ז"ל בס"י מחלק האיכיות עם האברים חכמה בעין ימין. שיחה ברגל ימין. וכן כולם. הענין הוא כי האיכות כל א' תולה באבר מיוחד כמו שרואין בחוש מי שיחסר ממנו הביצים יחסר הקול וכן הזקן וכן כל אבר ואבר. והן רמ"ח איכות. ולא דיבר בס"י אלא הכללים שהם כ"ב. ולא עוד אלא אפילו השערות כמו הזקן. שבבחור מורה על כח אדם ובזקנותו כשמלבין מורה על רחמנותו. וכל שער ושער מורה על איכות מיוחד שאין חבירו מורה. אלא בכללן הן י"ג איכות וט'. והענין כי הן מותרי מוחא. וכפי מספר הכחות שבמוח כן מספר השערות. וכן השערות שבראש אלא שהן מכחות שבאוירא משכן הנשמה. והן גבוהין יותר והן מכוסין והן נגד הכוכבים כידוע לכן הם י"ב תיקונים