יהל אור ריט

נגד י"ב מזלות וא' כוללן נגד התלי. והכוכבים הן בב' מקומות בדעת ויסוד אלא שבדעת הם נעלמים לכן הוא ברקיע וכן באדם שערות הראש מכוסים וכל מזל י"ל הוראה מיוחדת וכן כל כוכב שבמזל. וסוד הענין שכל אבר יש לו איכות כי כלם הן תולדות הספי' וכ"א י"ל פנימיות וחיצוניו' ובפנימיות פועלת האיכות ובחיצוניות האיברים וכ"ה בתרי"ג מצות שכ"א הוא מעשה מיוחד ויש לכ"א כוונה מיוחדת. ולכן המצות בלא כוונה כגוף בלא נשמה. ומיום שחרב בהמ"ק נסתמו מעיינות החכמה ונשארנו כגוף בלא נשמה עד יערה רוח ממרום עלינו תחיית הגוף והנשמה. והנה מבואר למעלה שתרי"ג אברים בגוף ותרי"ג איכות בנפש קבועים בגוף אף לעכו"ם. ועוד יש תרי"ג איכות בנפש שאין קבועים בנפש אלא מושפעים מהרוח. וזהו תכלית האדם ושלימותו והן באין מעשיות המצות וזהו אור הלבנה בשלימות. וידוע שכ"ד שהוא כפול בא השני בגולם א' כמו י"ג תיקונים שהם ב"פ י"ב בסוד וקרא ז"ה אל ז"ה שהתיקון י"ג כולל י"ב תיקונין. וכן תש"ר ותפילין של יד. וכן כמה דברים הידועים. וכן הוא כאן שתרי"ג איכות השניים באים באבר א' והוא עטרת הברית ובו נכלל כל התרי"ג מצות גדולה מילה כו'. ולכן אין העטרה מתגלה מעצמו בבריאת הש"י כמו כל האיברים אלא בעשיית האדם במצות הש"י. וכמו שהוא חיבור דו"ן להביא השפע מזכר לנקבה (כן הוא) בתרי"ג איברים וגידים. כ"ה באיכותם ג"כ להביא מרוח לנפש שהן זו"ן בתרי"ג מצות. וזהו ברית המעור. [וברית הלשון] הוא דעת ברית התורה חיבור בי או"א בין מותא וליבא נשמתא ונשמתא לנשמתא דלא מתפרדין לעלמין ולכן הם אחד בגוף. משא"כ זכר ונקבה אף שהם גוף א' הם פרודים ומתחברים לפרקים וכן רוח ונפש ולכן תמיד צריך אדם לב' דברים תורה ומצות. וביאור הדבר כי תרי"ג מצות תלויות ביסוד עצמו שהוא. האבר. ומצות המילה שהיא מצוה המשלמת לתרי"ג הוא בעטרה ובה ג"כ הכלל הנ"ל שהיא כלולה מהכל. לכן היא שקולה נגד תר"ג מצות וזהו ברי"ת שהיא הנוק' של היסוד שבה נכללת לאחד בסוד תש"י כנ"ל. ובהחסר מצות המילה כל המצות אינן פועלים כמו זכר בלא נקבה. וכ"ה בחיבור זכר ונקבה הגופנים כי האבר פועל תרי"ג איברים וגידים והעטרה אבר א' ובהחסר העטרה אינו מוליד. וזהו שכללו במתני' הערל עם פצוע דכא וכרות שפכה שזהו בגוף וזהו בנפש. והכלל כי האבר הוא משלים לתרי"ג איברים ואיכות הראשונים שבלעדו הם תרי"ב איברים ואיכות ולכן בו נכללים ג"כ תרי"ב בכללות וכו בעטרה ג"כ בכללות נגד האבר וכ"א נק' ברי"ת. כקול הסירים תחת הסיר. כלומר גם אנא מן קיסיא כמ"ש במדרש כן שחוק הכסיל. כי גדר האדם הוא שכל ושוחק. וזה אין לו שלל ומראה שהוא אדם ע"י השחוק. והוא דומה ממש לקול הסירים כנ"ל:

שבת נקראת כי השכינה היא העולה עד ג"ר ושמרתם את השבת כי קדש היא והוא שם אדנ"י אי"נ וד' כמ"ש במ"א. והנה בכתר יש תר"ך עמודי אור ובחכמה ל"ב נתיבות ובבינה נש"ב וסך הכל מזלה שב"ת:

השיעבוד היה קי"ז שנה:

כי שממית בידים כו' והוא נגד ב' השמות אל אלקים. ותחלה כמנין אל בחסד היה בפה רך. וכמנין אלהים משנולדה מרים היה בפרך. ואח"כ בבא עת הגאולה נתגלה שם הוי"ה. וז"ש הלא מעתה קראת לי אבי שהוא שם הוי"ה בת"ת. אלו"ף נעורי ממצרים אלו"ף הן ב' שמות הנ"ל והן שעושין הכלי ואין אשה כורתת ברית כו':

תרע"ד פרשיות בתורה**(לפנינו כתוב תרס"ט. נראה שלא חשבו (כ"א ציוני הפרשיות וא"כ יחסר) חמשה ראשי הספרים.)** והנה נ"ד הם ראשי סדרות עם ויהי בנסוע הארון ויהי העם כמתאוננים. רק שלא תחשוב ויחי כי אין שם לא פתוחה ולא סתומה וכן וילך א"כ נשארו תר"ך כמנין תרי"ג עם ז' מצות דרבנן. והנה רנ"ה**(לפנינו כתוב ר"ן. וכן בסתומות כתוב לפנינו שע"ט. כי צריך לנכות מהם הפתוחות והסתומות שבאו ברהס"ד. ש"ל)** מהם פתוחות כנגד רמ"ח מ"ע עם ז' מ"ע דרבנן. ושס"ה סתומות נגד שס"ה ל"ת:

בפ' עקב זכור לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו כו'. בעד אלו הג' שהם אותיות שלישית של האבות ר'ח'ק.שהוא ר'שעו ח'טאתו ק'שי.דהיינו בשביל אברהם מכפר רשעו מפני שהוא חסד ומכפר אפי' הרשע. ויצחק שהוא דין אינו מכפר אלא על החטא. ויעקב הוא רחמים מכפר הקשי. ולכן היה כתוב על הדגלים אי"י בצ"ע רח"ק מק"ב. והיינו שאותיות הראשונות הן השמות של ק"ש והן נגד ק"ש. ואותיות השניות הוא נגד תפלות כמ"ש ע'רב וב'קר וצ'הרים אשיחה כו' ואותיות השלישית הוא ר'שע ח'טא ק'שי כנ"ל. ואותיות הרביעית הוא נגד ג' קדושות ק'דוש ב'רוך וימל'וך שהכל נכללין באבות. וע"י תכפר אלו הג' הנ"ל:

(זה הליקוט שייך לדף רע"ח ע"א) ביומו תתן שכרו דא צלותא דשחרית ולא תבוא כו' צלותא דמנחה. הענין כי מט"ט הוא נתקן ומתבנה מתפלתינו. ועל תפלת ערבית אמר כי עני הוא שהוא כמו לקט אימורין ופדרים שיורי קרבנות. ובזה יובן פסוק הענק תעניק לו כי הוא עבד עולם וצריך להעניק לו ענקים לגרגרותך שהוא התפלה. מצאנך נגד קרבנות. מגרנך הוא פסוקי דזמרא שהוא מגרון זמרא וכמ"ש א"ת מהונך אלא מגרונך ואח"כ יוצר יק'בך ר"ת י'חוד ק'דושה ב'רכה. ברכה הוא ברכו קדוש קדושה יחוד הוא ק"ש:

תמו בעזה"י כל באורי הגר"א ז"ל וכל הליקוטים על הזוה"ק. וחסדי ה' לא תמו. להמציאנו יתר באוריו ולהוציאם לאור לכל ב"י. ובריך רחמנא דסייען עד כען.