יהל אור קפט

(קעה ע"א) רע"מ. כרסייא. בריאה:

דחפי על כו'. שהן ז' חוטין ז"ס דכלילין בבת שבע מל':

גו אינון כו'. ל"ב נתיבות דנפקין מחכמה וכלהו מתפשטין בגוף כידוע כנגדו ל"ב חוטין:

ח"י העולמים. קשרין וחוליין ח"י:

בתרין סטרין כו'. דינא ורחמי לכן כ"א כפול לשנים ד' חוטין נגד ד' אותיות השם כולם בחכמה עשית:

פרשת קרח (קע"ח ע"ב) רע"מ. פעמים שלש כו'. נגד נר"ן:

תלת זמנין כו'. נגד שלש הנ"ל:

[ליקוט. כל פטר רחם כו' וישראל בגין דפדיון כו'. והוא ג' פדויין דג' בכורות פטר חמור ושור ואדם. וחמור ושור הן מימינא ושמאלא באברהם ויצחק משמרה ראשונה חמור כו' ושני' כו' מסט' דשור כמ"ש בפ' בא ע"ש. ואדם נגד יעקב דשם אין אחיזה להם. ונגדן ג' גליות נגד ג' אבהן אבל גלותא רביעאה נגד משה. וכ"ה בנר"ן נפש ורוח נגדן רוח גבוה ונפש רחבה שור וחמור ונשמתא אדם. אבל בגלותא רביעאה ישכיל עבדי כו' מאד בדרגא דמשה נשמתא לנשמתא ושם ולא בכסף תגאלו. דג' בכורות בכסף ואף בכור שור תנינין (ריש מע"ש וש"מ) הבכור נמכר חי ושחוט כו' אבל מעשר אינו נמכר והוא יו"ד העשירי יהיה קודש לא ימכר ולא יגאל דלא יצטרכון עוד לגאולה]:

*יפדה לה מההוא כו'. באורייתא:

ויהיב לה כו. ר"ל הקב"ה נותן לו שכרו לפי מעשיו משא"כ נשמתא דאילנא דחיי שאין ערך לשכרו כמ"ש עין לא ראתה:

כמה שפחות כו'. שהן עלמות אין מספר במט"ט:

לא צריך פדיון. דשם אין רע:

דפדיון כו'. לייחדא בקוב"ה:

באות כו'. כלהו בצדיק ייחודא דקוב"ה ושכינתיה:

גם זאת כו'. ר"ל בשביל השכינה שנקראת זאת:

הכי כמה כו'. ר"ל כמו שחילוק בנשמתו כו' כן לב"נ בין פקודין ע"מ לקבל פרס לשלא ע"מ לקבל פרס:

אבל עונשא כו'. צ"ל ועונשא. ר"ל כן עונש יש לה ערך:

אין לה כו'. צ"ל אבל אלין דעבדין שלא כו' אין לי' ערך ושיעור:

[ליקוט. פקודא בתר כו' יפדה כו'. כנ"ל באורייתא וכמ"ש (סוכה נ"ב ב' קדושין ל' ב') אם פגע בך מנוול זה כו' שהוא הרע דאחוז בטוב דטו"ר והן ג' פדויים הנ"ל דנר"ן דטו"ר וגלותא רביעאה א"צ כו' דהוא דרגא דאילנא דחיי. וכמ"ש למטה אבל אתתא דאילנא. דחיי כו' מאן דירית נשמתא או כו'. דהן ג' הנ"ל. ובגאולה האחרונה דיתמחון רע דע"ר וישתאר אילנא דחיי כמ"ש בפ' בראשית ואז ולא יתבששו כו' ע"ש וכל חד יזכה לאילנא דחיי כמו קודם החטא כל הכתוב לחיים בירושלים]:

(קעט ע"א) אכיל ליה בנורא. דימינא אש ההא דאורי"אל ארי' אש דמדבחא ששם שורף הסט"א בבעירין דקורבנא כידוע:

ושכיך אשא. דס"א דאתוקדת כנ"ל:

*מאן דבעי למטעם כו'. כי זר שאוכל תרומה במיתה. ור"ל מאן דאכיל קודם ק"ש דשחרית וערבית שהן תרומה כמש"ו. כמ"ש (ברכות ד' ב') שלא יאמר אוכל קימעא כו' וכל העובר על דברי חכמים כו' וכן בשחרית לא תאכלו על הדם שאמרו בזוהר ששורה אל זר בתוכו והוא נהנה מאותה אכילה קודם ק"ש של שחרית. וזהו מדבריהם ולכן אמר לקמן אית תרומה מדאורייתא:

אינון שכינתא כו'. דמ"ט אתוון בקוב"ה ושער הנ' בבינה. וכן בערב מל' בבינה והן תרומה א' מנ':

אמה. שהוא ו' אחיד בין שניהם:

מדה. גי' מ"ע:

האם. דתרוייהו נק' אם אימא עילאה אימא תתאה ה' עילאה ה' תתאה זהו ה'אם בה' נשלם מאה שבקוב"ה ב"פ מ"ט בת"ת ויסוד וכנגדן משלים מאה שכינה עילאה ותתאה:

ועוד והי' כו'. ר"ל תרומה של כל הברכות שהן מאה ברכות. כמש"ו שצריך לברך על כל מה שאוכל וכל האוכל בלא ברכה מועל דומיא דתרומה במיתה מזיד במעילה במיתה לרבי וקודם שטועם הכהן הקב"ה התרומה שהוא הברכה אסור לאכול ממנו כמו טבל:

כגון רום ידיהו נשא. עשר אצבעאן כמש"ו:

דסליקו כו'. ר"ל זקיפות האצבעות כמ"ש ברע"מ פ' נשא. ולכן צריך להגביה הידים קודם ברכת הלחם. וזהו והיה באכלכם כו' תרימו כו'. וז"ש ידיהו נשא רום זהו התרומה הברכות שצריך בברכת נט"י ידיהו נשא:

למארי'. כמ"ש כל האוכל בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה כו':

מדאורייתא. ר"ל תרומה של תורה שניתנה בארבעים יום. וזהו אותיות תרומה תורה מ' כמש"ו והוא פין יפה א' מארבעים כמ"ש שהתורה ניתנה למשה לבדו ומשה נהג בה עין יפה. וכן הקב"ה נהג בה עין יפה כמ"ש כי לקח טוב נתתי שהנותן בעין יפה הוא נותן. ולכך לא אכל משה בהר מ' יום עד שלמד התורה דאז סליק התרומה לה' כמ"ש ברע"מ פ' תרומה דהתרומה הוא ללמוד אורייתא וז"ש ואי תימרון כו':

*תרומת מעשר ללוי. תרומת ל"ג:

שלשה עשרונים לפר. כמש"ו שור גבורה וצ"ל דהמתנות הן בהיפוך לאכללא ימינא בשמאלא. ששני התרומות תרומה גדולה ותרומת מעשר שהן שלש' למאה הן מילוי ס"ג ג' יודי"ן. ועשרון לכבש הוא מעשר עשר אתוון דשם מ"ה דסליק למאה כמש"ו והוא עשר למאה מעשר:

האי עשרון. ר"ל עשר אותיות הוא עשרון למאה:

וי' ספירין. של עשר אותיות דס"ג:

בהון כו'. ר"ל עם העשר אותיות וג' יודין על י' האותיות סלקין מ"ג:

ובלא. צ"ל וכלא. ור"ל שהכל כל המ"ג הוא מסט' דיו"ד י' אותיות וג' אותיות של היודי"ן והן עצמן:

ותוספת. צ"ל תוספת. ור"ל חומש ביצה תוספת מצד ה'. ואמר תוספת כמ"ש ויסף עליו חמישתו כמ"ש ברע"מ פ' ויקרא:

*מסט' דאת י' מעשר מן כו'. ר"ל דכל המתנות מצד השכינה שהיא עשירית ומסט' דאת י' הוא מעשר מן המעשר א' למאה. מסטרא דאת ה' א' מנ'. וכן בספירות מכל ע"ס א' למאה מסטרא דה"ס כמש"ו א' מנ':

ובלילת. צ"ל וכלילת. והוא תרומה תרי ממאה:

הכף. ר"ל ב' יודי"ן הוא כ"ף:

בשקל. שהוא עשרים גרה:

דאיהו שקל כו'. כמ"ש ברע"מ פ' תשא ובזה נשלם השם:

ועוד שלשה כו'. ר"ל כלל העשרון וב' העשרונים והוא חלה. נמצא בג' מתנות חלה ותרומה ות"מ פר ואיל וכבש:

*האי שמא כו'. ר"ל דלעיל אמר בגבורה וכאן אמר במצה בחסד וחמץ בשמאלא:

וזמנין י' לימינא כו'. ר"ל במל' כליל ג' אבהן נחלק הג' יודי"ן בה לחג"ת:

[ליקוט. פקודא כו'. סוד המתנות בקיצור הן ד' דרגין שרי אלפים כו' בד' אותיות אדנ"י כמ"ש במ"א דד' הוא ק'. והוא א' כולל הכל דישראל שהוא נוטל כולא וא' מעשרה שהוא נותן ללוי וא' ממאה ומחמשים לכהן. וסוד חלות תודה הוא ס"ג ומ"ה דבשניהם עשר אותיות והן עשר עשרונות דכל עשרון הוא אות א' עשירית של השם. ובשם מ"ה יו"ד אחד דהוא עשר חלות ובשם ס"ג ג' יודי"ן ג"פ עשר בג' מינין דמצה ולכן החמץ הוא מכוון בעשרונות נגד ג' דמצה דשניהם ב' שמות שיות בי' אותיות וז"ש על חלות לחם חמץ וכ"ה בי' עצמו דהוא י' דחמץ ובי' ג' יודין קוצא וגזעא ושבילא והן ד' יודי"ן דב' שמות הנ"ל נגד ד' אותיות דשם הוי"ה ג' בדכורא ורביעית בנוק' כידוע שבת. וזהו מצה וחמץ והוא סוד שמא מפרש כידוע דמיניה אתבניאת הנוק' ובש"מ (הן ג' יודי"ן וג' אלפי"ן וג' ווי"ן) בי"ד פרקין הן ד' יודין וג' אלפי"ן וג' ווי"ן וג' ההי"ן והן שמא הנ"ל דהוא די"ג כלל י"ב וד' הוא אות הי"ד והוא סוד י"ד י"ג דבדכורא י"ג ובנוק' י"ד ועיין מ"ש בהיכלות והיודי"ן והאלפי"ן הן מ"ג דחלה וזהו שם י"ב דפ"ג אהו"י ונשאר י"ד נגד י"ד אתוון וע"ז נאמר וביד הנביאים אדמה כמ"ש בתיקונין. ע"כ]:

(ע"ב) ע"פ ה'. ג"פ ה' בהאי