יהל אור קפח

לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי עמודים כמלקדמין אלין סלקין מדוכתייהו ואלין יתבין קע"ב ע"א עד שכיכו לעלמין:

סדרנייהו דאינון עמודים כו' סחרין לכל סטר ונבעין מיא כד"א כו'. כצ"ל:

(קעא ע"א) חד עמודא דעלמא ר' יהודה בריה דר' ינאי והוו אחדי כו'. כצ"ל:

פתח ההוא ינוקא כו'. לא חידש אלא מרוב חלבא ואגב פריש לקרא דק' ביום ההוא וירושלים וים האחרון נראה שהכל חד דרגא:

מגו שבכין כו'. שבכין הנ"ל והמים יוצאין מנקודה נעלמה דילה עד יסודה שבכין הנ"ל:

(קעא ע"ב) זכאין להוון כל דעאלין תחות גדפייהו. כאן צ"ל מש"ל קע"ב א' לגו בעזרה דא אית תלת כו' עובד ציור אי חסידא קדישא כמה כו' שארי למחדי ואשתכך תמן מגו תהומי נפיק חד מרגלא ונפיק מיניה כחיזו דמעיין ואתחפיין כו'. ומ"ש יומא חד כו' הוא לאלף שנין:

. גו תהומא דאקרי גילבא. כאן צ"ל מש"ל ב' אינון דמעין רתיחין כו' עד ואתון תחמון ואח"כ כאן לתתא גו שמרים כו' ברוחא דיוקנא דאדם ואח"כ מש"ל ב' אזיל ובעי ארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומי ובעאן לחפיא עלמא ואח"כ כאן כד קריב עד ולא יאות ליה למהוי תמן ואח"כ ואזיל ושאיט עלמא עד פלגו ליליא מבתר פלגו כו' קע"א ע"ב עד והא ידעת רזא דנא. ואח"כ שם כד אסתכל ב"נ בהאי היכלא כו' עד איבין בעזרה דא ואח"כ קס"ה ע"א טרפין דלהון כו' כמש"ש וכאן הוא סיום המאמר:

קול ה' לעיר יקרא. ט"ס וצ"ל קול ה' שובר ארזים:

(קעב ע"א) בשעתא חמישאה כו'. שהוא הדעת אחר היסוד והוא כלל ופרט וכלל:

והא ידעת כו'. ידוע במעשה מרכבה:

(קעב ע"ב) שמא דתריסר אתוון. הוא שם המפורש:

שמא דכ'. צ"ל שמא דכ"ב אתוון והוא ידוע:

שמא דתמניא ועשרים אתוון. הוא מגדל עז כו':

(ליקוט) סוד שם מ"ב בשם הוא בסוד ז' קני המנורה ז' ווין ויוד כללם ועם היו"ד הוא ג"ם הידוע והיוד הוא ג"ר ובפרטות ג"ר שהן ג' יודין דבו הוא שם מ"ה ובהתכללות היו"ד בכל הז' ז' נרות המנורה (הרי ז"פ ג' כ"א ועם מ"ב) הוא שם ס"ג וכ"ה ע' עם כללות היוד וביה ע"ב ומ"ב. ועוד ע"ב י"ב ווין בסוד ז' כפולות וי"ב פשוטות וכ"א מוא"ו וכ"ה רי"ו אתוון ג' ו' י"ב והנה בפ' בראשית ג' יהי ז' ויהי י"ב ויהי ערב כו' שית עלין סומקין ושית חוורין. ועוד ע"ב ד' ח"י ד' חיות ד' ציצית ברזא דע"ב ומ"ב ציצית ותפלין והוא שית צירופי של ג' אותיות בכל חיה והענין כי ה' אחרונה תצרף בכל צירוף ד"פ כמו בצירוף יק"ו הוא היקו יקקו יקק"ו יוק"ק והוא בהקדימה לכל אות ואות והן כ"ד צירופים של שם הויה כידוע שהן כ"ד בפרטות הההי"ן וכ"ד צירופים בלא ה"א אחרונה שהיא כלולה מכולם הוא ע"ב. וג' וז' וי"ב הן י"ב וכ"ח ומ"ח שהן הכל הויות וי"ב הויות צירופים דילהון וז' הן ו' צירופים עם ה' המשלמת להון כמ"ש בתכ"ח והוא ו' צירופים שה"א באחרונה ועוד א' כללא דלהון כמש"ש וג' הויות הוא כללא דג' אתוון יה"ו שה"א אחרונה כלולה מהם והוא ג' הויות הראשונות מכל צירוף של כל אות והן היה הוה ויהיה וכל א' כלול מג' והנה בזמן העבר סדרן של זמנים הוה היה יהיה כח"ב ועתה הוא היה הוה יהיה חג"ת ולע"ל יהיה הסדר היה יהיה הוה נה"י וכלל העולם הוא מלכות כלולה מכולם כידוע וכל סדר הזמנים פועלים בה שהיא עת לכל. (שמות השולטים בחצי הלילה גי' עת וכן ר"ת של ז' שמות מ"ב גי' עת עה"כ) מנצפ"ך. כל"ך כו' ר"ת שם מ"ב. והיא נוקבא הנפש דכולא והנה בג"ר המכריע למעלה ובג' אמצעיות באמצע כידוע ובג' אחרונות למטה והנה חו"ב היה ויהיה כמ"ש בת"מ וכמ"ש בס"י ראשית ואחרית וכ"ה בכולם וההוה הוא היסוד בכולם אלא שהוא כמו בג' העולמות שלמעלה הוא למעלה ובתיכון בתיכון כו' ועוד הזמן בכולם באמצע בעבר העבר באמצע ועתה ההוה באמצע ולע"ל היהיה באמצע וזהו ד' עומקים הראשונים שהן ד' רגלי הכסא בהיכל הראשון חו"ב ודעת כליל שנים כתר מלכות כידוע בסוד הברכות דיעקב וזהו עומק טוב כו' שהוא ע"ה טו"ר ואח"כ שית דרגין שהכל הוא ו"ד והנה שם השילוב ע"ס הויה ו"ק שה"א ב' אותיות (וכן ה"א שני') ועוד כי יוד הראשון כולל ג"ר בג' יודין דבי' ויוד האחרונה כלולה מכולם לכן הם מתייחדין וייצר ב' אחיות (שהן) ותרב חכמת שלמה כו' ועוד ע"ס הוא ביה ה' צור עולמים ושם אדני כוללת ד' תתאי ג' עדרי צאן כו' וה' של שם הויה היא בסוד כתר בסוד אל עליון גומל דאתמר בתר הגדול הגבור והנורא דשניהם משתמשין בכתר אחד בסוד הוא י"ק עם ב' הויות דזו"נ וזהו שם י"ד עם ד' דאדני וכבר כ' שבדכורא נכללת הנוק' ואין שם אלא ששה י"ק יקו"ק מרכבה עילאה דמ"ב ו' ווין עם דסליק על גבן ובה הויה אדני דאין בטיל לגבה והוא ע"ב ח' פ"ח עם ח' דסליק על גבן חסד וז"ס ד"ו פרצופין ד' הן דידה אלא שבה ב' בחינות לאה ורחל ודכורא דילה נכלל בו ונק' ע"ש לכן הן ד' בה ובו עשרה:

(ליקוט) תורה הוא כוש ופרה כמ"ש במ"א וכידוע שתורה הוא זו"נ שבכתב ובע"פ והנה שכ"ה ופרה הם מאו"א כמש"ש וההין של פרה הוא ה' אחרונה של השם שכוללת ה' אותיות מנצפ"ך ה' של שם סעפ"ה ושל שכ"ה הוא ה' אלפים דה' אדני כידוע אבל כו"ש ופרה הם דזו"נ כוש בז"א והוא ה' אדני והויה אחת שממתקת כל החמשה אדני כי של דכורא הוא אור אחד כולל כל החמשה כידוע בסוד נהורין וניצוצין חמש יריעות דאינון שית ופרה הם בנוק' זה מאבא וזה מאימא והן מ"ד ומ"נ ששניהם הם גבורות גבורות גשמים והן התורה שבגבורה ניתנה ולכן א הוא וא"ו שבו וא"ו אורות וא"ו שמות הנ"ל ונוקבא ה"א שבה ה' אותיות מנצפ"ך הנ"ל וזהו תורה ת"ר הן האורות עצמן ו"ה הן כללות הנ"ל אלא שבדכורא באין מחוברין א' של שם אדני עם ג' האחרות לכן הן יותר ממותקין משל נוקבא וגם שהוא של אבא ופרה היא נוטלת מנית אמה ושכ"ה נוטלת מבעלה מבית אבא וגם בפ"ר גבורות יש עוד אלף כלילות כל ה"ג והוא בעטרה שלה ששם נעשין הכל אחת כי ק הוא כלילות שני כידוע וזהו אפרים פ"ר וי"ס וא' ים הוא ה' של פרה ה"ג ה' תרעין שהן נ' תרעין וא' הנ"ל ולכן הוא דכורא כנ"ל בכו"ש ומ"מ הוא בשכינה וז"ש בזוהר דאפרים הוא בשכינה: