יהל אור קפז

עאלנא וחמינא כו'. כצ"ל:

(קסז ע"ב) באתר דפרוכתא כו'. כמו בין היכלין דאצילות לבריאה ששם דנוקבין והנה הם שבע היכלות לז' נביאות ודשרה כוללת ד' וכן הן ז' היכלין דדכורן כמ"ש שבע כתות כו' לשבע שמחות כו' והיכלות אלו הן כסדר חג"ת כו'. ושל יוכבד הוא הגבוה כחוט השני היכלא דמשה ועמש"ש ולכן היכלא דבתיה נק' שאננות דלא כו' דלית תמן רתחא כמ"ש בריש ז"ח וגהינם לא נברא עד יום שני ודאמהות בוטחות דשם בטח בה לב כו' דאין שם פחד כלל דלא מגיע שם כו':

בהיכלא אחרא אית דבורה כו'. חסר כאן ב' היכלין והוא בהשמטות דכאן והוא א' של חנה וא' של אסתר ובהיכלא דבתיה שם אביגיל ושאר נשים ובהיכלא דסרח שם חולדה ושאר ובהיכלא דיוכבד שם מרים ואלו ז' נביאות הן עשר כמו בז' היכלות שהן עשר והן ד' רגלין לכסא וששה דרגין שהאמהות הן רגלין כמו האבות אלא שרחל במקום דוד בנוקבין וכן היכלות דדכורין הן ז' כתות שובע שמחות והן שבע בשבע כמ"ש בהיכלות פ' בראשית ופ' פקודי והן מזדווגים יחד כמש"ש וז"ש והולך בכל ליליא אתכלילן כו' והפרכת הוא כמו הפרגוד בין אצילות להיכלות דבריאה ומ"מ הן באחדות באצילות וכמ"ש למעלה קנ"ט א' עלמא כו' והנה דבורה וחנה בהיכלי הנביאות ואסתר במקומה והשאר נסתרים כי חג"ת הן נסתרים ושם באותן הקדמוניות*:

(קסח ע"א) אבל נשמתין הוו כו'. שזכו בחייהן למעשה הצדיקים וז"ש (ב"ב ט"ז י"ז) שלשה הטעימן כו' ועשו גם שניהם שהיו מגיירין אח"כ בפועל והכניסו הנשמתין בהן:

אי ר' אי ר' כמה חדתן מלין מגו רב מתיבתא. כאן צ"ל מ"ש קע"א ב' מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן כו' עד ולבתר יומא חד וחסר ואח"כ כאן ע"ב אדהכי שמעו שירתא כו':

וחד מינייהו רב ועילאה כו'. שאלו ד' דיוקנין נגד ד' רגלי המרכבה חגת"ם כסדר וחסד עליון על כולם ובחסד עליון כו' וגדול מכולם וגדל חסד ונק' גדולה ומאמרם שאמרו כאן כ"א בדרגיה כאן חסד נעוריך אהבת כו' והשני מסט' דחשך והולכתי כו' בנתיבות כו' וג' ד' מדבר וים וניתן תורה במדבר:

אלין קלין כו'. וז"ש הולך מסוף לא שנשמע:

(קסט ע"א) ותווהנא כו'. שאמר שלשה המה כו' ולכאורה נראה שתמה שפיר כי נחש וקסם הן דבורא כו' ואלו ג' קלין הן שנתקללו האדם במיתה ואשה בלידה הרבה כו' ונחש להפשיט כמ"ש בפר"א ואינהו חטאו במעשה והוא בדיבור אבל הוא תי' למעלה משום דארחיה לביש כו' ונראה שקלא דב"נ כו' אתער בקלא דדכורא ואף דנוק' משום דהוא בקללת אדם ובשבילו נגזר על כל בריה ודלידה בקלא דנוק':

כלילא רוחא ונפשא מהבל כו'. דאינון ב' נפשות בנות לוט הבכירה הוא המתאוה והוא דבשרא ויצא הראשון אדמוני כו' והצעירה המשתתפת בגוף הוא דגרמא שהן עיקר הגוף וקיומו והיא אינה חזקה ביצ"ה כמו הראשונה ול"ק מאב ומ"מ שניהם כיון שהן דגופא משתתפין ביצ"ה והן כליון וערפה אבל מנשמתא לא כלילא דאין כחה בגוף כלל:

ול"ל רשו יתיר אלא כעין כו'. ר"ל שאינה מגבהת קולה יותר מהמעיר אותה שהיא מתלבשת בו דהא ל"ל כו'. באותן הנקיקין:

ויוסף חי תראה אבל ישית כו' אר"ש מה כו' אית ליה בהאי והא למשאל דהא אצטריך לאפקחא כו'. כצ"ל:

(קע ע"א) ול"ל דוכרנא בהדיה לעלמין. כאן צ"ל מש"ל קע"ב ב' יתיר חובק כו' עד עמלו בראשו ואח"כ כאן ואיתימא דאנן פקדין כו':

ותקנייהו דא על דא סטרא אחרא. כאן צ"ל מש"ל קע"א ע"ב איהו משיך משיכו מסט' דיליה ואח"כ כאן ויהיב בשרא כו':

א"ל ודאי הא ידעת מדביתאי דלא ידעית מינה כלום נשים מ"ט דעתייהו כו' קל איהו אבל יקירא במלה דא לא תשאל כו'. כצ"ל. לא מ"ש בהגה אי לאו כו' ור"ל דלא ידע מאשתו ר"ל כמש"ו דלאו על דביתך כו' ור"ל ששאל על דעתה מ"ט כו' שבעה"ז הדבר נעלם להם אבל אתון מסתמא ידעין וא"ל במלה כי שם עיניך רואות כו' פא"פ ידבר דאין פחד וכן את יקירא כמ"ש בס"פ א"מ פא"פ כו' וכ"ש בג"ע ומ"ש אתי בשית דרגין. בו"ק והוא שם הגושפנקא. ואמר מההוא כלה יראת ה' ר"ל דנא' יראת ה' ראשית דעת והוא דעת דילה. ואמר עב קל דהיא נק' עב אחורים דשמא:

כמה דשארית עובדא דביתא עזרה לגו בהאי עזרה כו'. כצ"ל. וכל המאמר הזה של העזרה כבר כ' שצ"ל למעלה קס"ד א' קודם דמרגלאן כו':

תלת מאה ושיתין וחמש כו'. כל ענין עמודים הכל ביסוד וע' בפ' פקודי בהיכלות וביסודה הוא שס"ה כידוע:

בכל סטרא מארבע סטרין כו'. כצ"ל:

כל אלין עמודים כו'. כנ"ל דהן ביסוד דשם תמיד חי ולא שכיך ואף בעוה"ז כסף חי וכיוצא ואף בדבר מקרה נהורא דשמשא בגו מיא וכ"ש באדם והחיות רצוא ושוב:

(קע ע"ב) יהבי דוכתא כו'. במקום שזה סליק זה נחית:

דההוא דמחדש עולימוי. סיהרא קדישא בכל חדש ולכן נק' חדש דמתחדש וחדושא דילה משמשא הויה וי"ב צרופים בי"ב חדש לכן אין דומין החדשים זה לזה עד תשלום השנה וזהו שנה שחוזר ושונה והנה הם בחושבן חדש ועם ב' דמשלימין לנש"ב נק' שדי כי ביה ה' צור כו' וז"ש למטה ניגונא דההוא חדש כו' לההוא חדש והוא מ"ש שהוא סיהרא וכן נער דמשמש לה ואתחדש עמה נק' ג"כ חדש ואמר לאפקא ס"א כו' שא"ל דעת שמשא והוא תחת השמש ועליו נאמר ראיתי את כו' תחת השמש והנה כו' וז"ש ואין כל כו' ואמר ואתבלי כו' דבשרא דיליה ולא אתחדש לעלמין וכן עצבונא דבשרא אבל רות הנער מחדש אנוש כחציר ימיו כמ"ש בפ' פנחס ואמר למעלה קס"ב ע"ב במסאבו מורידים כו' דהולך וחסר דהגוף של האדם הולך וחסר תמיד משא"כ ברוח של האדם כ"ז שמזקין מיתוסף והולך כמ"ש בישישים חכמה וארך כו' וז"ש זקני ת"ח כו':

וכי אע"ג דאיהו זקן כו'. דאף בזה"ז זקנים מולידים וכמה בנים הוליד אח"כ מקטורה בלא הבטחה:

לאולדא אלא לאו מלתא אמרה לגבי דאברהם אלא בגין לאזערא גרמה דאתדבקת בההוא מלך זקן וכסיל דלא אתחדש כו'. כצ"ל כמ"ש בפנים. ור"ל לא על אברהם אמרה אלא על עצמה דתלתה על שלא הולידה בשביל דרוחא דילה אשתתף מלקדמין בההוא זקן וכסיל דא"ל דעת לאתחדש ורוח נק' אדני לגופא וז"ש וע"ד אהדר כו' ר"ל דלכן נאמר ואני זקנתי. ואמר ואיתימא כו' ר"ל אע"פ שהוליד אח"כ. ואמר באינון יומין כו' ר"ל דדעת שהן ו' יומין עלאין:

חמש גוונין. ה"ח וה"ג:

זאת נחלת כו'. שהן מ"ד ומ"נ מעשה האדם:

ולא ידיע בהי אתר. כאן צ"ל מ"ש קס"ו א'