יהל אור קפו

כי שם דרגא דעוה"ב דלא מתפרשין כי אין שם אלא צדיקים וחדוה מאינון מים שמאלו כו' וימינו כו':

דא הוא דאמר יחזקאל. ר"ל המעין הראשון שכ' שם והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה והוא הדעת בת"ת ולכן זרת ארכו מדת החשן:

כל זיני מרגלאן כו'. הן מ"נ ולכן הן בכל זיני גוונין כו' וז"ש כלהו שלהובין מלהטאן כו':

בתר שבכין אחרנין לגו. ר"ל שאמר למעלה ק"ע א' דבכל סטרא דעזרה שס"ה עמודים דנהורא. ואמר שם ב' סחרנייהו דאינון עמודים אית שבכין עובד כו' וע"ש קע"א א' ב' מנביעו דאינון שבכין ואמר כאן שיש שבכין אחרים סביב כותל העזרה ועל שבכים רלו עומדין הגפנים והכרובים עומדים בתוכם אל חלל העזרה ועלין של הגפנים חופפים על הכרובים:

(קסה ע"ב) אינון גופנין. גופנין הנ"ל והגופנין הן רזא סוד ת"ת כידוע בז' מינין וכרובים נו"ה ושבכין יסוד מינייהו נבעין מיא לאגנות מלכות בית קיבול וז"ש דכל מאן דאסתכל באלין גופנין כו' ועוד מעיינא וענפא ורקיע על גבן כמש"ו:

בד' מיני זהורין. ד' גוונין הידועין בד' אתוון:

שית אלף כו'. נגד ששים רבוא ישראל שיוצאין ממנה:

ד' גוונין לד' סטרין דעזרה. כ' רח"ו ד' אותיות אדנ"י וע' בפ' ויקהל:

לד' סטרין דעזרה. שהשבכין הן לד' סטרין דעזרה ג"כ ומינייהו מקבלין האגנין:

סטרין דעזרה אינון שבכין בבעין נביעו דמיין חיין כו'. כצ"ל. באמצעי דעזרה כו'. תחות שני הכרובים הגדולים דשם כמש"ל קע"א ב':

ויתחזון קמי מלכא קדישא. כאן צ"ל מ"ש למטה כל אינון נטורי קיימא קדישא כו' אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית כו' (קס"ה ע"א) עד ודא איהו כד איהו אחרי ה'. ואח"כ מ"ש כאן בסטר דרום בעזרה כו':

ואתרמי. צ"ל ואתדמי דקא ישטפון כו'. והוא המעין שביחזקאל מש"ש מפכים כו' מי ברכים כו' ונקט ברכים חדא נקט וה"ה למתנים דכולן שוין והן ב' היכלות דכלילן כמש"ש:

מאן דייעול בהו כו'. דהוא מעין החכמה כמש"ו ולכן הוא בדרום הרוצה להחכים ידרים חכמה נחית בימינא ואינו מתגלה כ"א בברכים כמ"ש בפ' פקודי רמ"ז ב' מאתר דא ינקי כל אינון מאריהון דחכמתא. וכן שם למעלה האי חיותא יופיאל שמיה ואיהו קיימא בכל אינון רזין דחכמתא וכל אינון מפתחאן דחכמתא קיימין ביה כו':

מגו מרגלא חד. הוא י' נקוד' דאור כו':

בכותלא דדרום אינון מים עיילין גו עזרה ומתמן כו'. כצ"ל:

לנחל שטים כו'. כמ"ש בירוש' ובז"ח רות ע"ש:

לא חיישי בנוקבי. ר"ל אין מהרהרין על נקבות וז"ש דאתחזון תמן דכורין כו' וכנ"ל שהן ישטפון כו' וכן הן מחכימין כו' וז"ש ותו דהא אתפקחין כו':

גו מקדשא דא כל הרהורין כו'. ר"ל העומד בבה"מ בראית רגלים כמ"ש את פני האדון ה':

ענפא כו'. הוא מסט' דגבורה ולכן כל גוונין דעלמא כו' והמעיינא מסט' דחסד:

לאיש משענתו כו'. לאותן שיזכו למקום רב ימים והם עתידין להחיות המתים ומעלתן ידוע בג"ע וז"ש וע"ד חדי:

רקיע חד כו'. בחי' הדעת ומשם ולמעלה נעלם:

קריב יתיר כו'. הן ד' גוונין דיריעות המשכן תכלת וארגמן דהוא גוון המורכב במקום ירוק ותולעת ושש כי הרקיע הוא היריעות והן ד' גוונין דשמא והן מלמטה למעלה נוק' ואח"כ דכורי':

דעיינין יכלין לאסתכלא. כאן צ"ל מ"ש קס"ו א' לזימנין חשוכא כו' עד לאסתכלא לעילא ואח"כ שם אי חסידא קדישא עד אר"ש ואח"כ קס"ה ע"א ת"ח ההוא רקיע כו'. ומקל נהימו כו' כל אינון אגנין כו'. אותן שאמר למעלה קס"ה ע"ב שית אלף אגנין כו':

דייק רב מתיבתא כו'. זכורך מ' על הזכרות להראותו ואף שנא' במקום אחר ג"כ כל זכורה לפי כו' הכל ג"כ בשביל זה דלא עאלו בברית ושמרוהו:

(קסו ע"א) כשר איהו לדא. שאיסור ההליכה אחרי אשה משום הרהור ואפי' אחרי אשתו שלא יהרהר באחרת ואף בצדיק גמור משום שאנו בע"ה ושם החילוף וכ"ה בשכינה בסיהרא דע"ה אסור אבל מי שזכה לעה"ח ודאי מותר דשם גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה ושם אין פחד והשגחת השכינה על הכל וזהו שהיא מאחריו אבל לזכות להדבק בה כהוגן זיווגא דשכינת' הוא כנ"ל:

ואמר רב מתיבתא כו' ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין היאך אשתמע ליה א"ל הכי הוא. כצ"ל. ר"ל דפרסין מורה פריס מלכותך ומורה פרס כמ"ש רש"י אבל הוא מורה להיפך דפריסת מלכותו של פרס והשיב לו אין ה"נ דשבירת מלכותו נרמז כאן אבל ע"כ ימלוך מקודם ולכן מוכח שמקודם יקבל מלכות ואמר שמרמז הכל על הגאולה כמש"ו וכן בימי דניאל שנשברה ע"י מלכות יון אבל ד' תיבות אלו מנא מנא כו' הוא רומז על ד' מלכיות ופרסין על מלכותא חייבא והיא תשבר ע"י ב' משיחין כמש"ו וז"ש ופרסין לשון רבים וכאן נא' ופרסין לשון שבירה כמ"ש עד די התגזרת אבן כו':

א"ל אי ר' אי ר' זכאה חולקך ההוא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע כצ"ל:

וכיון דמטי כו'. ר"ל כאשר הגיע הירדן להנהר אתמשך הנהר בירדן ועיילי עד קרקע דמקדשא:

דוכתייהו אלין כו' עד כדקדמייתא. כבר כ' שצ"ל לקמן ק"ע ב':

בההוא סטר דרום. לפי שהזכירו כבר דמעיינא נפיק מתמן:

תלת מאה וחמשין כו'. הן ברזא דשמשא דנהרא בתוקפא דדרום ולכן המנורה בדרום ולכן אינון נהרין תדיר וכן מנרתין תלויין כאן כמ"ש למטה והוא ברזא ואור החמה יהיה כו' שהוא ז"פ ז' שהוא נש"ב כאור שבעת הימים ז"פ נ' ומ"ש בת"י שמ"ג פעמים בלא הכלילות:

ארבע אגנין כו'. הן אתה דחסד**(אצ"ל את ד' (או אתר) דחסד.)**:

(קסו ע"ב) תרין אלפין ומאה כו'. והן בכל עמוד ג מצד זה וג' מצד זה והוא סוד המנורה וכ"ה חשבו אתוון דנשרין:

ובלילא מתדעכין כו'. צערא דכ"י לילה ועבז"ח רות ואיכה וכן הסיהרא משא"כ שמשא ויממא דמצד עצמן הן שלמים ומאירין ואינן חסרים:

מלה חדתא הוה לגבן השתא. כצ"ל:

(קסז ע"א) אי חסידא קדישא כל מלין דאינון באורייתא כו'. כמה אינון בגוון מלין רברבין עלאין כו'. כצ"ל:

דאורייתא על בורייה. כאן צ"ל מ"ש קס"ח א' ב' זכאה איהו מאן דאזער כו' עד רב בעילוייא בההוא עלמא ואח"כ רב מתיבתא בנ"כ זכה לההוא יקר מ"ש קע"א ב' ואח"כ כאן והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין כו':

בדא אית ל רזא יקירא כו'. והוא מש"ל ב' אי ר' אי ר' אלמלא כו':

בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחדו לן כד כו'. כצ"ל. בגינך חמינן וזכינן כו'. הוא מש"ל ב' ועל דא אחזיו לי מה דלא כו':

ר' ר' כד פרחנא מגבך