יהל אור קנח

שבילין גי' כבוד כנ"ל:

ברוך כו'. ג"כ ראיה שבבינה כבוד שהיא נקר' ברוך:

אי"ה מקום כבודו כו'. ר"ל בג' ראשונות אי"ה כנ"ל:

ותרגום יקר' כו'. ר"ל התורה שנאמר בה יקרה כו' כמש"ו. ותורה נקר' כבוד כנ"ל:

וישראל כו'. ר"ל בנים לאו"א:

למהוי ספסל כו':

מסטרא דכ"ע:

ולמעבד כו'. מסטרא דחכמה:

ולמדחל כו'. מסטרא דאימא:

(ע"ב) תשמורו. מסטרא דל"ת שמירה כמ"ש (עירובין צ"ו א' וש"מ) כ"מ שנאמר השמר פן כו':

והיינו כו'. ר"ל כבוד אלקים בינה שנקר' אלקים דשם ה' קודם לי' ור"ל דכבוד דאבא אבא (איכא כצ"ל) לעשות מצותיו. אבל באימא מסטרא דשב ואל תעשה האיך שייך כבוד. ואמר כבוד הסתר דבר:

אבינו כו'. ר"ל מסטרא דכבוד כמש"ו:

אעבר ליה מגו כו'. שנכרת משא"כ בבן דקטיל ואייתי ליה בגלגולא:

מאילנא דחיי בן עבד טוב כו'. כצ"ל:

עבד נאמן כו'. ר"ל מט"ט:

מאן דאיהו כו'. ר"ל מעולם הבריאה ומהכא יעול לחטוא כמש"ו:

(פ"ג ע"א) בשגם. גי' משה ועליו נאמר והיו ימיו מאה ועשרים שנה:

כגון בנים כו'. צ"ל כען בנים:

מעפרא דביה כו'. מיסוד ומל':

ומלכה עלאה כו'. ת"ת (ע"ב) דשמשא וסיהרא כו'. יסוד ומל':

דהא עד דלא כו'. ר"ל שלא נבררו עדיין הבירורין פסולת מאוכל:

(פ"ו ע"א) בזמנא דכהנא כו'. שהוא היה מכיר העונות ע"י הציץ כידוע:

דרחימוי דקב"ה. הכהנים:

(פו ע"ב) בזוהר מלה דא מאן אוכח קין כו'. שלא יתחברו דינא ומסאבותא ופשתים הוא לבוש בד מסט' דפנים ולבושי' כתלג כו' שהן תקיפין ונגעים מוכיחין. ונראה שז"ש בפ"ק דשבועות גלימא דעמר ושחקי' סדינא דכיתן כו' ששל פשתן לבן יותר כמו שרואין בחוש דלא כרש"י. וזהו שנמשל שם לצמר ופשתים והם שנים שהן ד' דכורין ונוקבין. ודכורין הן האבות. והנוקבין הן ספחת דקרא שהן מתדבקין ההוא נפש חייתא כו':

(פז ע"א) ת"ח נוקבא עד כו' לוי כו'. וז"ש הפעם ילוה כו' כנ"ל. ואסתכמו כחדא. ועל יהודא הפעם אודה קדש הלולים כו':

(ע"ב) קיימא רביעאה כו'. כמש"ו ושם ותעמוד מלדת דאתקם כורסייא:

פרשת אמור (פח ע"א) בנין דבי' מתקיים עלמא. אע"ג דגנוז יוצא חומש**(אצ"ל חוטי. ש"ל:

)** החסד בכל יום והוא ע"י חוט השדרה והוא אור בסוד א'מ'ר':

(ע"ב) אמור אל הכהנים בלחישו. דאמירה הוא לחישו:

זמנא חד כו'. ר"ל אמור ואמרת שאין מזרזין אלא למזורזין וכהנים זריזין כו'. מאתר דנהרא כו'. אימא עילאה:

על הראש ודאי כו'. דק"ל בראש מיבעיא ליה דבע"ק בגולגלתא לכן אמר דא"ק הוא אבא וכאן רומז על חכמתא סתימאה הוא א"ק כמ"ש בא"ר ואלמלא חכמה סתימאה כו' ואלמלא האי אדם כו' והאי הוא על המ"ס וממ"ס יורד לזקן כמ"ש בא"ז וז"ש יורד על כו':

דא כה"ג דלעילא. הוא חסד דז"א והוא הנכנס לבית ק"ק אל אמא אבל אבא הוא למעלה מק"ק והוא מ"ש בר"ה (כתב הרד"ל. נראה צ"ל בסבא ח"ב צ"ה.) אית כה"ג ואית כהן כו' ור"ל כה"ג חסד שנקרא גדול. סגן הוא בנצח עימות בימינך דשמש לכה"ג. כהן הדיוט הוא בנוק' והוא מיכאל אע"ג דלתתא כה"ג הוא. למעלה הוא כהן הדיוט כמ"ש בר"מ קכ"א ב' וחסד ג"כ נק' זקן בסוד ואברהם זקן כו' דהן בדיקני חתימי:

רע"מ. נחית על רישא דכהנא. חכמה:

תרין זמנין. מסטרא דיום ולילה לאכללא מדת לילה ביום ומדת יום בלילה כמ"ש בגמ' (ברכות י"א ב' י"ב א'):

וכולא קרבנא כו'. ר"ל וכן התמיד וקטרת:

(פט ע"א) בזוהר. לסאבא לון בסגיאו כו'. שבהן מצוייר כל ב"א וישתאבון בדינא על א"ה וישפיעו למדה"ד חרב והרג על א"ה וזהו הטומאה:

(ע"ב) מאן צדקה כו'. אימא עילאה. ובושת. אימא דערב רב גיהנם:

(צ ע"א) רע"מ. דצפון. דהוא אינו מקורה והן מסטרא דצפון ושם מדורא דלהון:

ור"ם. וצ"ל ובס"ת. ור"ל ובסתרי תורה:

ואיהו ו' כו'. דהוא בינה בן י"ה. ור"ל אלקים אותיות מלא י"ק. ובשם זה ה' קודם לי'. וז"ש ואיהו בסדורא כו'. ר"ל ז"ש יד ה' הוי"ה כו' כמש"ו מצד אלקים דינא:

כוס. גי' אלקים:

מפטרא דימינא. שמשם ב"כ:

ואתקריאת. צ"ל אתקריאת:

(צא ע"ב) בזוהר משקר בתורה דכתיב כו'. לפני בני ישראל:

אינון [כו'] ולא אחרא. ר"ל אותן שנאמר וכל בניך:

ויקם עדות. והיא נק' תעודה כמש"ל צ' ע"ב:

לשמך. כמש"ו לשמך היא התורה ודייקא צדיקים כמש"ו:

(צב ע"א) בקשורא חדא יו"ד. ר"ל סוד הוא כ"י דבה ע' לשון כחושבן סוד מן יסוד. כמ"ש בר"מ כ' א' וברית הוא י' [ר"ל שזה הנקודה הוא יו"ד] דאשלים ליסוד והוא יו"ד דאתגלי בפום אמה והוא קושר כל הע"ס שהוא יו"ד במילואו כמש"ו והוא בחכמה וממנו יורש יסוד כד סליק לשם בסוד משכיל לאיתן כמ"ש בסבא וז"ש יו"ד תלת אתוון כו':

י' עלאה דכלא כו'. ור"ל בו נ' דרגין שהן דא ע"ג דא ג"ר ו"ק כ"י והן ג' אתוון אלו כמש"ו ובי' עצמו נכלל כל ג"ר הרי ע"ס:

[ליקוט. ד' גנתא צרורא דחיי. ר"ל מלכות דאבא שמלכות נק' צרור החיים כמ"ש צ' ע"ב צור תעודה דא תורה שבע"פ בגין דתמן אתצר צרורא דחיי כו' למהוי כלא חד ומתמן ולתתא אתפרשן כו' והוא סוד זרע הנקבה שבה נקשר זרע הזכר ביחד שזרע הזכר בסוד ג' טפין מג' מוחין שהן חיי המלך ובזרע דידה שהוא ה' תתאה נקשר הג' טיפין שהן סוד יה"ו מג' מוחין כמ"ש בס"ד ובתיקונים ולכן בה מייחדים אחד א"ח שהוא ט"ס עילאין שהן ג"פ ג' ג"פ יה"ו כמ"ש בתז"ח והן סוד ג' טפין תלת כלילין בתלת כמ"ש שם. נקשרין בד' ונעשין י"ג. והן סוד י"ג תיקוני' ד' לחודא אסתמכו והיא רביעית לכל תלת ועשירית לט' כמ"ש בתז"ח והוא סוד שם של י"ב ג' אנפי חיוון מלך מלך ימלוך ואלו הג' טפין שלו שהן ט' נקשרין בג' טפין שלה שהן ג' גווני' שלה ואלו הג' נקשרים ברביעית שלה שהן ד' פנים שלה שאופן א' בארץ כמ"ש בז"ח ש"ה נ' ע"ב אופן א' בארץ דא איהו רתיכא תתאה כלילא בארבע סטרין כו' ע"ש. ואמר שם האי פן ביה אתכלילו כלהו תלתא אחרנין האי פן נטיל מכולהו ואתכליל בכולהו כו' ע"ש וזהו הקשר בד']:

כד נפיק כו' בי' נגיד ונפיק ופתח וסגיר ה"א כו'. ר"ל כד יוצא יוצא עם מלואו והן נהורין