יהל אור קלה

סוד הלחם המוציא לחם מן הארץ ונחש עפר לחמו ואמר הן הכה צור ויזובו מים אם הוא על המים האיך אפשר הנחש שם שהוא על העפר ולכן הגם לחם יוכל תת וכמ"ש שלשה המה נפלאו ממני דרך נחש עלי צור שזה במים וזה בעפר ומ"מ היה להם להאמין בדבריו וז"ס וראה אותו וחי שבו החיים כמ"ש בפ' בשלח שם בז"ח שתרין חויין הן חד דחיי וחד דמותא כמ"ש בפ' בראשית דף כ"ב ע"א האי חוי' הוא מותא דעלמא כו' ואית חויא אחרא דחיי בסט' ימינ' ותרווייהו אזלי עמי' דב"נ כו' והוא יצ"ט ויצה"ר ושניהם מצד שמאל שיצ"ט הוא משמאל דקדושה סוד גבריאל כידוע וכמ"ש בפ' בא בר"מ דף מ"א ע"ב ויאבק איש עמו דא גבריאל כו' ואוליף ליה שבעין לשון ובג"ד וייצר חד יצ"ט דאוליף לו ע' לשון וחד דיצה"ר דאבק עמי' כו' ובג"ד אי איהו בינוני גבריאל דאיהי יצ"ט וס"מ דאיהו יצה"ר זה וזה שופטו כו'. וז"ס הנחש דנשך כו' ופומי' מלחכא בעפרא כנ"ל [שם] ודא גבריאל בההוא אבק דעפר דאתמר בי' וייצר כו' עפר מן האדמה כו' וחד יצ"ה דאבק עמי' כו' והוא בעה"ד טו"ר נוק' דעבד נער ששם קליפה דבהו שם נשיך הנחש מסט' דשמאלא אבל למעלה אותו של חיים וראה אותו וחי ואמר בפ' פנחס שם בההוא זמנא דקוב"ה חס עלה על עובדא דנחש דא מה כתי' קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות וגו' קול ה' יחולל אילות אינון חבלין וצירין לאתערא אינון ע' קלין (ואלו ע' קלין מגיעין עד הגבורה ששם ע' סנהדרין ושם המפתח של חי' כנ"ל ומשם מתעורר הנחש כמש"ל) מיד ויחשוף יערות לאעברא ההוא נחש ולאתגליא בינייהו למיהך כו' וכן אמר כ"ז בקריעת י"ס בפרשה בשלח דף נ"ב ע"ב ע"ש. ואמר בר"מ פ' תצא שם וכגוונא דא פורקנא אם זכו יפקון ברחמי הה"ד בטרם יבא חבל לה והמליטה זכר ויפקון ברחמי ואי לאו אקדים רחמים ויפקון בצערא ושפיר דאקדים צערא ודינא לרחמי כו' ומפקנו דנפשה מקודם דנפקת אית לה צערא לבתר דאפיקת ברחמי ורזא דמלה בבכי יבואו ובתחנונים אובילם. והן חבלי משיח בראשונה נשיכין דחוויא לחיך דמא מלחמות ואח"כ מיא כנ"ל והכל מסט' דנו"ה ששם ב' משיחין כנ"ל וכמ"ש בתז"ח דף פ"ב ע"ב ותרין משיחין אינון דאינון משיח ב"ד ומשיח בן יוסף יהון ירכין דיליה ואיהו אות בינייהו. ומן המים שתו כל בעירין דבטוריא שהן שתין אלף רבוא על טורין סגיאין כמש"ל ואמר בפ' פנחס רי"ז ע"א ותנינן אלף טורין סלקין לה בכל יומא ויומא וכל טורא וטורא שתין רבוא הוה והיא אכלה והן שתין אלף רבוא ואמר בפ' חקת שם ישברו פראים צמאם אלין אינון כו' ומאן חי' אלא כו' ר"ל דקשה לי' מהו חי' הא ארבעה אינון ותי' שעל כל אופן קאי שכל אחד בחי' שעליו שכל אופן בחי' א' תלוי וז"ס הלידה כאן בהיכל השני:

ואלין ממנן כו' דברית. שכאן בהיכל השני סוד הברית כמש"ל בהיכל השני ע"ש:

ת"ח לזמנא דאתגזר כו' שבת מלכתא. ששבת הוא סוד הברית צדיק כידוע בהרבה מקומות רבו מלספר ולכן אין מלין עד שיעבור עליו שבת א' כמ"ש בפ' תזריע בר"מ דף מ"ג ומ"ד פקודא דא למגזר לתמניא יומין גזירו דקיימא קדישא כו' ואיהו תמינאה לכל דרגין כו' וקרבנא דא כגוונא דקרבנא דבעירא דא לח' יומין כו' דכתיב ומיום השמיני והלאה ירצה במאי ירצה במעבר עליה חד שבתא כיון דאעבר עליה חד שבתא כדין ירצה דא לקרבנא ודא לקרבנא אמאי בגין דאתדבק ואזדמן לגבי ההוא שבת רזא דברית קדישא וע"ד כלא ברזא כו' וסוד הענין כי בשבעת הימים נכנס במלכות שהיא נקראת שבעת ימים כידוע והן ז' דרגין דידה ז' היכלות רזא דמהימנותא וזה סוד שבעת ימים יהי' תחת אמו וביום השמיני נכנס ביסוד הברית והוא בהיכל השביעי שהוא ארון הברית ושם נהר דנגיד ונפיק ולכן עיקרו של הז' ימים הוא השבת רק שמשלים הז' ימים לתשלום הז' ימים דידה ואח"כ נכנס האדם בשבעים שנה שהוא דרגא דיסוד כמ"ש בפ' לך לך בס"ת דף ע"ח ע"ב ושבעים שנה דא איהו האי אילנא ממש כו' ושבעין שנין אתקרי והוא מקבל מז"ס שעליו מחכמה ולמטה שהוא שמיני לו כנ"ל מקבל מכ"א עשר שנין כמ"ש בסוף תז"ח דף צ' ע"ב גליף גליפין ובטש בוצינא ואפיק ח' ודא תמינאה לחושבנא כו' כל חיין בי' שריין ואיהו יהיב למאן דל"ל חיין כלל עאל לאינון חמש מאה עלמין ונטיל מינייהו חמשין שנה ולא יתיר ואיהו יהיב לבתר עאל לגבי או"א וממה דיהב ליה יהיב איהו ואשלים לשבעין. וז"ס דיהיבו האבות ויוסף לדוד שבעין שנין וכן אדם מאלף שנין שלו בסוד האלף לך שלמה אלף שנין דיסוד דנטיל מחכמה דרגא דאדה"ר ויהיב לדוד דל"ל חיין כלל וחמשין הוא עטרא דדעת שמתפשט בה"ק וב' מוחין דאו"א והן דיסוד וז"ס לחם משנה בסוד מרדכי משנה וכן יוסף במרכבת המשנה והן ז' ימי השבוע שבכולם יורד דבר יום ביומו ובששי לחם יומים והיה משנה על אשר ילקטו יום יום ובשבת ל"ל מגרמה כלום וכולם מכינים לשבת מחד שביך לשבת ולכן עשרי' שנה הראשונים שהן דרגא דיסוד שנוטל מאו"א ששם אין שליטה ונגיעה לס"א לכן אין מענישין לאדם והן עה"ח משא"כ בחמשין שנה עה"ד טו"ר שהוא עטרא דדעת חו"ג ושממית בידים תתפש מחסד ולמטה משא"כ באו"א המוחין חיי המלך עה"ח. וזהו למעלה במקומן אבל למטה שבע תחתונות דבינה מתפשט למטה ולכן מי"ג שנה ולמטה מענישין בב"ד שלמטה ואז נעשה איש שהוא גופא כמ"ש בא"ר ע"פ כי לא אדם הוא כו' ע"ש:

היכלא תליתאה היכלא דא קיימא לאכללא וליחדא בי' ההוא כו' כלהו כלילן. ר"ל שבהיכל השני שבו כליל ההוא רוחא וכל החיוון הוא נכלל ונתאחד בזה ההיכל השלישי עם כל מה שבהיכל השני דהיינו ההיכל הראשון ורוחין וחיוון וז"ש ואתייחדן דא בדא ר"ל הרוח וההיכל הראשון עם הרוח וההיכל השני ונעשו א' וז"ש ואינון חד רוחא דכליל דא בדא וההיכל הזה השלישי קיימא לאכללא וליחדא כו' כלילות הנ"ל:

ואלין אתמנון על ההוא הבל דתינוקות דלעאן באורייתא לקיימא עלמא. כמ"ש אין העולם מתקיים אלא בשביל תינוקות של בית רבן כי הן למודי ה' והן עמודים שהבית נכון עליהם קיימין דעלמא תרין קיימין ולכן הנבואה בתינוקות שמהם הנבואה יוצא. וכאן סוד הרביין כרביא אנפי זוטרי כרובים נערים כידוע וכאן סוד ההבל דכלילא בתלת גוונין באשא ורוחא ומיא והן תלת נהורין דהיכל השלישי מהיכלות הנ"ל כמ"ש שם ושם הכ"ב אותיות שמלמדין לתינוק כמ"ש בזוהר ולכן מתחילין ללמוד עם התינוק ויקרא שבו כ"ה אתוון דייחודא שהן כ"ב נהורין ותלת נהורין כמש"ל ואמר בפ' בראשית