יהל אור קכז

ר"ל שגופם היה בלבוש דס"א כנ"ל ולכן היו בעציבו ונשמתם בחדוה כנ"ל והיו בימי רעה בחורבן בהמ"ק שאז שלט האדם באדם לרע כו' וכמו שיש עת בשנה דשלטא קדושה ועת להיפך כן יש בעולם כמ"ש בזוהר ע"פ ואל יבא בכל עת אל הקדש בפ' א"מ דף נ"ח ע"ש ואמר בפ' וישב דף ק"פ ע"ב וקפ"א ע"א אשכחנא בספרי קדמאי כו' אית זמנין דסיהרא איהי בפגימו ושריא בדינא ושמשא לא אשתכח גבה ובכל זמנא ובכל שעתא אית לה לאפקא נשמתין בב"נ כמה דלקטא בקדמיתא ואפיקת לון השתא בזמנא דאיהי קיימא בדינא האי מאן דנקיט לה בההוא זמנא ליהוי תדיר בגריעותא כו' ת"ח בההוא שעתא כו' וכד סיהרא אתפגים בההוא סט' דחויא בישא כדין כל אינון נשמתין דנפקין אע"ג דכלהו דכיין וכולהו קדישין הואיל ונפקי בפגימו כו' כלהו אתברו ואתפגימו בכמה צערין בכמה כאבין ואלין אינון נשמתין דאתרעי בהו קב"ה לבתר דאתברו ואע"ג דנשמתין בעציבו ולא בחדוון רזא דמלה שריין כגוונא דלעילא גופא אתפגים ונשמתא לגו כו' ר"ל גופא דשכינתא דאתלבש בס"א וכורסייא אתפגים כן אלו הגופים וע"ש. וז"ס אלו העשרה הרוגי מלכות כנ"ל. וז"ש וכך הוו אלין עשרה דאקרון הרוגי מלכות. סוד מלכות הרשעה חי' הרביעית כנ"ל הרוגים הוו מסט"א כו' כדקא יאות:

בהיכלא דא קיימין כו' ותמניא עמהון. ר"ל י"ב נהורין הנ"ל ד' נהורין עלאין ארגמ"ן הנ"ל חיות גדולות ותמניא עמהון חיות קטנות כמ"ש בפ' בראשית וד' עלאין הן ד' יסודות ארמ"ע ותמניא הן ד' רוחות העולם וארבע מתכאן [וסוד הענין כמ"ש במ"א כי י"ב הוא בג' הויו"ת בט"ס ומלכות רביעאה לכל תלת והנה כח"ב הן אמ"ש כידוע ושם הוא מלכו' בסוד שאמרו הכל היה מן העפר אפילו גלגל חמה וכן אדה"ר מעפר דבמ"ק חג"ת סטרי עלמא כידוע נה"י הן מתכן ולכן היה מזבח חיצון של נחשת וכן עשה משרע"ה נחש נחשת וראה אותו וחי בסוד חי] כמ"ש בפ' וארא דף כ"ד ע"א ת"ח אש רוח מים ועפר אלין אינון קדמאי ושרשין דלעילא כו' (עיי"ש עד) הא אינון תריסר וכלהו חד כו' (והובא גם לעיל) ע"ש ואע"ג דשם דבר למעלה כן הוא ג"כ כאן והעליונים משתמשים ויחודם באש ומים כמש"ל וז"ס המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו כמ"ש שחציין אש וחציין מים ואינן מכבין זה את זה והתחתונים ברוח ועפר והוא כמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים כו' וכן ברוחין שמושבו של העה"ז (אינם יכולים להיות בדרום מחמת רוב החמימות ובצפון מחמת רוב הקרירות) אבל של העה"ב בדרום וצפון ג"ע וגיהנם וכמש"ל בחיות שבעה"ז יום ולילה כו' כנ"ל וכן בעה"ב במים ואש בג"ע במים ונהר יוצא מעדן ושם תענוג הצדיקים כמ"ש בפ' ויקהל וגיהנם באש ובעה"ז כל חיותו ברוח שאפילו רגע א' א"א בלעדה ויסודו מעפר וסופו כו' ועמידתו עליה אבל עיקרו הוא מרוח רק שנכלל כל הד' יסודות לכן צריך אל כולן ועיקר המיתה הוא עפר ועיקר הגהינם הוא אש ועיקר הג"ע הוא מים והאדם צריך לעבור בכולן אפילו צדיק גמור וכן הוא ברוחות ובכל דבר ובחטא אדה"ר בעה"ד טו"ר שגרם פירוד בין תו"מ גרם מיתה לו פירוד בין רוח ועפר שז"ס שני העצים עה"ח ועה"ד ולע"ל וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך אז בלע המות לנצח:

בגין דכל חד נטיל עימיה תרין. ר"ל כל אחד מחיות גדולות נטיל תרין מחיות קטנות כמ"ש לעיל:

כמה דאיהו סדורא דתריסר דגלים. שכל דגל הוא נגד החיה הגדולה וב' שבטים שעמו נגד ב' חיות קטנות שעמו כ"א ברוח שלו כמש"ל:

וכן בסדורא דלתתא עד א"ס כל דרגין. ר"ל שכ"א מאלו השלשה מתחלק עוד לשלשה דנטיל עמי' תרין וכן מאלו השלשה מתחלק לג' עד א"ס והכל בג' שרשי השרשים ג' אותיות יה"ו ג' אבהן שלכן ג"כ החיות שרשן ג' ואדם כלל כלא כמ"ש בתיקונין וכמ"ש לעיל דף רכ"ח סדרא קדמאה דלסטר מזרח תלת סדרין אינון ואינון תשעה סדרין בגין דכל סדרא מאינון תלת אית ליה תלת סדרין כו' סדרא תניינא כו' וכלא נפקא מסדרא דאבהן דלעילא כסדרא דאתתקנא אתוון דשמא קדישא יה"ו כמה דאתמר הני סדרין מתנהגין באלין אתוון ונטלי בהו וכמה חילין ורברבן כלהו לתתא דנטלי ואתנהגי בסדרא דא כו':

מהיכלא דא נפקין כל אינון צלותין וכל אינון רעוין דרעו דאתעבידו ברחימו. ר"ל כל רעותא ברחימותא ואתדבקותא שיבא לאדם בא מהיכל הזה שאף שתלוי הכל באדם מ"מ צריך לקבל מלמעלה. ההכנה תלוי באדם אבל הרעותא וכן כ"ד הכל בא מלמעלה כידוע וכמ"ש כפי שפעו שמקבל כן עבודתו וכן העליוני' ואפי' בספירות כמ"ש בר"מ פ' עקב בסוד הברכה שמקודם צריכין אבהן לקבל שפע מאימא ואח"כ עולין אליה בסוד ולא יראו פני ריקם וכן באדם אחר שקבל השפע דרעותא אז מתדבק אח"כ בהיכל הזה וז"ש וכד עאלין בהאי היכלא כו'. ר"ל הרעוא דצלותין וכל רעו כנ"ל מתדבקין בקב"ה שהוא שמים דמתחבר בהיכל הזה כנ"ל:

ובכל יומא ובכל זמנא דנשיקין אתחברו. ר"ל אלו ב' היכלות דדו"נ רוחא ברוחא:

כדין איהו זמנא דקב"ה אשתעשע בנשמתין דצדיקייא. זהו סוד מ"נ שהן נשמות הצדיקים כידוע וכאן ברעוא דלהון ולמטה בהיכלא דיוסף בנשמתין וכמ"ש בפ' ויקהל דף רי"א כד נקודה תתאה מתקשטא ואינון מקראיה דהאי נקודה לאתקשטא כיון דסלקין אלין נשמתין כו' סלקין בההוא פתחא עד דסלקין לגו (עגולא) דסחרא בההוא נקודה כדין חמאן מה דחמאן ומגו נהירו וחדוותא מההוא דחמאן סלקין ונחתין קרבין ורחיקין ואיהי תאיבא לגבייהו ומתקשטא בנהירו כדין אלביש קנאה מנהורא דחד צדיק עלאה ואסתכל בשפירו דהאי נקודה ובתקונהא ואחיד בה וסליק לה לגבי' ונהיר נהורא בנהורא והוו חד וכל חילא דשמיא פתחי בההוא שעתא ואמרי זכאין אתון צדיקייא נטרי אורייתא זכאין אינון דמשתדלין באורייתא דהא חדוותא דמאריכון הוה בכו דהא עטרא דמאריכון אתעטר בכון כדין כיון דנהרין נהורא בנהורא תרין נהורין מתחברן כחדא ונהרין לבתר אינון גוונין נחתן ואסתכלן לאשתעשעא באינון נשמתין דצדיקייא ומתקנין לון לעטרא לעיל' כו' ע"ש. וכ"ז הענין כן הוא כאן ברעוא דצלותין וז"ש ומהו השעשוע דמקרבין כו':

ואינון אקדימו לההוא ענוגא. שנוטל הברכות משם קודם לכל כמש"ל דף רס"ב דהא קדמאה איהו לנטלא עטרה דמשיכו דברכאן דנגדי מיחודא דמארי':

וע"ד כתיב אז תתענג על ה' ואוקימנא. שהנשיקין יורדין מלמעלה מע"ק מרעוא דכל רעוין ומגיע לז"א ומשם לחקל תפוחין קדישין כאן בהיכל הרצון וע"ש נקראו כלא רעוא דכל רעוין וז"ש על ה' שהוא דנחית מע"ק [ובא"ר דף קל"ו ע"ב בשעתא דמתער קב"ה