יהל אור קיז

עליון מדת אברהם ששם ד' רוחות מדות האבות ודוד:

דתמן נהורא קיימא בתוקפי'. ר"ל כשהשמש מגיע לדרום אז הוא בתוקפי' שהוא בחצי היום וכן כל שמתקרב לדרום מתגבר האור וכמ"ש הולך ואור כו'. וכידוע שהאור הוא בימין בסוד אור וחשך חו"ג אור ומים וז"ס חשכת מים:

אפטרופסא רבא דישראל. כמ"ש כי אם מיכאל שרכם ואמר רבא שגם גבריאל הוא אפטרופוס ומליץ עליהם כמש"ש ועתה אשוב להלחם עם שר פרס כו' ואין אחד מתחזק עמדי כי אם כו'. אבל מיכאל אפטרופוס הגדול והעיקר שהוא ימינא וחסד ולכן הוא שר ישראל ומפורסם שהוא טוען תמיד עם הס"מ וכמש"ו רק בדניאל בסוד המלחמה העיקר גבריאל שאלו ב' נהורין כלולין זה בזה כמ"ש למטה לעשות חסד שמאלא נכלל בימינא ולעשות דין באומות להיפך בסוד וחרב פיפיות בידם כו' שהוא סוד החרב בימינא להט החרב המתהפכת ומ"מ הכל ימינא ימינך ה' נאדרי כו' ימין ה' רוממה כו' ימין ה' עשה חיל* וז"ש לעיל רב חילא:

מפני אויב. סט"א מארי בעלי דבבו דישראל:

דהא איהו קיימא לנטלא כו'. דאע"ג שזה ההיכל הוא למעלה מכל היכלין מ"מ מקבל מהיכל חו"ג כידוע שת"ת מקבל מחו"ג:

ויהיב לממנא דפתחא כו'. כנ"ל שד' פתחים כאן לד' רוחות ועל כל פתח ממונה אחד כידוע והן מקבלין מאלו הד' נהורין. וז"ש דבההוא פתחא קיימן ממנן אחרן. ר"ל ממונה אחר חוץ מן הנהורין והן עומדין לבר כנ"ל:

דבסטר מסאבא מחכאן לההוא ממנא. ר"ל שמצפין לההוא ממנ' דבסטר קדושה שעומד על פתח הקדושה ליקח ממנו הדין כמש"ו שבסטר דמסאבא נגד היכל הזה ד' פתחים לד' רוחות כמש"ש ארבע פתחין אית להיכלא דא כו':

ולזמנין דהאי איהו ההוא נהורא כו'. וע"י המיתה בא"י כמ"ש בפ' תרומה דף קנ"א כל אינון מתין די בארעא קדישא לא מתין ע"י אלא כו' [וזהו מיתת נשיקה שהנשיקין בהיכל הזה וכמש"ש] אר"י א"ה מאי שבחא איהו למשה ולאהרן ומרים דכתיב בהו ע"פ ה' דאלין לא מיתו ע"י דההוא מלאך מחבלא ואת אמרת דכ"ע אינון דמיתו בארעא דישראל לא מתין ע"י דדא א"ל הכי הוא ודאי ושבחא דמשה אהרן ומרים הוה יתיר מכל בני עלמא דאינון מיתו לבר מארעא קדישא כו' וע"ד כתיב יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר וגו' יחיו מתיך אלין מתין דבארעא קדישא דאינון מתין דיליה ולא מאחרא דלא שלטא תמן סט"א וע"ד כתיב מתיך נבלתי יקומון אינון דמיתו בארעא נוכראה אחרא ע"י דההוא מחבלא כו' ע"ש:

בגין דגבריאל בתרין סטרין כליל בתרווייהו כו'. ששמאלא נכלל בימינא וכמ"ש בפ' תרומה דף קל"ט ע"א תולעת שני ושש תרין גוונין כחדא דימינא ושמאלא כו' ושם דף קמ"ז ע"ב מיכאל וגבריאל אתכלילו דא עם דא משלבאן דא בדא וע"ד כתיב עשה שלום במרומיו כו':

דכלילין בסטרא דא ובסטרא דא. ר"ל שהוא כלול ג"כ בימינא כנ"ל וזהו יסורין של אהבה מצד החסד שנקרא אהבה ומ"מ ע"י גבריאל וז"ש תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הן שע"י חטא הוא בסט"א ופקדתי בשבט פשעם כו'. וז"ס שאמרו נאמר ברית ביסורין שנכלל בימין:

במיעאל קמי' מארי' כל אינון כו' ר"ל לעיילא קמי קוב"ה מליצתם של החולים שנתייאשו ונשכחו בחולייתם שהאריך עליהם החולי דאסוותא דכאן נפקא מגו דחיקו כמש"ל:

ולקרבא כו' דאשתלימו מהימנותייהו כו' ויומא. ר"ל כמ"ש חליים רעים ונאמנים וכמ"ש מ"ד חלאים רעים ונאמנים רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתם. והיסורין סובבין את העולם בכל יום ויום כמ"ש והגבאין מחזירין תדיר בכ"י ונפרעין מן האדם כו'. וז"ש סחראן עלמא כו':

בגין לאשלמא כו'. קאי על הנהורא:

ואע"ג דהא אוקימנא לי' לסטרא אחרא כו'. ר"ל שבמקום אחר אמר שרפאל במערב כמ"ש בפ' בהעלותך דף קנ"ה ע"א דגלא רביעאה אדם רפאל מערב בהדי' אסוותא בסטרא. ר"ל שהרפואה הוא בסטר מערב כמ"ש למטה וז"ש אסוותא בסטרא וכ"ה בתיקונים ובזהר בכ"מ פעמים אמר שאוריאל במזרח ורפאל במערב ופעמים אמר להיפך וכן בצורתם פעמים אמר שנשר שהוא צורת אוריאל במזרח בסוד דרך הנשר בשמים ואדם במערב השכינה במערב שהיא דמות אדם וכמ"ש בתיקונים ת"א דף י"ד ע"א רשימא דארי' תמן לימינא ורשימא דשור (לשמאלא) ורשימא דנשרא באמצעיתא כו' דמות אדם דא שכינתא קדישא כו'. והוא רפאל אפר דרפאל ואדם אל עפר ישוב וכמ"ש בתז"ח דף פ"ה ע"א דאינון ד' יסודין דארבע פרצופין דאינון פרצוף אדם ופרצוף ארי' ופרצוף שור ופרצוף נשר דממנן על מיא ואשא ורוחא ועפרא ארי' מרכבה וגלגולא דיליה מיא שור מרכבה וגלגולא דיליה אשא נשר מרכבה וגלגולא דילי' רוחא אדם מרכבה וגלגולא דילי' עפרא כו' ובז"ח דף כ"ז. ע"ג דאדם ודא מלכות וחי' דרכיב בה רפאל איהו אפר ואיהו עפר דבי מקדשא דאתנטיל מיני' אדם כו' ע"ש כל המאמר ובתקונים ת"ע דף קכ"א נשר באמציעיתא עלה אתמר מי אסף רוח בחפניו ואינון תרין נוקבין דחוטמא פומא דא אדם כו' ודא שכינתא וכן בהרבה מקומות ואמר ג"כ בכ"מ להיפך בפ' פנחס דף רמ"ד ע"א בר"מ אמר אדם דרגא דיעקב ונשר שכינה ואמר ובג"ד אוקמוה מ"מ שופרי' דיעקב שופרי' דאדם כו' ובתיקונים תס"ח דף ק"ב ע"א וכד אתהפך מתרווייהו למערב אחזיר אנפוי ואתהפך לנשר וכד אתהפך מתרווייהו למזרח דאיהו באמצעיתא אתהפך לאדם. והענין כי האדם והנשר שניהן כלילין מימינא ושמאלא וכן מזרח ומערב ת"ת ומלכות ולכן אמר ביחזקאל ופני ארי' אל הימין לארבעתם ופני השור משמאל לארבעתם ופני נשר לארבעתם ולא קבע לו רוח מיוחד וכן לאדם והוא בסוד כלילת ת"ת ומלכות זה בזה וע"ז תמה שלמה דעיקר מקומן משמע כאן רפאל במזרח ואוריאל במערב ותמה על היפוכן דרך הנשר בשמים ודרך גבר בעלמה שהשכינה דמות אדם דיוקנא דילי' כמ"ש בתיקון ב' שם ועיין פ' יתרו דף פ' ע"ב אמר ר"ח חמינא האי קרא דכתיב ופני ארי' אל הימין לארבעתן כו' ע"ש:

ודא אחיד לסטר דא כו'. ר"ל לימינא ושמאלא כמש"ו בסוד הת"ת שכולל חו"ג מימינא ושמאלא:

וע"ד ההוא מרע כו'. ר"ל דאתי' לי' רפואה מן רפאל שלוקח מהיכל רביעי ששם סטרא דדינא. ולכן אומרין ורופא חולים בברכת אתה גבור. וז"ס הזיעה דאתבקע באנפוי ששם בזיעת אפך תאכל לחם כידוע כי עפר אתה כו' כנ"ל שאדם הוא עפר דרפאל. וז"ס שאמרו עשרה דברים סימן יפה לחולה זיעה שנאמר בזיעת אפך:

והכי הוא מסטרא דמערב. ר"ל וכן הרפואה שבאה מצד מערב הוא ג"כ מדחיקו סגיא שמערב הוא ג"כ משני סטרין כמ"ש למטה:

אע"ג דאמרן דרפאל בסטר מזרח