יהל אור קט

דמפתי לב"נ דלעי באורייתא או דקאים בבי מדרשא כו' ואלין שני רוחין מפתין לאדם שהולך בדבר מצוה או עוסק בתורה שבהיכל הג' נותן לו עצבון ולכן נק' נגף ושבהיכל הד' מפתין לי' שלא ללמוד ולילך אחר כסופין דנשים כו' ולכן נקרא מכשול ולכן השני היכלן זה נקרא שונא וזה נקרא חובה:

והאי אקרי אבן בוחן כו' צור ישראל. אבן וצור כנ"ל שהן כאן ג"כ מב' היכלין ג' וד' שבקדושה והאי רוחא נטיל מהיכל ד' לכן נקרא ע"ש ב' היכלין אלו וז"ש וכולא קיימין דא לקבל דא:

באמציעת' דהיכל' דא אית אתרא אחרא דקיימא לעילאי הוא תא הרצים שאמר בפ"ב וקיצר כאן שסמך על מ"ש בפ"ב והוא למעלה למעלה כמ"ש אלף המגן תלוי עליו כל כו' ולפי שהוא למעלה למעלה באוירא סביב לחומה שורין מקפן אמר תלוי. [ובפ"ב ארבע פתחין אית להיכלא דא כו' עמש"ש]:

בארבע פתחין כו'. הן ד' פתחים הנ"ל שאמר למעלה בדף הקודם:

אלין ארבעין נטלי כו'. וז"ס ארבעים יכנו במספר במספר הממנן:

מלה דלא אצטריכ'. ר"ל נבול פה וכל זה הוא בד' פתחים הנ"ל:

בד' פתחין כו'. הוא ענין בפ"ע ואינו באתר תא הרצים ההוא אלא בד' פתחין של היכל עצמו כמ"ש בפ"ב כנ"ל (**(זה מוסגר בכי"ק שנראה שמחקו.)**אמר לעילא לעילא שבד' פתחים הנ"ל אמר למעלה שיש ממונים אחרים כנ"ל ואותן ממונים שנזכר כאן הן באותן פתחין למעלה למעלה וז"ש) [ובג"כ אקרי תא הרצים. כמ"ש ויקח את כל מגיני הזהב אשר עשה שלמה ויעש כו' מגיני כו' ויהי מדי בא המלך בית ה' ישאום הרצים. והוא בשעתא דקשרין קשרין כלהון נפקין מליין בדינא כנ"ל בפ"ב והושיבם אל תא הרצים. אחר הקשרין יורדין כ"א במקומו אחר התפלה וזה מדי בא המלך בית ה' בשעתא דסלקין ההיכלין עייל הקב"ה בק"ק ובימי שלמה לא נצטרכו לזה כי שלום היה בימיו בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה. ובימי רחבעם הוצרכו לזה להגן עליו כנ"ל ע"כ]:

האי אופן כו'. ולנקמא לון כפום שעתא. ר"ל במהירות בלא עיכוב ולכן נקר' הרצים כמש"ו דאינון רצים רהטין ואוחו כו':

(ר"נ ע"א) ורזא דא כו' רצים מסט' דא ורצים כו'. כמ"ש הרצים יצאו דחופים כו' והעיר שושן נבוכה וכ' הרצים כו' יצאו מבהלים ודחופים כו' והעיר שושן צהלה ושמחה. ובשניהם כתיב בדבר המלך כמ"ש לקמן רנ"ב ע"א וכלא בין לטב בין לביש מבי מלכא אתדן האי ב"נ:

אי מקדמי אלין דהכא כו'. והכל לפי מעשה בנ"א אם יש בהם רצין לדבר מצוה או לדבר ערוה ח"ו:

תריסר גלגלין כו' ואינון ממנין שרפים. ר"ל שהם שרפים ממונים על שאר כו':

ואקרון חלונות. והן י"ב חלונות בבה"כ כמש"ל:

והיינו דכתיב משגיח מן החלונות. ר"ל שהקב"ה משגיח על ידם שלכל דבר ממנן קיימין ואע"ג שהכל ביד הקב"ה. והן מעלין התפלות לאשגחא בהו קב"ה כמש"ל ע"ב אלין חלונות כו' ולאשגחא בהו קב"ה:

כדין סלקין וכתבין כו'. ר"ל בסייעתא דילהון וז"ש בגין דאלין אקרון חברים לגבייהו ר"ל שמקדישין עם ישראל ביחד כמ"ש למטה ואלין חברים קיימי תדיר כו' ולמהוי עמי' חברים לקדשא שמא דמאריהון ולזמרא כו'. וז"ס (ברכות ט' ב') כל הרגיל לבא לבה"כ ולא בא יום א' הקב"ה משאיל בו שנאמר מי בכם ירא ה' כו' אשר הלך חשכים ואין נגה לו שהן החברים המאירים לו מהיכל הזה שהוא היכל נגה וזה הלך חשכים לסט"א שהוא דא לקבל דא והוא היכל הג' דסט"א שהוא היכלא דאפיל וחשיך כמש"ל דף רס"ד ע"ב היכלא תליתאה היכלא דא איהו היכלא דאפיל וחשיך ולית בי' נהורא כלל זהו ואין נגה לו שהוא היכל נגה הזה דלית (ביה) נהורא כלל:

עד תרעא דפתחא עלאה. הוא תרעא דצדק צדיקים יבאו בו והוא בפתח של היכל הד' כמ"ש למטה ואזלן בהדה עד היכלא רביעא' בההוא פתחא:

אלין אינון דממנן כו'. ר"ל אלין חברים הם המשוררים עם ישראל ביום שיש אחרים המשוררין בלילה וחשין ביום כמ"ש (חגיגה י"ב ב') מעון שבו כתות של מה"ש שאומרות שירה בלילה וחשות ביום כו' וז"ש ולא בלילה כאינון אחרנין כו':

והא אוקמהו בגין דמנע כו'. ר"ל שאמרו בגמ' (ברכות ל"ה ב' כל הנהנה בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה וכ"י שנאמר גוזל אביו ואמו כו' ואין אביו כו' כמש"ו וכן בכ"מ שאומר והא אוקמוה כתוב באגדות:

ישמח אביך ואוקמוה ר"ל על הקב"ה:

דא איהו ההוא איש דפגים כו'. והוא בסט"א נגד היכל הזה ששם אתערותא דלישנא בישא ושם אתערותא דנחש כמש"ש דף רס"ד ורס"ה ע"ש שבלה"ר מעוררין לנחש הקדמוני שפיתה לחוה בלה"ר ואתפגים סיהרא ע"י הלה"ר. וכן הוא כאן להיפך לאתברכא כ"י סיהרא בלשון בסוד מי זאת עולה מן המדבר כמ"ש לעיל וז"ס אף וחמה ומשחית בהיכל הג' דסט"א אף וחמה הן בב' נוקבין דחוטמא כי הג' הנ"ל הן תננא ואשא וגחלי דנורא כמ"ש בס"ד פ"ב תלת שלהובי מתוקדין בנוקבוי ואמר בא"ר דף קל"ד ע"ב בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא כו' ותאנא כד אחחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמוי כו' וקרינן לי' אף וחימה ומשחית ושם בדף קל"ה ע"א ותאנא בתרין נוקבין דחוטמא בחד נוקבא נפיק תננא כו' ומחד נוקבא נפיק אשא כו' וכן בא"ז דף רצ"ד אמר מחד נוקבא תננא ומחד נוקבא אשא כו' והן אף וחימה וגחלי דנורא יוצאין מפומא כמ"ש אש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו ואע"ג דבא"ר אמר דכלהו נפקי מחוטמא ר"ל העקרא של רוגזא נפיק מחוטם אבל הגחלים יוצאין מפיו וכמ"ש בא"ז דף רפ"ט ע"א חוטמא דז"א כמה דאוקמינא דכתיב עלה עשן באפו כו' והכא כתיב ותהלתי אחטם לך ובספרא דאגדתא כו' ואי תימא הא כתיב ואש מפיו תאכל עיקרא דרוגזא כו' וזהו משחית כמ"ש בא"ר שם משחית מנ"ל דכתיב לפני שחת כו' בנורא דליק מוקדא. כמ"ש אש וגפרית. והוא המשחית בלה"ר שהוא בפומא והוא הנחש דפגים לסיהרא בלה"ר וזהו חבר לאיש משחית כמ"ש אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון וכל מי שיודע ללחוש ואינו לוחש (תענית ח' א') ואמרו (שם ובערכין) לע"ל מתקבצין ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרת לו כו':

מאלין נפקי (ע"ב) ארבע סמכין כו'. ר"ל מאלין תריסר גלגלים נפקין ד' סמכין והן אראלים כמש"ו:

ואע"ג דכלהו אתמנן לדא כל חד כו'. ר"ל אע"ג שכולם אתמנון לאשגחא על ישראל מ"מ אלו הם העיקרים שממונין ע"ז וכן בכולם כ"א כלול בחבירו ומ"מ כ"א עומד על משמרתו:

ותחות אלין כו'. ר"ל תחת האראלים:

אלין ד' כו' ואלין אקרון כו'. ר"ל הד' אראלים. והענין כמ"ש למטה כי חלונות הן פתחים מאירים יותר מחרכים וההשגחה בחלונות הוא יותר מבחרכים וכן הוא באלין תריסר גלגלים וארבע אראלים וכמ"ש למטה:

ועל כל אלין דמחשבי מחשבה