יהל אור קח

ויבא גם השטן כו' ונענשו בניו ויך אותו בשחין רע וכן מסכנו וז"ש אך את נפשו שמור. ומי"ג שנה עד עשרים יצה"ר. ומעשרים שנה ולמעלה מה"מ כמש"ו:

האי רוחא דקיימא בי' כו'. הוא היצה"ר:

(רמט ע"א) אזיל אבתרי'. כמש"ו:

בגין דלא אתנטיר כד כו'. ר"ל שלא הלך בדרך הישר כל צרכו ורואה בו סימן שיחטא אח"כ ועכשיו הוא צדיק. וכמ"ש הן בקדושיו לא יאמין:

וע"ד כתיב ויש כו'. שעד י"ג שנה מענישין אותו על אביו ומעשרים שנה ולמעלה על עצמו. אבל מי"ג ועד עשרים אין דנין אותו כלל. וכל שמת מי"ג עד עשרים הכל ע"ד זה וזהו ויש נספה כו' אבל הכל בצדק וזהו שחלקו תוספת (ברכות דף מ"ו ע"ב סד"ה מה) על ה"ג שמחקו לוקח נפשות במשפט:

(פתחא רביעאה כו') פדיא"ל. ע"ש פדה משחת כמ"ש למטה:

בגין דאינון אלף קיימין כו'. ר"ל ששם עומדין אלף והממונה הוא שר האלף אחד מינייהו:

וע"ד כלא קיימא בהאי פתחא כו' ובג"ד אלין ארבע פתחין קיימין בהיכל' דא. ר"ל הכל תלוי בפתח הזה אם נתקבלה תפלתו וכאן המליצים הטובים. ולכן כל הד' פתחים עומדים בהיכל הזה אע"ג שאי מקומן כאן לפי שפעולתם לפי פתח הזה שבמערב כמש"ל:

זהריא"ל שמי'. ע"ש האור:

כד"א ערכתי נר למשיחי. וכתיב בי' נעים זמירות ישראל ואתקשר בהאי היכלא כמ"ש נעימות בימינך נצח:

בגין דהאי איהו סדורא כו'. ר"ל דערכתי הוא ממטה למעלה להדליק את הנרות כמ"ש יערוך את הנרות לפני ה' להעלות נר כו'. ואמר ערכתי שהוא סידור הנרות לאדלקא לזה אמר בגין דהאי כו':

כד שרא עלייהו כו'. שההתעוררות לאדלקא בוצינין צריך מתחלה לקבל ממעלה ועי"כ יוכלו לאתסדרא מתתא לעילא ואח"כ לאדלקא ולקבל הראוי כידוע בסוד הברכה וז"ש ערכתי נר בכאן שכאן נגיד משחא דרבות קדשא כנ"ל וכד שרא עלייהו אז הוא סדורא לאדלקא כו':

בגין דהאי אתסדר כד כו'. מפרש האיך הוא סדורא לאדלקא מתתא לעילא הא הוא בהיכל השלישי ולזה אמר בגין דהאי כו' וגם כן מיישב האיך דוד אתקשר כאן הא הוא בהיכל הראשון ברוחא לבנה כידוע ואמך ערכתי נר למשיחי:

וכד אתסדר האי רוחא בכל אינון כו' כדין אפיק כו'. והוא נהורא דנפיק מן רוחא כנ"ל בכל היכלין:

די שמי' אהדיא"ל כו' לאמשחא כו' ואתקריבו לקרבנא. וזהו ערכתי נר למשיחי לאמשחא לנשמתא שלו וזהו ערכתי נר שערך הנר ואתסדר כד אתכלילו בי' כל אינון תתאין לתתא וכד אתסדר כו' ונהיר כדין אפיק מיני' נהורא כו' לאמשחא לכל אינון. נמצא עריכת הנר שהוא האי רוחא וסידורו בכל התתאין לאפיק האי נהורא לאמשחא נשמתו. וז"ש לעיל בגין דהאי איהו סדורא כו' כד שרא כו' בגין דהאי אתסדר כו' וכד אתסדר כו' הכל הצעה לפרש הפסוק ערכתי נר למשיחי. ופרט את דוד ע"ה יותר מכל אד כמ"ש לא אברי עלמא אלא לדוד בסוד דוד מלך ישראל חי וקיים והוא תמיד חי שלכן לא ישן לעולם שתין נשמין כידוע. וז"ס נר מערבי שהיה תמיד דולק והוא נרו שהוא בסוד מערב כמ"ש (ב"ב כ"ה) שכינה במערב וז"ש עדות שהשכינה שורה בישראל והוא נר הזה. וז"ס את הנזר ואת העדות בסוד נזר אלקיו על ראשו ואמרו עדות הוא לזרעא דדוד כו' [ובפ"ב כד אשתלים האי רוחא כו'. עמש"ש]:

האי נהורא כליל בתלת נהורין בגין דההיא רבות משחא אתכליל בתלת גוונין. שהוא קלא דנפק משופר בתלת גוונין באשא ורוחא ומיא. כמ"ש בריש פ' בראשית ושאר מקומות. וכמ"ש בתז"ח דף ע"ט ע"ג סליק האי קשרא ונטיל ליה מהאי אתר ושני לי' בתלת גוונין באשא ברוחא במיא בגין דהאי קשרא כד אתקשר מא"ס בבוצינא הכי אתקשר כו' ע"ש. והן מרזא דתלת נקודין דיו"ד שמשם משחא דקודשא כידוע וכמ"ש בפ' תצוה דף ק"פ ע"א וע"ד אתוון בצירופייהו תלת כו':

וכד נציץ האי נהורא כו' דרשימין בהאי נשמתא. שסדור הנהורין הוא לאמשחא להאי נשמתא שלכן הן כ"ב נגד כ"ב אתוון דנשמתא והן ענפין דנשמתא ותלת קשרין בנשמתא נר"נ ונגדן הוא תלת נהורין. וכמו שהנשמה כליל לרוח ונפש כמ"ש בפ' נח דף ס"ב ע"א בתוספתא חד דכללא בתרין בגווייהו כו' כן הנהורא הראשון כולל לב' הנהורין. וכן כל הכ"ב אתוון כלהו כלילן בנשמתא כמו הנהורין וז"ס בך יברך ישראל כ"ב אתוון דברכת כהנים שאז נגיד רבות משחא קדישא וכל הכ"ב אתוון הן מרבות משחא שהן י"ג תיקונין דרבות משחא דע"ק שהן בעלמא עלאה י"ג נהרי אפרסמון וט' תיקונים דז"א שהן ג"כ בגוה כמ"ש בס"ד בפ"ב והן כ"ב אותיות כמש"ש פ"ג ובפ' נשא דף קמ"ו ע"ב ע"ש ובא"ר דף קל"ט ע"א ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דז"א נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין בי' עשרין ותרין תיקונין ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון דאורייתא קדישא:

ואלין עשרין ותרין נהורין כו'. ר"ל שהם כולם ממנן ועומדין עם האי נהורא הנ"ל וממונים על משחא הנ"ל כל אחד על אות א':

וכלהו אתקרון כו'. ר"ל שכולם נקר' ע"ש הנהורא אהדיא"ל הנ"ל. ושמו הוא ע"ש המשיחו במשחא והוא מלשון קריב לגבי דהינא ואידהן (שבועות מ"ז ע"ב) ופי' רש"י שם לשון שמן ומשיחה הודשנה מחלב מתורגם אתדהינא. ולכן כלם נק' ע"ש כנ"ל:

וכלהו אתכלילן בהאי נהורא כו'. כצ"ל:

ואסתכי לאתישבא גו היכלא רביעאה. כנ"ל שנכללין הנהורין בנהורא הראשון והנהורא בההוא רוחא ורוחא אסתכי לאתיישבא בהיכלא רביעאה. [בפ"ב אלין נהורין דנפקין כו'. עמש"ש]:

רוחא דא כד כו' כד דחיין לאתנצצא (ע"ב) נפקא מנייהו. ר"ל מן הניצוצין חד כו':

והאי חיותא כו'. ר"ל מנציצו דחיותא שמתנוצץ מאור של הרוח יוצאין האופנים:

בגין דלא אשתכח כו'. ר"ל כמ"ש ועתה אשוב להלחם עם שר פרס כו' ואין אחד מתחזק כו' יפקוד ה' על צבא מרום במרום ועל מלכי כו'. וז"ס וכבותי שמים כו' שמש וירח קדרו וככבים כו':

ומנהון שליחן על עלמא. שהוא סוד רגלין:

לקבל אינון שליחאן כו'. כמ"ש לקמן רס"ד ע"ב מאף וחמה נפקין כמה אלף וכמה רבבן וכלהו נפקי כו':

דא אבן נגף. הוא היכל שלישי שלהם שהוא אבן אופל כמש"ש דא איהו היכלא דאפיל כו' ואיהו אפיל יתיר כו':

צור מכשול. הוא היכל רביעי שנקרא אבן מכשול כמש"ש היכלא רביעאה כו' דאקרי אבן מכשול ואמר צור שהוא בסטרא דגבורה כידוע והוא היכל רביעי והוא מפתה למאן דעסיק באורייתא כמ"ש שם ודא איהו