יהל אור קי

דמצוה אע"ג כו'. וז"ש ויקשב ה' וישמע ויכתב כו' והוא באותן הגלגלים שהן החלונות כמש"ל ואלין קיימין לאסתכלא כו' כדין סלקין וכתבין לון לעילא הה"ד חברים מקשיבים כו' וזהו ויקשב ה' ע"י כנ"ל וזהו ליראי ה' שהן ההולכין לבה"כ כמ"ש מי בכם ירא ה' כו' כנ"ל והן באותן חלונות כנ"ל ולחושבי שמו ואמרו מאי לחושבי שמו אפילו חשב לעשות מצוה ונאנס כו' (ברכות ו' א' וש"מ) והוא באותן החרכים ולכן סמוכים זה לזה:

עירי"אל קיימא לסטר צפון ודא קיימא לאשגחא כו'. והוא עומד בפרץ שהוא בצפון והן על המתגברין על יצרן שהן גבורים עומדין בפרץ שאין מניחין ליכנס הס"א בפרצה והוא החושב לעשות עבירה ומתגבר על יצרו ועז"נ ומושל ברוחו מלוכד עיר ולכן נקרא הממנא עיריא"ל:

יהירי"אל קיימא לסטר מערב כו' בגין דכל מאן כו' איהו גרים לי' לאשתזבא ולאתבא לי' רוחי' כו'. ולכן זה הממונה עומד לצד מערב ששם האסוותא כמש"ל בדף הקודם:

ואלין אינון דמסתכלי כו' בהיכלא דא קיימא עלי' לאשגחא כו'. חוזר מ"ש למעלה לאשגחא לכל אינון כו' ולכל אינון דמסתכלי על מרע ולפי שהפסיק הרבה חוזר לענין ראשון:

יומא דאתמסר דינא עאל ההוא רעה לשלטאה כו'. ור"ל זהו ביום רעה ביום ששולט ההוא רע' ימלטהו ה':

מציץ כמאן דאשגח כו'. כמ"ש לעיל שהאראלים הן פתחים קטנים להשגיח בהן שאלו הם יוצאים מן החלונות:

אסתכל באלין חלונות ובאלין כו'. ר"ל במעשה ב"א התלוי באותן חלונות וחרכים והם אותן דברים שחשיב למעלה וע"י המצות הנזכרות חייס קב"ה על עלמא:

קול דודי הנה זה בא. ר"ל אותו קול ה' (קלא) עלאה דנפיק משופר והן תג"ת שהן אשא ורוחא ומיא כידוע דנפקין משופר עלאה:

משגיח מן כו'. הוא בזה ההיכל שהוא אחר היכל חג"ת ובכאן כלילן כל היכלי נה"י כמש"ל:

(רנא ע"א) לקבל בה"כ דלעילא. והוא היכלות דמלכות והוא בהיכל הזה:

ה"נ לעילא כנסת הגדולה כו'. בבינה שנק' כ"י כמ"ש פ' יתרו ויש בה ג"כ חלונות לאשגחא כמ"ש בתוספתא פ' יתרו ד' ס"ח ע"ב האי היכלא איהו פקיחו דעיינין דלא ניים תדיר איהו אשגח והן י"ב חלונות כמ"ש פ' ויחי ובס"א ה' ע"ג האי ה"א איהי תריסר כו' הני תריסר אינון תריסר תחומין ואינון לד' סטרי עלמא חלת תלת לכל סטר. והן הי"ב שערי ירושלים שלשה לכל צד לי"ב שבטים והן י"ג מכילן דרחמי בחד דרגא דקיימא עלייהו כמ"ש שם ובהן משגיח הקב"ה על העולם:

וע"ד ביום רעה ימלטהו ה' כו'. חוזר למעלה על אינון דמסתכלי על מרע כנ"ל:

כגוונא דא האי ממנא כו' כד"א אשרי משכיל אל דל. ר"ל שאין מקרא יוצא מידי פשוטו דל ממש והוא קיימא עלייהו שעירי"ה קיימא על אינון דמנחמי למסכנא או דצערי לבייהו עלייהו אע"ג דלא יכלי למיהב לי' וכאן קיימא על מאן דיהיב לון:

ובגין דא כלא קיימא בהיכלא דא כו'. ר"ל לפי שפתקי דינין יוצאים כאן מהיכלא דלעילא לכן עומדים כאן אותן שמצילין מההוא רעה לשלטא' על עלמא:

ואתכליל בהיכלא רביעאה והוא נגד היכלא תליתאה דנפקי תמן כל הדינין ושליטו דס"א לאבדא עלמא ונוטלין מהיכלא רביעאה וז"ש ובג"ד כו' והיכלא דא אתכליל כו' דתמן הוא גזרין כו':

מאן דידע גנזי דמארי' ליחדא לי' כו'. וזהו ללמוד ע"מ לעשות וזהו המעשה שאמרו כל שמעשיו מרובין מחכמתו כו' וע"ז אמרו לא הלמוד עיקר אלא המעשה [ובפ"ב ת"ח כל הני היכלין כו'. עמש"ש]:

היכלא רביעאה היכלא דא די קב"ה אשתמודע שולטני' בארעא בגיני'. כמ"ש ועשיתי בם שפטים גדולים וידעו כי אני ה' ונשפטתי אתו כו' והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (כמ"ש אך יש אלקים שופטים בארץ) בזאת תדע כי אני ה' ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה' וכמ"ש ותתן אתות ומופתים כו' ותעש לך שם כהיום הזה (וכמ"ש נודע ה' משפט עשה):

ודא איהו היכלא דקיימא למטר כו'. כמ"ש כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל וכמ"ש על וראיתים אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ועיין ברע"מ פ' שלח לך דף קע"ה ע"א ע"ש כל המאמר. וכאן הוא סוד הכסא כמש"ל וכמ"ש (במתני' דר"ה כט א') וכי נחש ממית או מחיה אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים כו' וכנ"ל במאמר הנ"ל שגורם אותם להשתעבד לקב"ה:

והאי איהו אל כו'. כמש"ו דכתיב כו' וכמ"ש בא"ר דף קל"ב ע"א מהו אל תקיף יכול כו' הה"ד כו' אל גבור אל דהוא גבור כו' וכן נגדו בסט"א אמר לקמן דף רס"ה בהאי היכלא אתחזי חד רוחא שליט תקיפא דאיהו על כלהו ודא אקרי אוף הכי אל כגוונא דאחרא דבסטר קדושה האי איהו אל נכר:

ארבע היכלין אלין כו'. כצ"ל:

וכולהו חד היכלא. לפי שכלולין זה בזה והן כולן אחד במנין כנ"ל:

ארבע היכלין אלין אית פתחין להו. ר"ל שיש פתח לכל א' וא':

חד ממנ' לבר דקיימא לפתחא קדמאה כו'. ר"ל חוץ לפתח הראשון מד' פתחים דחשיב לקמן שהן ארבע פתחים הנ"ל בכל היכל פתח א ופתח הראשון שהוא להיכל הראשון מבחוץ והוא היכלא קדמאה לד' היכלין שכלולין כאן ומבחוץ לפתח הזה הממונה הזה ועל שמו הוא ג"כ בהיכל של ס"א:

ואיהו שליט כו'. ר"ל הממונה שהוא בס"א:

והאי ממנא עלאה כו'. ר"ל שבכאן בהיכל הקדושה:

לאינון ממנן דקיימין על תריסר פתחין. שי"ב פתחים בהיכל הזה כמ"ש בפ"ב תרין עשר פתחין אינון להיכלא דא בכל פתחא ופתחא כל אינון סרכין וממנן דאינון מכרזי לאודע' לתתא כל אינון דינין דזמינין כו' וז"ש ואינון כרוזין דמכרזי כל אינון כו'. ר"ל שאלו הי"ב ממנן הן המכריזין כל אינון כו'. וי"ב פתחין הן תחת הד' פתחין הנ"ל והן עלאין על אלו וז"ש למעלה דקיימא לפתחא קדמאה עלאה ר"ל פתח הראשון מד' פתחין עלאין:

רוחא דא כו' כלא כליל בי'. כל שבהיכל הזה כנ"ל:

מני' נפקי כו' קמי' כלהו נהורין קיימין. ר"ל לפני כלהו הע'. מינייהו כו' תדיר. והן השני סופרים הנ"ל:

ואלין לגו באמצעיתא כו' ר"ל כל אלו הע"ב נהורין:

שררך אגן הסהר כו'. כמ"ש בגמ' (סנהדרין ל"ז א') על הסנהדרין אגן הסהר שעומדין בעגולא אל יחסר המזג שאם נצטרך א' מהם לצאת כו'. והענין כאן כמ"ש (מתני' נדה י"ט א' וע' שבת ע"ז א' ובתוס' שם וש"מ) ני חלקים מים וא' יין והן ג"פ כמש"ו. לקבל אינון שבעין ותרין נהורין כו' ושבעין כו'. והן ג"פ ע"ב נגד ג' גוונין אמ"ש שהן אותיות יה"ו הנ"ל כמ"ש בס"י פ"א בירר שלשה