יד שלמה )רמב"ם( ל

אין הכוונה על דיבור הקדום רק על המעשה דקדמי' בפועל וזה נכון לפי מה שכתבנו וכד מעיינת בי' תראה שזה נכלל בלשון הראב"ד שכתב שאין התנאי מבטל המעשה למפרע יעו"ש אך מ"מ יש לתמוה טובא בדבריהם והוא לשיטת הרמב"ם ז"ל שם שמפרש להך דתנאי קודם למעשה היינו בפועל רצונו שמתחלה נתן לה הקידושין ואח"כ התנה וכתב עליו הטור דלא נהירא דל"ל מטעם תנאי וכו' ת"ל מטעם דקיי"ל תכ"ד כד"ד חוץ ממקדש וכו' יעו"ש וכתב הב"י דזה לא הוי חזרה דראש דבריו אסוף קסמך יעו"ש ומעתה תמהני מאוד על דברי רבותינו בעלי התוס' ז"ל דבממ"נ איך סבירי להו אי כסברת הרמב"ם ז"ל דזה לא אקרי חזרה כיון דריש דבריו אסיפא סמך א"כ מהו שכתבו דאי לאו דילפינן מתנאי ב"ג וב"ר ה"א דשום תנאי אינו מבטל וכו'. והוא תמוה כיון דריש דבריו אסיפא סמך איך קריא להו ביטול דמשמע מדבריהם דבתנאי שאינו כי התם כגון מתנה עמ"ש בתורה או אידך דהדרינן לסברא דלא אתי תנאי ומבטל מעשה ואי סבירי להו להתוס' כסברת הטור דתנאי חזרה איקרי א"כ תמה תמה אקרא איך קיי"ל להלכתא פסיקתא דתכ"ד כדיבור דמי חוץ ממקדש דאינו יכול לחזור תכ"ד והלא מקרא מלא הוא דילפינן דיכול להתנות בתנאי אע"ג דחזרה הוא וצ"ע לכאורה

והנראה בביאור דבריהם הוא דשיעור דבריהם כך הוא דאי לאו דילפינן מתנאי ב"ג וב"ר ה"א דשום תנאי אינו מבטל להמעשה הכוונה דודאי מצד הסברא ה"א דגם זה חזרה אקרי וא"כ אינו יכול להטיל תנאי והשתא דגילתה לנו התורה דזה לאו חזרה אקרי אמרינן דדוקא בתנאי כי התם דאינו מתנה עמ"ש בתורה וכו' הוא דיכול להתנות דודאי אי לא הוי מצד הסברא דלא למיהוי בכח להטיל תנאי א"כ ודאי דלא הוי שניא בין אם מתנה עמ"ש בתורה או אידך הגם דזה דב"ג וב"ר לא הוי מתנה עמ"ש בתורה מ"מ הכי נבעי ג"כ שיהא בנתינת קרקע כמו שהקשו התוס' פרק המדיר דף ע"ד לענין תנאי שאפשר לקיימו ע"י שליח. ותירצו שם דיש סברא דלא ליהני יעו"ש. א"כ זהו באם יש מצד הסברא דנאמר דלא ליהני תנאי. אבל אם מצד הסברא לא הוי דיוכל להטיל תנאי א"כ ודאי דלא הוי בעינן לדיני תנאי רק השתא דמצד הסברא אי לאו דגילתה התורה לא הוי מהני תנאי שפיר אמרינן כיון דחידוש הוא שחידשה תורה דיכול להתנות בתנאי אין לך בו אלא כמו התם דלא הוי מתנה עמ"ש בתורה וכן אידך. ומעתה הא דאמרינן דאי לא הוי כדינו הדרינן לסברא דלא מהני תנאי משום דלא אתי תנאי ומבטל מעשה ז"א כיון דגילתה לנו התורה דתנאי לא הוי חזרה מה לי אם מתנה עמ"ש בתורה או לא. אך עיקר כוונתם כיון דחידוש הוא שגילתה תורה בתנאי א"כ אין לך בו אלא חידושו כמו התם כנלענ"ד ודוק היטב

ולולי דבריהם היה נלענ"ד ליישב עיקר קושייתם על פירש"י ב"מ שהקשו דהוי מעשה קודם לתנאי בדרך הזה וכמו שאבאר. והוא שנלענ"ד דבר חדש דודאי הא דבעינן לדקדוקי התנאים הוא בתנאי שהוא בקום ועשה אבל בתנאי שהוא בשב ואל תעשה לא בעינן לדיני תנאי כלל ומטעם שאבאר כיון דמבואר בכמה דוכתי דמעשה מוציא מיד מעשה וכו' א"כ בשלמא בתנאי שהוא בקום ועשה אם לא נתקיים התנאי מעכשיו היינו שלא עשה הך שהתנה והוא לא עשה א"כ לזה לבטל המעשה בעינן למשפטי התנאי אבל בתנאי שהוא בשב ואל תעשה א"כ אם לא נתקיים התנאי הוא שעשה הדבר שהתנה שלא לעשות א"כ שפיר אמרינן מעשה מוציא מידי מעשה. והא דקיי"ל דבקידושין לא מצי לחזור תכ"ד אע"ג שעושה אח"כ מעשה שמקבלת קידושין מאחר מ"מ לא אמרינן מעשה מוציא מיד מעשה. ע"ז י"ל חילוק הב"י להרמב"ם דתנאי שריש דבריו אסיפא סמך א"כ לאו חזרה מקרי. ולזה שפיר יכול מעשה להוציא מיד מעשה. משא"כ חזרה שפיר לא מהני גם תכ"ד. אך מ"מ י"ל דמ"מ צריכנא לסברת התוס' דאי לאו דילפינן מתנאי ב"ג וב"ר וכו' וא"כ לבתר דגילתה תורה עכצ"ל כמ"ש לעיל דזהו לאו חזרה הוא א"כ גם בתנאי דבקום ועשה ג"כ כנ"ל כיון דלאו חזרה הוא א"כ מאי הפרש בין זה לתנאי שבשב ואל תעשה. אך ז"א דאנן קאמרינן דבתנאי שבשב ואל תעשה גם אי לאו דגילתה התורה דמהני תנאי הוי מהני בתנאי הזה שהוא בשב ואל תעשה כיון דמעשה מוציא מיד מעשה אך באמת ז"א דהרי כבר כתבנו ההפרש בין חזרה אע"ג דהוי מעשה ומוציא מיד מעשה מ"מ חזרה לא מהני. א"כ כיון שביארנו דבריהם דכוונתם דאי לאו דגילתה התורה דמהני תנאי הוי אמרינן דתנאי חזרה הוא א"כ ז"א כיון דחזרה לא מהני ולכן אנו צריכים לתירוצם. אמנם בתנאי שבשב ואל תעשה כמו הכא ע"מ שאין לך שאר כסות ועונה צריך ג"כ לדיני התנאי ודוק היטב

אך אכתי לא נתקררה דעתי בביאור דברי התוס' הנ"ל דהנה בכתובות דף ע"ד כתבו התוס' בד"ה תנאי שאפשר לקיימו ע"י שליח וכו' וא"ת מה סברא יש כאן דלא גמרינן מהתם וכו' וי"ל דה"ט דהואיל והמעשה כ"כ בידו שיוכל לקיימו ע"י שליח סברא הוא שיהיה כמו כן בידו לשוי' בי' תנאה אבל חליצה שאין בידו לקיימו ע"י שליח לא הוי בידו למירמי ביה תנאה עכ"ד הנה מבואר מדבריהם דגם השתא דגלי לן קרא דיוכל למרמי בי' תנאה אכתי נשאר הך סברא דלא יכול למירמי בי' תנאה לענין דבר שאין בידו לקיימו ע"י שליח ואם נאמר דכוונת התוס' אינו כמו שכתבנו במק"א דכוונתם כמ"ש הריטב"א בקידושין דף מ"ט והש"מ ב"מ ס"פ הפועלים שכתבו בטעמא דדבר שאי אפשר לקיימו ע"י שליח דלא ליהני תנאי כיון דהמעשה חזק כ"כ שא"י לעשות ע"י שליח ג"כ אמרינן דהמעשה כ"כ חזק שתנאי לא יוכל לבטלו עיי"ש. וכתבנו דע"כ גם התוס' כיונו לזה דאל"כ מאי טעמא איכא כיון דלא הוי בידו לענין שליח דלא ליהוי בידו לענין תנאי מאי ענין זה לזה וכתבנו דע"כ