יד אליעזר חלק ב סז

הרגשה במראה הטהורה והחתם סופר סי' קס"ו קס"ח כ' דאם נמצא עליה עד מראה טהורה ופחות מכגריס מראה טמאה דטמא דאף דבדיקת עד שאינו בדוק אינו מטמא אלא משום כתם לכל היותר ובעי' כגרים ועוד אבל בהרגשה דמחמת הרגשה סברא דאורייתא טמא אף בנמצא טיפת דם כחרדל ואינו נ' דהוא חומרא גדולה דכיון שהיא שלא בשעת וסת דאז אין דרכה לראות דם ואשה בחזקת טהרה עומדת ומחמת הרגשה נטמאה יותר יש לנו לתלות במראות טהורות וכ' דמ"ש החתם סופר שם סי' קס"ז שכן שמע מהיר דוד שהעיד כי רבו הגאון בעל נו"ב הורה כן נ' דהנו"ב לא החמיר רק באם לא מצא שום מראה טהורה לתלות בו הרגשה הלז אבל במצאה בו מראה טהור דיש לנו במה לתלות ההרגשה א"כ המראה טמא פחות מכגריס בעד שאינו בדוק לאו ריעותא הוא כלל ובפרט באשה שרגילה לראות מראות טהורות שלא בשעת וסתה והביא ד' הנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קי"ט שכ' שאלה זו ששאל הר"ד הנ"ל להנו"ב וראיתי כי שם מיירי שלא נמצא שם מראה טהור רק פחות מגריס מראה טמא רק שבלא"ה אם לא הי' מוצא כלל כיון שלא בדק העד עד הבוקר הי' דעתו נוטה להקל כי סברתו דע"י הרגשה ודאי ראתה רק דיש ס' אם מראה טהורה או טמאה וכיון דלא נתצא שום דבר וע"כ נאבד או נימוק יש לנו ס' כו' יש לנו להחמיר אבל בלא בדק עד הבוקר יותר יש לנו לתלות שהי' מראה טהורה ונתייבש עד שלא ניכר אבל בנמצא על העד פחות מכגריס בזה יש לטמא וזו עדותו של הר"ד ששמע מרבו הנו"ב אבל להחמיר כהחתם סופר אף בנמצא מראה טהורה רק שבתוכו נמצא פחות מכגריס מראה טמא בזה נ' כיון דהרגישה שוב אין ריעותא כיון דיש במה לתלות ההרגשה ופחות מכגריס לאו ריעותא ודעתי נוטה להקל כדעת הפמ"א שהביא בספרו כו' ובפרט שהנו"ב שם מפקפק על התה"ד בד' התה"ד כו' וכ' אך עכ"פ אף בלא נמצא כלום אין לנו לחוש בהרגשה אלא באם הרגישה פתיחת פי המקור לא היכי שהרגישה כעין זיבת דבר לח בזה לא מקרי הרגשה גמורה וכן הוא דעת החתם סופר והביא ד' הגהות בנו של הנו"ב סי' קי"ח קי"ט שם שכ' דתרתי בעי' פתיחת המקור וזיבת דבר לח אך לפי שנמשך אחר דעת אביו הגאון דעיקר הרגשה הוא זיבת דבר לח א"כ לאיזה צורך נקט המחבר דאם הרגישה שנפתח מקורה ע"כ אמר דתרתי בע' אבל באמת בזה יפה השיג החתם סופר סי' קס"ז דעיקר הרגשה הוא פתיחת המקור א"כ הרגשה שמבואר בהמחבר הוא כשאר הרגשות כו' עכ"ד והיינו דלא כהמקמ"ח הנ"ל שכ' דד' התה"ד הוא אף בזיבת דבר לח והיינו דס"ל להמקמ"ח כהנו"ב הנ"ל שכ' דאף בזיבת דבר לח מקרי הרגשה אבל הנוב"ש ס"ל כהחתם סופר שהשיג על הנו"ב וס"ל דזיבת דבר לח לא מקרי הרגשה ועי' לעיל ס"ק א' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בחכ"א כלל קי"ג דין א' שכ' דבהרגשה שנזדעזעו אברי' אה בדקה ולא מצאה כלום טהורה שתלי' ההרגשה בשאר מקרים והיינו כהמקמ"ח הנ"ל והמקמ"ח לא הביא ד' החכ"א אלו ועי' במשרת משה פ"ה מהל' א"ב מה שהק' על התי' של החו"ד הנ"ל כו' והאריך בזה ובאות ד' שם מ"ש ע"ד התה"ד הנ"ל והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק א' שכ' נמי דכונת התה"ד כעין ד' החו"ד הנ"ל וכ' אמנם אין מכאן ראי' כו' עפ"ד התוס' פסחים צ"א א' גבי המפקח את הגל והט"ז לקמן סי' שצ"ז והנקוה"כ שם כו' והאריך בזה ואח"כ הביא קושי' חכם א' על התה"ד מהא דפריך הש"ס אי דארגשה לאח"ז אמאי פטורין מהקרבן לפמ"ש הרמ"א לעיל כו' לוקמא בארגשה ולאח"ז מצאה דם וגם מראות טהורות דמצד הרגשה אינה טמאה דנוכל לומר דבעת הרגשה יצא ממנה מראה טהורה כו' וכ' ליישב והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בשמלה ס"ק ה' מ"ש ליישב קושי' הד"מ והרדב"ז הנ"ל על התה"ד והאריך בזה ועי' בנו"ב שם סי' קי"ח מ"ש בכונת התה"ד ליישב קושי' הד"מ והרדב"ז הנ"ל ומה שהק' על התה"ד ומ"ש בכונת התה"ד אי ס"ל דהוי דאורייתא או רק ס' כו' ובסי' קי"ט שם מ"ש והאריך בזה ועי' בפלתי בקו"א שם מ"ש בכונת התה"ד ומה שהק' עליו והאריך הרבה בזה. ועי' בבגדי כהונה חיו"ד סי' ה' מ"ש דדין זה של התה"ד נ' דתליא בפלוגתא דהרי"ף ורמב"ם ורש"י ובין התוס' נדה ע"י כו' ל"ש אלא שלא הגיע שעת וסתה כו'. ומ"ש ליישב קושי' השב יעקב על התה"ד והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' במי נדה מהדו"ק סי' קפ"ו מ"ש ראי' להתה"ד והאריך ב"ה ובחידושיו לנדה ט"ז א' ד"ה אלמא כו' וד"ה ומ"ם כו' מ"ש והאריך בזה ועי' במהדו"ב מ"ש. דלכאורה נ' דיש לחלק בזה בין ימי נדה לימי זיבה כו' אך קשה על הש"ס דפריך על המשנה דכל י"א יום בחזקת טהרה למאי הלכתא נימא דנפ"מ לדין הנ"ל דהרגישה שנפתח מקורה ובדקה ולא מצאה כלום דבימי נדה טמאה ובימי זיבה טהורה ומדלא משני הכי יהי' מוכח לכאורה דלא כהתה"ד רק בכ"ע טהורה מיהו י"ל בהיפך דפשיטא לי' כיון שהרגישה א"כ אתרע לה חזקת טהרה דידה ומסתמא ראתה דם כיון שהרגישה עדיף הוכחת הרגשה מחזקת טהרה דימי זיבה ופשיטא דאף בכה"ג טמאה עכ"ד. והעיקר נ' לדינא כהתה"ד הנ"ל אבל היכא דנמצא בי מראה טהור דיש לנו במה לתלות ההרגשה אם מצאה בעד שאינו בדוק נמי מראה טמא פחות מגרים לאו ריעותא כלל וטהורה אף להתה"ד וכמ"ש הנוב"ש הנ"ל ודלא כהחתם סופר הנ"ל וכ"פ בגבעת שאול סי' ס"ז כהנוב"ש הובא דבריו בפ"ת כאן ס"ק ו' ולעיל סי' קפ"ח ס"ק ה' ועי' בתו"ד ס"ק ל"ז דס"ל כהחתם סופר ועי' באמרי בינה ח"א בתשובות שבסוף הס' סי' ו' שכ' להוכיח מד' הר"ח והרמב"ן והרשב"א והר"ן הנ"ל דלא כהתה"ד היפך מד' הס"ט ולא הביא ד' הס"ט הנ"ל

והנה החו"ד הנ"ל כ' דמד' התה"ד והש"ע סי' קפ"ח מוכח דאפי' בדקה תוך שיעור וסת ומצאה טהורה דטמאה ובפלתי ס"ק ג' כ' דהתה"ד מיירי בלא בדקה א"ע תוך שיעור וסת אלא לאחר שיעור וסת והיינו דלא כהחו"ד והחו"ד לא הביא ד' הפלתי אלו ועי' בס"ט ס"ק ד' מוכח נמי דס"ל כהפלתי ולא כהחו"ד יעוש"ה ועי' בצ"צ סר קל"ג שהביא ראי' להפלתי מד' התה"ד עצמו סי' רמ"ו שכ' וז"ל אשה שהרגישה בעצמה שנפתח מקורה והלכה ובדקה א"ע מיד ומצאתה על העד לחלוחית לבן עכ"ל ותיבת והלכה הוא שפת יתר וידוע דהתה"ד בעצמו המציא השאלות כדי לבאר התשובות א"כ למה כ' והלכה הול"ל ובדקה א"ע מיד א"ו לומר שאם היות שהי' הבדיקה מיד אעפ"כ נשתהה יותר מכשיעור וסת אחר הרגשה דהיינו עד"מ שהיתה בין הנשים והוצרכה לילך מהם לחצר אחר ובדקה א"ע שם זה מורה כפי' הפלתי וכ' דבהכי א"ש מ"ש התה"ד שם בפשיטות דהוי כלמ"ד וסד"א דאפי' בדקה ומצאה טהורה דטמאה עכ"ל ואת"ל דמיירי דבדקה א"ע תוך שעור וסת הרי בכה"ג מפורש בגמ' שם דגם למ"ד וסד"א טהורה וכ' דמ"ש התו"ד דר"נ בר יצחק לא ס"ל כן אין דבריו מוכרחים ומנ"ל לאפושי מחלוקת ועכ"פ ה"ל להתה"ד לפרש כן ואיך יאמר בפשיטות נגד המפורש בגמ' ופירש"י א"ו מיירי שבדקה א"ע אחר שיעור וסת ועוד הא מוכת בגמ' שם נ"ו ב' דאע"פ שהרגישה אמרי' אימר הרגשת עד הוא כ"ש הכא דתלי' הרגשה במראה לובן אף שבדקה א"ע לאחר שיעור וסת וכ' דהעיקר כהפלתי והביא ד' הס"ט וד' התה"ד והרמ"א והרדב"ז הנ"ל והאריך הרבה בזה ובסי' קל"ב מ"ש בד' הפלתי והחו"ד והס"ט הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה. ועי' במנח"י ס"ק ב' שכ' דבמעוברת ומניקה שנפתח מקורה טהורה אם לא מצאה כלום כו' עכ"ד ועי' בדברי חיים בקונטרס מים חיים סי' ל"א