יד אליעזר חלק ב נז

במקום שלא כדרך ראיית כל הנשים והבדל יש כו' משא"כ דה זה כעין זיבת דבר לח ואף שהנו"ב החמיר כבר דחה זה החתם סופר לכן אם ימצא יום א' נקי כמ"ש הס"ט והחתם סופר יש להקל כשרואה רק זיבת דבר לח וכ' דכן עיקר הלכה למעשה עכ"ד ועי' בעצ"ל שהביא נמי ד' הזכרון יוסף סי' י"ב והאריך בזה ועי' בשמלה ס"ק ז' שהביא נמי ד' הפלתי הנ"ל והאריך בזה והביא ד' הנטע שעשועים סי' כ"א שהאריך והעלה דאם ברור לה שאינה מרגישה בשעת הבדיקה ודאי לא הוי רק דרבנן וכ' דלפ"ז נתגלגל ונתחזק הסעד הזה עכ"ד ועי' במי נדה בסוף הס' בהשמטות שם דשייך לסי' זה שהאריך נמי בזה וכ' לבסוף דמסתפינא להקל בזה ואעפ"כ איני או' בה לא אי' ולא היתר דאם ירצה לסמוך על המתירין יכול לסמוך כו' ויראה שעכ"פ ביום א של הז"נ ביום הז' תהי' שוכבת במשה כל היום ולא תרד מן המטה כדי שתהי' לה יום א' נקי בתחלה ובסופו עכ"ד והיינו כעין ד' הגאון רע"א והתמ"ש הנ"ל ועי' בצ"צ שם שהביא תשובות פ"ו סי' ו' שהקיל לגמרי בפארפאהל אפי' ראה בהרגשה וא"כ היכא דילא הדם ממנה בלי בדיקת העד ובלי הרגשה בודאי נ' דיש להקל היכא דהפסק טהרה יהי' נקי וכן יום א' וז' מימי הספירה יהי' נקיים וכמדומה לי שכן פ' נמי חותני הג' מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמיישיץ וכל זה בין וסת לוסת אבל בשעת וסתה אין להקל בזה וכמ"ש בש"ע של מהרש"ז ובחכ"א ובמים חיים הנ"ל ועי' בב"א שם סי' נ"ז ובצ"צ סי' ק"ל מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בתשובת רע"א מ"ש לענין היכא דיש לה טבעת שנותנת באותו מקום להחזיק האם למעלה די"ל דאף לד' הגאונים הנ"ל אין להקל דאולי פעולת הטבעת שהאם במקומו ממש למעלה מפרוזדור במקום הראוי עכ"ד ועי' בצ"צ שם ובנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קי"ד וסי' קל"ה ובבאר יצחק חיו"ד סי' י"ז ובבשמים ראש סי' קנ"ו בכסא דהרסנא שם ובס' עולת יצחק סי' ס' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפרמ"נ שהביא ד' החו"ד ס"ק ג' שכ' דאף הב"ח לא החמיר רק בשעת וסתה דאז לא תלי במכה רק להרש"ל מ"מ מטהרי' לה כמ"ש הט"ז מטעם דאין דרך ראי' בכך וע"ז כ' הב"ח דכיון דרש"י ותוס' חולקים יש להחמיר בשעת וסתה ותמה עליו דבב"ח מבואר להדיא דבשו"ס אין להתיר אפי' לדעת הר"ש ולא התיר הר"ש רק שלא בשעו"ס ועי"ז סיים דמ"מ אין להקל למעשה דמי ערב לנו דפי' הר"ש הוא האמת ולא פי' התוס' כו' ועוד השיג עליו ובש"ח ס"ק י"א י"ב מ"ש והאריך בזה יעוש"ה ועי' בתשובות משיב דבר ח"ב סי' ל"ה מ"ש והאריך בזה ובסי' ל"ד נשאל ע"ד האשה שנקרע כיס השתן שלה בהקשותה בלדתה ועשה לה הרופא ותפר הכיס ועשה המצאה שלא תלד עוד ולא תסתכן ע"כ הכניס פי הרחם שהוא המקור בתוך הכיס ותפרו ועתה מטפת דם תדיר עם ההשתנה ואינה יכולה להטהר כי מי הרגלים שבכיס תמיד אינם מניחים לרפאות את הפצע של פי המקור כו' וכ' מתחלה להתיר דכיון שיוצא דרך כים השתן ה"ז כיוצא דרך דופן כו' ודחה זה דאינו ענין לדרך דופן דהתם לא יצא מפי המקור כלל אלא מכותלי הרחם יצא דם דרך דופן משא"כ בנ"ד יצא מפי המקור אלא שנכנס לכיס ומשם לביה"ח וכ' פעם אתר שהרי אין דרך לראות בענין זה והוי כמו דם בחתיכה ואף שיש לדחות גם זה שכיון שנשתנה גופה וא"א לצאת הדם כ"א דרך הכיס הוי דרכה של אשה זו ול"ד לחתיכה שאינו אלא מקרה ורוצה ליישב בזה קושי' הס"ט כו' וכ' אלא שמבואר בראשונים באשה שנפל מקור שלה למטה ויוצא דם דטהורה משום דאין דרך דם לראות כן לשיטת הר"ש והרי היא קבועה לראות בזה האופן מ"מ מקרי אין דרך לראות כן אע"ג דשם אפשר שתתרפא גם כאן אפשר שיקרעו התפר ולהשיב הרחם על מקומו ואף שיש מקום לחלק בין אפשר שתתרפא מעצמו לבין מקום שא"א להתרפא אלא ע"י מעשה אדם וכמ"ש התוס' בכורות ל"ח לענין מים קבוע כו' מ"מ אין נ' כאן לחלק בזה ויש מקום להתירה מזה הטעם ואע"ג דהיא טמאה מכבר וצריכה הפסק טהרה וכאן אין לה בדיקה מ"מ אין לחוש לזה רי מה שנכנס פי המקור בכיס ופסק ראי' טמאה היא הפסק אותו היום בטהרה עכ"ד

(ד) בהגה פושרין. עי' ש"ך ס"ק י"ד ועי' בפרמ"נ בש"ק ס"ק י"ד מ"ש לענין אם מים קרים יותר מרוק או אם הם תמים יותר מרוק והביא ד' הפר"ת לעיל סי' ל"ו ס"ק ו' וד' התב"ש שם ס"ק ח' וד' הבית אפרים שם ס"ק קצ"ח ומ"ש לענין הכלי ומ"ש ליישב ד' הרמב"ם פ"ג מהל' משמו"מ שפ' כר"י בן נקוסא כו' והאריך בזה ובס"ק ט"ז שם מה שהביא ד' הס"ט שחקר אם בדק מקצתה ולא נמוחו והשהאר לא בדק אי סמכי' ע"ז להקל כו' ומ"ש עליו והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ו (ה) וי"א כו', עי' ש"ך ס"ק י"ז שכ' דבירושלמי ר"פ המפלת מוכח להדיא כסברא הראשונה ועי' בישוי"ע ס"ק ב' ובפרמ"נ בש"ח ס"ק י"ז מ"ש ע"ד הש"ך והאריכו בזה ועי' בפלתי ס"ק ה' מ"ש ע"ד הש"ך ומ"ש ע"ד הרא"ש בתשובה שהק' ע"ד הגמ' נדה כ"ב ב' כו' יטיל למים כו' וע"ד מהר"ם לובלין בתשובה סי' קי"א וע"ד הח"צ סי' מ"ו כו' והאריך בזה. ומ"ש בקו"א שם והאריך בזה ועי' בשמלה ס"ק ז' ח' ובעונג יו"ט חיו"ד סי' פ"ד מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סימן קפט

סעיף ב (א) קובעת כו'. עי' במקמ"ח שכ' לחקור היכא דקובעת הפלגה מל' לל' ולא לימי החודש כו' אם ניזיל בתר קביעות החודש אין כאן קביעות שוות ואם ניזיל בתר וסת הפלגה הרי אין כאן כ"א ג' ראיות מל' א"כ לכאורה אין בזה קביעות וסת. אמנם לפ"מ שהסכימו האחרונים דעונה בינונית הוי מל' לל' לבד עונת החודש לפעמים יום ל' ולפעמים יום ל"א א"כ יראה דלעונה בינונית אין קביעות מל' לל' דהוי, ע"ב בכל הנשים סגי בג' ראיות ואף דאין כאן קביעות לימי החודש כו' והאריך בזה. ועי' בשמלה מס"ק ג' עד ס"ק ת' מ"ש והאריך בזה ובס"ק י' שם מ"ש ע"ד הט"ז והש"ך והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סעיף ז (ב) וסת קודם. עי' ש"ך ס"ק י"ת שכ' דלרב לא מצטרף ולשמואל מצטרף ועי' בחו"ד ס"ק ו' מה שהקשה מב"ק ל"ו כו' וכ' ליישב ועי' במקמ"ח מה שתמה עליו דהא גם להיפך מבעיא לי' להש"ס בשבת כו' וכ' ליישב קושי' החו"ד והאריך בזה יעוש"ה. ועי' בישוי"ע ס"ק ז' מ"ש ליישב קושי' הט"ז ס"ק ס' על הטור והאריך בזה

סעיף יג (ג) בהג"ה ראתה כו' עי' פ"ז ס"ק י"ת ועי' פלתי ס"ק ט"ו ט"ז ובחו"ד ס"ק י"ד מ"ש והאריכו בזה, ועי' במקמ"ח מה שהשיג ע"ד והאריך הרבה בזה. ועי' עוד במקמ"ח מה שהשיג ע"ד החו"ד ס"ק י"ח והאריך בזה. ועי' בשמלה ס"ק כ"פ מ"ש והאריך הרבה בזה ובס"ק ל"ו מ"ש והאריך הרבה בזה. ובס"ק נ"ז מ"ש ע"ד הנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' פ"ו והאריך בזה ובס"ק נ"ב נ"ג מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף לג (ד) מת הולד. עי' חו"ד ס"ק ל"ח שכ' דאם הפילה רוח נ' דיש לה דין מניקה דהא בנדה ח' אמרי' דהוי מעוברת דהרינו כו' א"כ ה"נ נוכל ללמוד מקרא זה דהוי לידה דהא בהאי קרא ילדנו כתיב וכיון דהוי לידה אין נפשה חוזרת עלי' עד כד"ח ווסד"ר כמו מעל"ע דרבנן והדין כן בין לרב ששת בין לר"פ עכ"ד ודבריו תמוהים וכמו שתמה בשמלה ס"ק נ"ו דמ"ש ובהאי קרא ילדנו כמ"ש הרי אמרי' דלא הוי רק זכר לדבר ולא ראי' גמורה דקרא בזכרים כתיב ואדרבה בגמ' מייתי ברייתא דמוכח דלא הוי לידה ומ"ש דוסד"ר כמו מעל"ע דרבנן לא קרב זה אל זה מעל"ע אנו מקילין במה שכבר עבר שעשתה בזמן שהיתה בחזקת מעוברת אע"ג דאיגלאי מלתא דטעינו וכ"כ רש"י ט' ב'