יד אליעזר חלק ב מא

קטנים רק כחד גדול דמיא וגריעי מיני' כו' ולא הוי צריך הרמ"א לכותבו א"ו דחד גדול נאמן בדרבנן אף באתחזק אי' לכך קמ"ל דקטן א"נ עכ"ד וסותר ד"ע ממה שכ' כאן ועי' בחו"ד ס"ק ב' שכ' באשה שהכשילה לבעלה באי' נדה שוב אין לה נאמנות עד שתעשה תשובה אבל שלא בשעת וסתה וכן לומר שטבלה נאמנת עכ"ד. ועי' בפרמ"נ בש"ח ס"ק א' שכ' דאם לא הכשילה לבעלה כ"א באי' דרבנן סגי לה בקבלת דברי חברות שלא תשוב עוד לכסלה אמנם אם הכשילתו באי' תורה תשובתה בזה קשה להתקבל דבעי' שתעשה התשובה דבפז"ב בההוא טבחא והיינו שתלך למקום שאין מכירין אותה ויתברר הדבר שנזדמן לפני' אי' כזה ולא עשתה האי' וזולת זה חיישי' להערמה ותשובה זו בלתי אפשר כלל לבררה בהיותה תחת בעלה ויש לעי' בזה טובא עכ"ד. ועי' בס' עיין יצחק חיו"ד סי' י"ב מה שהק' ע"ד החו"ד מהא דאמרי' בסנהדרין כ"ה החשוד על הטריפות אין לו תקנה כו' דאמאי לא דיינינן בזה על החתיכה בשר שלוקחין ממנו למיזל בת"ר דרוב בהמות כשרות הן וע"כ מוכח דשאני בחשוד דחיישי' דבהמשך הזמן יכול להיות שיכשילנו וה"ה בנ"ד וכ' ליישב דלא מיבעיא ביצתה נבלה מתי' דודאי ל"ש הך רובא לדון שם ואף דנ' דגם ביצתה טרפה מתי' דודאי ג"כ כ"כ מ"מ ל"ק דהר"ן בחולין פ"ז גבי שולח לאי' גיה"נ כו' כ' וז"ל דבהוחזקו טרפה אסור לפי שרובן של כותים מן הטרפה לוקחין דמוזלי גבייהו עכ"ל א"כ ה"ט שייך ג"כ בחשוד למכור טריפות דל"ש למזיל בת"ר בהמות כשרות הן די"ל דהחשוד מהדר בתר טריפות משום דמוזלי גבי' ועוד דהא כמו דהי' התקנה דלא לקנות בשר מא"י ולא אזלי' שם בת"ר וכמ"ש הרשב"א הובא בתב"ש סי' ס"ג ואותו הטעם שייך ג"כ בישראל חשוד ואין ראי' משם לסתור ד' החו"ד עכ"ד ועי"ש עוד בפרמ"נ שהשיג על החו"ד שכ' בפשיטות דבא"ל וסת קבוע אף בישינה מותר דז"א דבישינה אסור אף בוסת שא"ק וכ"כ בסי' הקודם בש"ח ס"ק ל"א

סעיף ב (ג) כודאי טמאה. ולא מהני אמתלא אח"כ וכמ"ש בסעי' שאח"ז והוא מד' הטור בשם הרמב"ן ועי' בט"ז ס"ק ב' מ"ש ליישב קושי' הטור על הרמב"ן דכי עדיף הוחזקה נדה מאוחרת בפירוש טמאה אני דמהני אמתלא בשם מהר"ל מפראג דשאני הוחזקה נדה דלאו כ"ע ידעי מן האמתלא וא"כ על מה סמכה כשהחזיקה עצמה נגד כ"ע משא"כ כשאו' לבעלה טמאה אני אפשר שסמכה עצמה שאח"כ תאמר לו האמתלא ולמד הט"ז דאפי' באמרה יש חילוק דאם אמרה בפני רבים שהיא טמאה לא מהני אח"כ אמתלא ע"כ כ' הפוס' אמרה לבעלה כו' והמנח"י בס"ק ג' הק' עליו מכתובות כ"ב א' דאפי' אמרה בפני רבים מהני אמתלא מהא דאמר שם גבי מעשה באשה אחת שהיתה גדולה בנוי כו' עכשיו שבאו עלי אנשים מהוגנים עמדתי וקדשתי א"ע כו' אם נתנה אמתלא לדברי' נאמנת ומוכח דאפי' אמרה בפני רבים נאמנת באמתלא ובאמת לק"מ די"ל כמ"ש הפלתי ס"ק ב' דסברת מהר"ל הוא כיון דראוי שהיא בחזקת נדה והבעל משמש עמה והם לא ידעו מאמתלא הרי האשה והבעל בעיניהם כבועלי נדה וזה ל"ש התם בכתובות דאף באומרת בעצמה והוחזקה לכל בחזקת א"א ואח"כ תנשא לאחר אף דלא ידעו מאמתלא לא תהא נחשבת בעיניהם לעוברת על דת דאולי מת בעלה או גירשה ואין כאן לזות שפתים כלל משא"כ כאן וכ' מכח זה דלכן אם כבר עברה שיעור שתוכל לטבול אפשר דמהני אמתלא דלא הי' טמאה ומותרת בלא טבילה דאין כאן חשש אצל שכנים דהם יחשבו אולי טבלה עכ"ד ולק"מ קושי' המנח"י ושפיר ד' הט"ז הנ"ל ועי' בקו"א שם שכ' דלפ"ד הפלתי אפשר ליישב ג"כ השגת הראב"ד פי"ח מהל' א"ב הל' ט' על הרמב"ם שפ' דאם אשה אמרה טמאה אני כו' אף כי אינה נאמנת מ"מ אם מת בעלה אסורה לכהן והשיג עליו הראב"ד דלמה לא מהני אמתלא כמו גבי קפצו עלי' ב"א שאינם מהוגנים כו' ולפי הנ"ל י"ל דבשלמא גבי קפצו כו' אף דלא ידעו העולם מאמתלא לא יאמרו שמת בעלה או נתגרשה אמנם גבי אשה כיון שהיא מזלזלת נפשה ואמרה טמאה היא יאמרו העולם שנשאה אשה בעבירה ומאמתלא לא ידעו ולזאת אסורה עכ"ד. ודבריו תמוהין דהא עיקר הוכחות מהר"ל הנ"ל הוא ממה דנקט בלשון אמרה לבעלה כו' והא גם בד' הרמב"ם שם נקט הלשון אמרה לבעלה נאנסתי כו' משמע שרק לבעלה אמרה כן שלא בפני רבים וכן ראיתי במי נדה מהדו"ק שהק' כן וכ' ליישב ד' הרמב"ם עפ"ד הרמ"א לעיל סי' נ' והאריך בזה יעוש"ה אבל קושי' המנח"י שפיר מיושב עפ"ד הפלתי הנ"ל ועי' במקמ"ח מ"ש ליישב קושי' המנח"י עפ"ד מהרש"א בכתובות כ"ב ב' משום דאיכא לברורי כו' ומיושב בזה קושי' הט"ז מלעיל סי' א' גבי טבח כו' וכ' עוד תי' ליישב קושי' הט"ז והאריך בזה ועיי"ש עוד במי נדה ובעצ"ל ובפרמ"ג במקשה זהב ס"ק ב' ובשמן רקח חיו"ד סי' י"ג ובשערי תורה ח"א כלל ז' פרט ד' מ"ש ליישב קושי' המנח"י הנ"ל והאריכו בזה ומ"מ מסיק הפלתי לענין דינא דלא כמהר"ל הנ"ל והביא ראי' מאה"ע סי' קט"ו סעי' ו ומסי' קע"ח שם סעי' י' דמוכח דלא כמהר"ל ועי' בשמן רקח מה שהשיג על הט"ז וכ' דהמחבר לא ס"ל כמהר"ל והאריך בזה ובסי' מ"ד שם מ"ש בזה ועי' לעיל סי' א' בדיני חד"א ואמתלא מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפלתי מ"ש ליישב קושי' הט"ז מסי' א' והאריך בזה ועי' בפרמ"ג בש"ח ס"ק ה' מ"ש להשיג עליו והאריך בזה ועי' בחו"ד ס"ק ה' מ"ש ליישב קושי' הט"ז מסי' א' וכ' דאמתלא לא מהני רק נגד שוי' אנפשי' חד"א אבל בדבר שהוא מצד נאמנות לא מהני אמתלא כו' והאריך בזה ועי' במקמ"ח שם ובפרמ"נ במקשה זהב שם ובמי נדה מהדו"ת ובתשובות בית אפרים חאה"ע סי' ז' ובערוגות הבושם שם מה שהשיגו על החו"ד והאריכו בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז בדין עא"נ באיסורין מ"ש והארכתי בזה והעלותי דבעא"נ באיסורין היכא דהעיד בפני ב"ד א"י לחזור אף ע"י אמתלא והיכא דהעיד שלא בפני ב"ד יכול לחזור אף בלא אמתלא יעוש"ה ועי"ש עוד בעה"ב ובמי נדה מהדו"ק ובפרמ"נ שה ובראש אפרים סי' ל"ט בפרי תבואה ס"ק קס"ח ובשמל"ח לעיל סי' א' סעיף מ' ובנודע בשערים ח"א סי' כ"א ובארץ צבי חאה"ע סי' י"ג ובכתב סופר חיו"ד סי' פ"ח ובשמלה ס"ק ה' ובמהר"י הכהן ח"ב הל' נדה אות י"ג מ"ש ליישב קושי' הנ"ל מסי' א' והאריכו בזה ועי"ש עוד בפלתי מ"ש לחלק די"ל דדוקא בשכבר עבר ומן וסתה דהיא בחזקת טמאה בזה לא מהני אמתלא בהחזיקה עצמה בלבישת בגדים כו' אבל כשלא הגיע עדיין זמן וסתה דהיא בחזקת טהרה בזה אפשר דאפי' בלבישת בגדים מהני אמתלא כו' ומיושב בזה קושי' הנ"ל מהא דסי' א' והאריך בזה ועי' בפרמ"נ בש"ח שם שהשיג עליו וכ' דאין חילוק ואף בשלא הגיע זמן וסתה לא מהני אמתלא כשלבשה בגדי נדה והאריך בזה וכ"כ בעה"ב שם דאין חילוק כו' והשיג על הפלתי והביא ד' הבשמים ראש סי' קס"ו שכ' דבאמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהני אמתלא אפי' כשהגיע זמן וסתה כו' ולמד מזה דכ"כ היכא דעשתה מעשה ולבשה בגדי נדה לא מהני אמתלא אף כשלא הגיע זמן וסתה כו' ועי' בכסא דהרסנא שם מ"ש בזה ועי' במי נדה מהדו"ק שם שהשיג נמי ע"ד הפלתי והק' עליו דא"כ מי הכריח הרשב"א ש לתרץ הקושי' דלמה מהני אמתלא באמרה טמאה אני כו' ולמה לא תי' בפשיטות דשם מיירי שלא בשעת וסתה ע"כ מהני אמתלא והרמב"ן מיירי בשעת וסתה בזה לא מהני אמתלא וע"כ דאף שלא בשעת וסתה ס"ל להרשב"א דלא מהני אמתלא כו' עכ"ד. ועי' בדיני חד"א ואמתלא שם מ"ש הארכתי בזה יעוש"ה וכן עיקר דינא דאין חילוק ואף בשלא