יד אליעזר חלק ב כה

המבשל חלב בחלב כו' והאריך בזה. ועי' בבאר יעקב שם ובלימודי ה' שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ג) ולענין ע"ז אי אוסר מדאורייתא הנה התוס' בפסחים כ"ו א' ד"ה שאני כ' וז"ל והא דאסר פ' כה"צ מ"ת ב' לישב תחת אשירה משום דאשירה לצל עשוי' והיא דה"נ ועוד דגבי ע"ז לא כתיב אכילה עכ"ל וכ"כ התוס' בע"ז מ"ח ב' ד"ה לא ישב כהאי לישנא ומשמע לכאורה דב' תי' התוס' נחלקו בדין זה דבתי' הא' ס"ל דע"ז שוה לשאר אי' ואינו אסור שלא כדה"נ ובתי' הב' ס"ל דע"ז חמיר משאר אי' ואסור מדאורייתא שלא כדה"נ כיון דלא כתיב אכילה בע"ז וכ"כ במשל"מ שם דבזה נחלקו ב' תי' התוס' ובע"ז י"ב ב' בתוס' ד"ה אלא כ' וז"ל ואפי' לא הוי עיקרייהו לריחא שמא יש לאסור דהא דאמרי' כל אי' שבתורה אין לוקין עליהן אלא כדה"נ מ"מ אי' מיהא איכא ושמא בע"ז אפי' ללקות נמי לקי מידי דהוי אכה"כ דלוקין עליהן אף שלא כדה"נ משום דלא כתיב בהו אכילה ובע"ז נמי לא כתיב בה אכילה באורייתא אלא בד' קבלה כו' ואפי' את"ל דמלקות אי' מיהא איכא עכ"ל. הרי דהתוס' נסתפקו בדין זה אי בע"ז לוקין אף שלא כדה"נ וכן הביא במשל"מ שם ובביאורי הגר"א ס"ק כ"ב ד' התוס' אלו דנסתפקו בזה

אך בע"ז שם מ"ג ב' בתוס' ד"ה אמרו לו כ' וז"ל דיש לחלק גבי חמץ כתיב לא יאכל והלכך איני אסור אלא כדה"נ אבל בע"ז כתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם ואפי' כל דהו א"כ רבנן דהתם היינו ר' יוסי דהכא עכ"ל וכ"כ התוס' בפסחים כ"ח א' ד"ה ותנן ומשמע דס"ל בפשיטות דבע"ז אסור מדאורייתא אף שלא כדה"נ אך י"ל דאין ראי' מד' התוס' דס"ל בפשיטות כן די"ל כמ"ש בהגהות משל"מ שם דהא"נ שכ' התוס' בע"ז הנ"ל הוא ד' ר"י שכ' התוס' בפסחים שם דרבנן דמתני' היינו ר"י דפ' כה"צ וס"ל לר"י דאין חילוק כלל בין ע"ז לשאר אי' והתי' הא' של התוס' בע"ז הנ"ל והתי' הב' של התוס' פסחים שם ס"ל דע"ז חמור משאר אי' ואסור מדאורייתא אף שלא כדה"נ כיון שלא כתיבא אכילה ונחלקו ב' תי' הנ"ל בדין וכמו שנחלקו הב' תי' של התוס' פסחים כ"ו א' וע"ז מ"ג ב' הנ"ל בדין זה אבל באמת י"ל דאף ר"י נמי ס"ל דבע"ז אסור מדאורייתא אף שלא כדה"נ רק דר"י כ' די"ל דרבנן דמתני' היינו ר"י דפ' כה"צ אבל לדינא ס"ל דבע"ז אסור מדאורייתא אף שלא כדה"נ והיינו בע"ז גופי' כיון דכתיב ולא ידבק כו' מש"ה אסור אף שלא כדה"נ ומה שנסתפקו התוס' בע"ז י"ב הנ"ל אי בע"ז אסור שלא כדה"נ היינו בתקרובות ע"ז דנאסר מטעם דילפי' בע"ז כ"ט א מויאכלו זבחי מתים וכמ"ש התוס' שם בלשונם ובע"ז לא כתיב אכילה בדאורייתא אלא בד' קבלה ויאכלו ז"מ כו' ומש"ה מספקא להו אי נאסר שלא כדה"נ והיינו בתקרובות ע"ז כיון דכתיב אכילה אבל בע"ז גופי' דלא כתיב אכילה ס"ל אף להתוס' ע"ז י"ב הנ"ל דאסור מדאורייתא אף שלא כדה"נ וכמ"ש התוס' בע"ז מ"ג ב' ובפסחים כ"ח א' הנ"ל

וגם התי' הא' של התוס' פסחים כ"ו א' הנ"ל. והתי' הא' בע"ז מ"ח ב' הנ"ל ס"ל נמי דבע"ז אסור מדאורייתא אף שלא כדה"נ רק דהתוס' ס"ל שם דהנאת צל אחרי הבית גרע משלא כדה"נ ומש"ה ס"ל להתי' הא' של התוס' הנ"ל דשרי אף בע"ז ואף התי' הב' של התוס' י"ל דס"ל דאינו אסור אלא מדרבנן וכן משמע מלשון התוס' בע"ז מ"ח ב' הנ"ל שכ' וז"ל א"כ חומרא דע"ז שאני עכ"ל ולא כ' בפשיטות דע"ז כיון שנאסר שלא כדה"נ נאסר נמי הנאת הצל אלא כ' משום חומרא דע"ז משמע דאינו אסורה אלא מדרבנן משום חומרא דע"ז ואמאי והא ס"ל להתוס' בע"ז מ"ג ב' ובפסחים כ"ח א' הנ"ל כיון דלא כתוב אכילה בע"ז אסור אף מדאורייתא שלא כדה"נ א"ו ס"ל להתוס' דהנאת הצל גרע משלא כדה"נ ומש"ה ס"ל להתוס' בתי' הב' הנ"ל דאינו אסורה אלא מדרבנן משום חומרא דע"ז והתי' הא' ס"ל דשרי לגמרי בהנאת הצל אבל בשלא כדה"נ ס"ל נמי אף החי' הא' של התוס' בע"ז מ"ח ב' ובפסחים כ"ו א' הנ"ל דאסור מדאורייתא וכמ"ש בע"ז מ"ג ב' ובפסחים כ"ח א' הנ"ל. והיינו בע"ז גופי' ובתקרובות ע"ז נסתפקו התוס' בע"ז י"ב הנ"ל וא"ש כל ד' התוס' הנ"ל ואין כאן שום סתירה בדבריהם וכן ראיתי במקמ"ח לעיל סי' קמ"ב שכ' נמי כן בכונת ד' התוס' בע"ז מ"ת ב' הנ"ל דס"ל דהנאת הצל גרע משלא כדה"נ והביא ראי' מד' הירושלמי בע"ז שם כו' וכ' דכן ס"ל נמי להראב"ד שהביאו הטור והמחבר שם כו' וגם כ' בכונת התוס' ע"ז י"ב דנסתפקו משום דהוי תקרובות ע"ז כו' אבל בע"ז גופי' ס"ל דאסור מדאורייתא שלא כדה"נ וכמ"ש בע"ז מ"ג ב' כו' והשיג מכח זה על הביאורי הגר"א ס"ק כ"ח כו' דאין כאן שום מחלוקת בתוס' כו' וגס כ' ליישב מכח זה קושי' המנחת אהרן בסנהדרין ע"ט ב' על התוס' שם והאריך בזה יעוש"ה והיינו כמ"ש ועי' במשל"מ פ"ה מהל' שבועות הל' ה' שכ' דלפ"ד התוס' בשבועות כ"ג ב' ד"ה דמוקי אפשר דס"ל דבע"ז אסור מדאורייתא אף שלא כדה"נ משום דבע"ז לוקה הנהנה אפי' בכ"ש כו'. ועי' בהגהות משל"מ שם מ"ש ע"ד התוס' ע"ז הנ"ל ועי' בשעה"מ שם מ"ש ע"ד הראב"ד הנ"ל והאריך בזה. אך קשה דאי נימא דבע"ז אסור מדאורייתא אף שלא כדה"נ א"כ אמאי לא קא' הגמ' בפסחים כ"ד ב' הכל מודים בע"ז שלוקין אף שלא כדה"נ ועי' בתוס' שם ד"ה הכל וכן הק' המשל"מ שם והניח בקושי'

והנה לפמ"ש המשל"מ שם גופי' דלד' התוס' כיון דבע"ז לוקה בכ"ש אסור אף שלא כדה"נ וכן לפמ"ש מהריב"ל ומהרש"ל בשבועות כ"ג שם דלר"ש דס"ל כ"ש למכות חייב אף שלא כדה"נ א"כ י"ל כיון דחייב בע"ז בכ"ש אין זה שום חידוש אם חייב שלא כדה"נ ואביי שם משמיענו חידוש בכה"כ ובב"ח אף דצריך כזית מ"מ חייב שלא כדה"נ אבל באמת מד' הרמב"ם מוכת דלא ס"ל כהמהריב"ל והרש"ל דהא כ' בפי"א מהל' מכ"א הל' א' דהשותה י"נ כ"ש לוקה מה"ת ופי"ד שם הל' י"א כ' וז"ל או שעירב דברים מרים כגון ראש ולענה לתוך י"נ כו' ה"ז פטור עכ"ל הרי להדיא דס"ל להרמב"ם דאף די"נ עובר בכ"ש אפ"ה פטור בשלא כנה"נ וד דלא כמהר ב"ל והרש"ל הנ"ל ועי' במשל"מ שם ובשעה"מ שם ובקובץ שם ובאו"ח בפסחים ה"ד ב' וכ"ת א' מ"ש ע"ד מהריב"ל והרש"ל והאריכו בזה יעוש"ה ומשמע מד' האו"ת שם שלא ראה ד' הרמב"ם פי"ד מהל' מכ"א הנ"ל אך על התוס' יש ליישב קושי' המשל"מ עפ"ד משל"מ בהל' שבועות הנ"ל אך האו"ח בפסחים כ"ח שם כ' דמוכח מד' התוס' שם דתלי טעמי' דע"ז דלוקין שלא כדה"נ משום דלא כתיב אכילה ולא כ' משום דאסור בכ"ש מוכח דלא ס"ל כמהריב"ל והרש"ל וא"כ הדרא קושי' המשל"מ לדוכתי' טל התוס' פסחים וע"ז הנ"ל ועי' במנחת חינוך מצוה קי"א אות א' מ"ש בזה ועי' באו"ת שם מ"ש ליישב קושי' זו ועי' בבאר אברהם שם מ"ש עליו והאריך בזה וע"ש עוד במשל"מ מ"ש לענין אם אוכל דבר אי' אכילה גסה אם הוא חייב כו' ואם אמרי' במ"ע אם אכל שלא כדה"נ אם יצא י"ח ועי' בשעה"מ שם ובקובץ שם ובאו"ת שם ובלימודי ה' שם ובמחנה לוי שם ובש"א סי' ע"ו ובברית יעקב חאו"ח סי' מ"א מ"ש ע"ד המשל"מ והאריכו בזה יעוש"ה ואכמ"ל בזה ואי"ה במקום אתר אבאר זה באריכות

(ד) בהג"ה שלא יאכל. והוא מד' הר"ן פכ"ש ומי' בתשובת רע"א סי' נ"ה שהביא ראי' להר"ן מהירושלמי הובא בהרא"ש פ"ה דכתובות סי' י"ח גבי תינוק יונק כו' דאם פירש מתוך חולי מחזירין אותו כל"ג ימים כשאינה של סכנה אבל של סכנה אפי' אחר כמה ימים כו' אף דהתם הוי רק אי' דרבנן מ"מ בע"ו דוקא יש בו סכנה