יד אליעזר חלק ב כד

שפיר קתני מתני' א"מ כיון דאיכא אי' אף שלא כדה"נ א"ו דס"ל להתוס' דשלא כדה"נ מותר לגמרי ועי' בר"ן שם בקידושין ובחידושי הרשב"א והריטב"א שכ' ליישב קושי' התוס' דאף שלא כדה"נ איכא אי' ואף דאינו אסור אלא מדרבנן הא קי"ל דאם קידש באי' מדבריהם א"מ והבית הריטב"א ראי' לזה מהא דאמרי' בפסחים ז' א' המקדש אשה בחמץ מו' שעות ולמעלה אפי' בחיטי קורדינייתא דשרירין ויבשין שאינם חמץ מה"ת אלא נוקשה דרבנן א"מ עכ"ל, אבל התוס' הנ"ל דלא תי' כן מוכח דס"ל דשלא כדה"נ מותר לגמרי ועי' במשל"מ שם מה שהק' על התוס' דהא שלא כדה"נ איכא אי' כו' והביא ד' הריטב"א כו' וס"ל כמ"ש דמוכח מד' התוס' הנ"ל דס"ל דשלא כדה"נ שרי לגמרי וכ"כ בעצמות יוסף בקידושין נ"ו ב' דכן ס"ל להתוס' דשרי לגמרי וכעת ראיתי בגינת וורדים כלל נ"ז שכ' נמי דהתוס' בקידושין ס"ל נמי דשלא כדה"נ שרי לגמרי

אך מ"ש שם דהתוס' פסחים הנ"ל ס"ל דשלא כדה"נ איכא אי' בזה לא נראין דבריו אלא אף התוס' פסחים הנ"ל ס"ל דשלא כדה"נ שרי לגמרי וכמ"ש המשל"מ הנ"ל. ועי' בהגהות מלא הרועים בפסחים שם מ"ש ע"ד התוס' ומה שהק' המשל"מ שם על התוס' דבפ' כ"ש ל"א אלא דליכא מלקות אבל אי' איכא וכן יש להוכיח מהא דמר בר ר"א שכתבנו לעיל עכ"ד צ"ל דהתוס' ס"ל דללישנא בתרא בפסחים כ"ה ב' גבי מר בר ר"א אשכחי' לרבינא דשייף לברתי' כו' ס"ל דשלא כדה"נ שרי לגמרי ואפי' לאין חולה ופ' כלישנא בתרא כן ס"ל להתוס' קידושין ופסחים הנ"ל. וכן ראיתי בשעה"מ שם שכ' נמי כן ליישב קושי' המשל"מ דהתוס' ס"ל דמאי דקא' הגמ' ללישנא בתרא מידי דרה"נ קא עבדנא היינו משום דשלא כדה"נ מותר לגמרי ולא משום שהי' חולה אלא דמעשה שהי' כך הי' וס"ל דאי שלא כדה"נ אסור מדרבנן לא הוי שרי לחולה שא"ב סכנה דלא התירו אלא שבות דאמירה לגוי כו' וכן מוכח לישנא דרבינא דקא' מידי דרה"נ קא עבידנא ואם איתא דשלא כדה"נ אסור מדרבנן אלא דבחולה התירו מאי האי דקא מתמה רבינא מידי כו' כאלו הוא דבר פשוט הלא היא גופי' צריכה רבה אמנם אי שלא כדה"נ שרי לגמרי א"ש לישנא דמידי דרה"נ קא עבידנא כלומר דכ"ש בחולה דמותר כו' עכ"ד. והיינו כמ"ש וכ' עוד שם ואין סתירה לזה מד' התוס' פסחים הנ"ל דהתם משום חומרא דחמץ אסור לכל הפחות מדרבנן אף שלא כדה"נ כו' והאריך בזה. וכ"כ התוס' בע"ז ס"ב א' ד"ה בדמיהן כמ"ש בקידושין וע"ש עוד במשל"מ שכ' דמד' התוס' פסחים כ"ו א' ד"ה שאני מוכח נמי דשלא כדה"נ שרי לגמרי שכ' וז"ל והא דאסר בפ' כה"צ מ"ח ב' לישב תחת אשירה משום דאשירה לצל עשוי' והיא דה"נ עכ"ל ומאי קושי' דאף דנימא בע"ז נמי בעי' דה"נ וההיא דאשירה הוי שלא כדה"נ מ"מ לא יבצר מהיות אי' דרבנן כו'. ולפי ה"נ דהתוס' ס"ל דכל שלא כדה"נ שרי לגמרי וכמו שכ' מדבריהם בפ"ב דקידושין וכ' דכן נ' מד' התוס' ע"ז מ"ח ב' ד"ה לא ישב שכ' ול"ד לצלו של היכל דהתם היכל לתוכו עשוי אבל אשירה עשוי' לצל כו'. אך התוס' בשבועות כ"ב ב' ד"ה אהתירא כ' וז"ל א"נ לר"י נפרש אהתירא קמשתבע כגון ליהנות שלא כדה"נ דקמ"ל בפסחים כ"ד ב' כל אי' שבתורה אין לוקין עליהן אלא כדה"נ ואפי' אי' בעלמא ליכא מדאורייתא אלא מדרבנן עכ"ל. הרי להדיא דס"ל להתוס' דשלא כדה"נ איכא אי' מדרבנן וכ"כ עוד התוס' שם כ"ג ב' ד"ה דמוקי שכ' וז"ל ועוד דמצי לאוקמי שלא כדה"נ דאין אסור אלא מדרבנן כמו ח"ש לר"ל עכ"ל. ועי' בתוס' ע"ז י"ב ב' ד"ה אלא שכ' וז"ל ואפי' לא הוי עיקרייהו לריחא שמא יש לאסור דהא דאמרי' כו' כל אי' שבתורה אין לוקין עליהן אלא כדה"נ מ"מ אי' מיהא עכ"ל

הרי להדיא דס"ל דשלא כדה"נ איכא אי' ומ"ש דאי' איכא כונתם דאיכא אי' מדרבנן וכמ"ש בשבועות הנ"ל. וכ"כ המשל"מ שם דכן הוא כונת ד' התוס' אלו ועי' במחנה לוי בשבועות שס מ"ש ע"ד התוס' והאריך בזה וצ"ל דהתוס' בשבועות ובע"ז הנ"ל פליגי ע"ד התוס' בקידושין ובפסחים כ"ו א' וכ"ט א' ובע"ז מ"ח ב' וס"ב א' הנ"ל. ועי' בקובץ על הרמב"ם שם ובכפ"ת בסוכה ל"ה א' ובישוי"ע באה"ע סי' כ"ח ס"ק י"ט כ' ובטיב קידושין שם ס"ק ס"ב מ"ש בד' התוס' והאריכו בזה ועי' בהמקנה בקידושין מה שהביא ראי' לד' התוס' הנ"ל שאם קדשה שלא כדה"נ מקודשת מסנהדרין י"ט ב' דשאול סבר לא חזי מידי כו' ואח"כ דחה זה והאריך בזה. ועי' במרדכי פסחים סי' תקמ"ה שס"ל דשל כדה"נ שרי לגמרי שכ' וז"ל כ' ר' אבי העזרי דכל אי' שבתורה שרי לאוכלן שלא כדה"נ או ליהנות מהן וכ"ש מאפרן דתנן כל הנשרפין אפרן מותר עכ"ל. הרי להדיא דס"ל דשלין כדה"נ שרי לגמרי וכד' התוס' בקידושין ובפסחים כ"ו כ"ט ובע"ז מ"ח ס"ב הנ"ל אך מ"ש דכ"ש מאפרן דמותר הוא תמוה וכמו שתמה בשעה"מ שם דשור הנסקל יוכיח דשלא כדה"נ מותר ואפרן אסור דהוי מהנקברין א"ו דאע"ג דשלא כדה"נ מותר אפרן אסיר כדה"נ ואיך קא' וכ"ש אפרן עכקוש"י והניח בצ"ע. וא"כ אין זה דבר וכמ"ש הש"ך הנ"ל דהא דעת התוס' בקידושין ובפסחים ובע"ז והמרדכי הנ"ל דשלא כדה"נ מותר לגמרי. אך מ"מ כיון דדעת התוס' בשבועות ובע"ז י"ב והרא"ש ובקיצור פסקי הרא"ש והרשב"א והריטב"א והר"ן בקידושין הנ"ל והרמב"ן בתורת האדם והריב"ש סי' רנ"ה והכ"מ שם בדעת הרמב"ם דשלא כדה"נ איכא אי' מדרבנן הכי קי"ל וכמ"ש הש"ך הנ"ל אבל אינו אסור רק מדרבנן ולא מדאורייתא וכמ"ש בשעה"מ שם דבזה פליגי הני ב' לשונות בפסחים כ"ה ב' כו' והלכה כלישנא בתרא וכן מבואר להדיא בתוס' שבועות והרא"ש ובקיצור פסקי הרא"ש והרשב"א והריטב"א והר"ן והרמב"ן והריב"ש שם דשלא כדה"נ ליכא אי' אלא מדרבנן וכ"כ הפר"ח באו"ת סי' תמ"ג ס"ק א' דאיכא אי' דרבנן ואינו אסור מדאורייתא והאריך בזה. וכן עיקר לדינא ועי' בלימודי ה' לימוד ע' ובבאר יעקב באו"ח סי' תמ"ב מ"ש והאריכו בזה ועי' בהגהות אמרי ברוך מ"ש ע"ד הש"א סי' ע"ד

(ב) ולענין כה"כ ובב"ח. הנה הרמב"ם שם הל' ח' כ' וז"ל חוץ מכה"כ ובב"ח שהן אסורין אפי' שלא כדה"נ לפיכך אין מתרפאין מהן אפי' שלא כדה"נ אלא במקום סכנה עכ"ל וכ"פ המחבר כאן והוא מד' הגמ' פסחים כ"ד ב' אמר אביי הכל מודים בכה"כ שלוקין עליהן אפי' שלא כדה"נ כו' ואח"כ קא' הגמ' לענין בב"ח ואביי להכי לא כתיב אכילה בגופי' לומר שלוקין אפי' שלא כדה"נ והנה הגמ' קא' בכה"כ ובב"ח שלא כדה"נ לוקין עליהן והרמב"ם לא כ' רק דהם אסורים ולא כ' דלוקין עליהן ועי' במשל"מ שם ובשעה"מ שם ובנחל איתן שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה. והנה הטור כ' חוץ מעצי אשירה והשמיט בב"ח וכה"כ ועי' בישוי"ע ס"ק א' שכ' די"ל דבכה"כ בזמנינו אינו אסור רק מדרבנן ובאי' דרבנן שרינן בחולה שא"ב סכנה כו' דחז"ל לא החמירו בחולה שא"ב סכנה לאסרו אף שלא כדה"נ ועל בב"ח שהשמיטו הטור כ' די"ל דבפסחים כ"ו א' גבי הא דפליגי אביי ורבא גבי אפשר ולא מכוון כו' מביא מעשה בר"י בן זכאי שהי' יושב בצלו של היכל כו' ומשני שאני היכל דלתוכו עשוי ופירש"י ואין הנאת צלי נאסר שהוא שלא כדה"נ והק' התוס' דהא במעילה לא כתיב אכילה ואפי' שלא כדה"נ וחי' דמעילה ילפי' חטא חטא מתרומה כו' קושי' מהרש"א דהא רבא ס"ל כיון דלא כתיב אכילה בגופי' לוקין אף שלא כדה"נ כמו דקא' הש"ס גבי בב"ח כו' וכ' דמש"ה ס"ל להטור דאף היכי דלא כתיב אכילה מותר שלא כדה"נ וה"ל כרבא לגבי אביי וע"כ השמיט הטור החילוק שבין בב"ח לשאר אי' כו' והביא ראי' לזה מחולין קי"ג ב' גבי