יד אליעזר חלק ב רכז

ליב יש לו שה"ק א"כ ניכר חסרונו ולא יאמרו אחר הוא דבין כך או כך יראה שיש כאן חסרון שה"ק דהרי נחום אין לו כינוי ליב כו' וניכר כאן החסרון ומה שנסתפק רו"מ אי שם העיקר ועריסה עדיף או החניכה שהכל קורין בו עדיף אין לו ענין לכאן דהכא הוי תרוייהו יחד דהרי הוי שם העריסה בו דהרי עכ"פ נק' נחום בעת מילתו וגם מן הסתם גם ליב נק' אז כן כדרך העולם שבשעת המילה קורין לו בשה"ק עם שם הלע"ז יחד וא"כ הוי שם העריסה ושם שהכל קורין בו יחד ודאי עדיף כו' עכ"ד יעוש"ה

אות פ

(קג) הנה שם פסח ודאי דצריך לכתוב בסמ"ך ולא בתי"ו ולא כמו שאו' לכתוב פתח בתי"ו דהוי משם פתחי' אלא צריך לכתוב בסמ"ך דהוי שם בפ"ע ועי' בתוס' רע"א במשניות סוף פאה שם משמע נמי דשם פסח הוא בסמ"ך ולא בתי"ו ועי' בס' חמדת משה סי' קס"ז שכ' להסתפק בשם פסח אם הוא שה"ק או שם לע"ז ונפ"מ אם נק' לתורה גם בשם אחר שהוא שה"ק אם לכתוב בגט על שם פסת המכונה או דמתקרי והנה שם פסח לא נמצא בכל ספרי שמות אנשים והביא ד' ש"ע על ש"א וכ' שם באות פ' שש פסח השכיח לא נמצא בסה"ג והוא שם בד"ה ד' אלא דבכתוב הוא בנקודת קמ"ץ וציר"י ואצלינו נשתנה הרבה להיות נק' בסגו"ל ופת"ח כמו שקורין לחג הפסח אבל נ' דהוא יוצא משם המקרא ואפי' ניחא דנק' אחר החג מ"מ הוא מלת לה"ק והוי כש"ק עכ"ל וא"כ לפ"ד גם לפי סברתינו שנק' פסח הפ' בציר"י והס' בסגו"ל נמי הוא ש"ק וכ' דחידוש על המחבר הנ"ל שלא זכר שנזכר שם פסת גם בעזרא ב' פ' מ"ט בני עזא בני פסח והנקודה הוא שם ג"כ כמו בדה"י הנ"ל עכ"ד הרי דס"ל נמי דשם פסח הוא בסמ"ך והוא שה"ק ואם נק' לתורה גם בשם אחר שהוא שם הק' יש לכתוב טל שם פסת דמתקרי וכעת ראיתי בס' תורת חסד ת"ב חאה"ע סי' כ"ז שכ' נמי דשם פסת הוא בסמ"ך ולא בתי"ו והאריך בזה יעוש"ה

(קד) פינחס יש לכתוב מלא ביו"ד לכתחלה ואם כ' פנחס חסר בלא יו"ר כשר אפי' אם הוא רגיל לחתום א"ע מלא ואם הוא רגיל לחתום חסר יש לכתוב כן לכתחלה בלא יו"ד ואם כ' מלא ביו"ד כשר וכן מבואר בט"ג אות פ' ס"ק א' ובענין שם פניא אם צרך לכתוב פנחס המכונה פניא הנה הט"ג שם ס"ק ב' כ' ויש שמכנין לפנחס פניא ואמנם הם לגעגוע וקטנות ולכן אף אם קורין בפניו א"צ לכותבם כי זהו קיצה"ש עכ"ד ואם יש לו ב' שמות כגון פנחס צבי ויש לו ב' כינויין דמבואר בט"ג בל"ש ס"ק כ"א דצריך לכתוב הכינויין אם צריך לכתוב פניא בלא יו"ד אחר הפ"א או לא נ' דתליא אם חותם א"ע פנחס מלא צריך לכתוב המכונה פיניא ביו"ד אחר הפ"א ואם חותם פנחס חסר יש לכתוב פניא בלא יו"ד אחר הפ"א וכן ראיתי בס' א' מחכמי זמנינו נקרא דמשק אליעזר מהראב"ד דווארשא חאה"ע סי' ע"ה שכ' נמי כן והאריך הרבה בזה ובסי' ע"ו עד סי' פ"א מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(קה) בזכרון יעקב סי' נ"א בגט אחד שהי' שם אבי המגרש נק' בפ"כ פייבא אך בחתימתו חתם א"ע פייבוש ובעלי' לתורה נק' רק שרגא לבד ובנו המגרש חותם א"ע בן שרגא פייבוש כו' וכ' דיש לכתוב שם אבי המגרש שרגא המכונה פייבא והמכונה פייבוש כמ"ש הט"ג בלק"ש סי' כ"ב מי ששמו בפ"כ בערל וחתימתו זנוויל דוב ולס"ת נק' שמואל דוב ופ' דיש לכתוב זנוויל דוב דמתקרי שמואל דוב המכונה בערל מזה נ' שעיקר הקפידא על החתימה ויש לי כמה ראיות ע"ז עכ"ד ועי' בט"ג ש"א אות ו' ס"ק י"א י"ב ובאות פ' ס"ק ד' ו' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

אות צ

(קו) במים חיים סי' ס"ג אות כ"ג כ' בתוך הדברים וכה"ג במי שנק' צלאל ולא נודע לו שם אחר כלל אזי אין לכתוב רק השם שנק' בו בפ"כ וכמבואר בב"ש בש"נ אות ב' גבי שרה שארקה כו' עכ"ד הובא דבריו בפ"ת קונטרס השמות בשם בצלאל ופי' באהלי שם ש"א אות צ' ס"ק ח' שכ' עליו דנ' דאין להסתפק כלל דודאי עיקר שמו בצלאל והרבה יש ששמם בצלאל ובפ"כ נקראים צלאל ומעולם לא נשמע שיהי' צלאל שם בפ"ע לכן נ' דיש לכתוב עיקר השם בצלאל ומ"ש הב"ש בשם שארקה אפשר שהוא לפעמים שם העריסה עכ"ד וכן עיקר לדינא ודלא כהמ"ח הנ"ל אבל בשם צליה אם נק' בפ"כ כן בזה נ' כמ"ש המ"ח שם דיש לכתוב רק צלי' כמו שהוא נק' כו' כיון שלא נודע לנו בבירור אין לנו לדרוש השמות אלא שם שהוא מוחזק בו ונק' בפ"כ כו' יעוש"ה וכ"כ באהלי שם דאין לכתוב רק צלה כמו שהוא נק'

אות ש

(קז) שאול בוא"ו אחר אל"ף ואם בפ"כ נק' שואל עי' בט"ג ש"א אות ש' ס"ק א' שהאריך בזה וכ' דלכתחלה שפיר טפי לכתוב שאול דמתקרי שואל יעוש"ה ועי' באהלי שם ש"א אות ש' ס"ק א' שכ' כלו דנ' דבכינויין שהורגלו בהן אין לנו לדרוש מאין באו ועוד איך שיהי' סוף סוף כיון דחזינן דאין שואל שם העצם בפ"ע וכל שואל שם העצם שלו הוא שאול א"כ הו"ל קיצה"ש וא"צ לכתבו והביא עוד ד' הט"ג שפקפק אם כ' שואל לחוד אי הוי כחניכתו דכשר כי יש להחמיר מפני שדרך הוא שלכל מי שנק' שואל כותבין עליו שאול וכשיראו שזה נכתב שואל יסברו שאחר הוא שאין לו שם המובהק שאול ותמה עציו דמאי שנא זה משאר קיצה"ש וכ' דהוא בעצמו כ' בכ"ד דאם כ' קיצה"ש לחוד כשר מטעם חניכה ד' הד"ת שדעתו ג"כ שא"צ לכתוב דמתקרי שאול ועי' בכתב סופר חאה"ע סי' פ"ש בא' ששמו בפ"כ שואל וכן נק' לס"ת ושם עריסה שלו לא נודע וגם לז חתם שמו מעודו וכתבו בגט שאול דמתקרי שואל וכ' השואל להסתפק אולי שלא כדין עשה פן שזו מעריסה שואל והוי שינוי השם כו' והאריך הרבה בזה פ' להקל במקום עיגון יעוש"ה ולפ"ד האהלי שם והד"ת הנ"ל בודאי כשר אם כ' דמתקרי שואל אף שלא במקום עיגון ואף אם לא כ' דמתקרי נמי כשר כיון דאין שואל שם העלם בפ"ע רק העצם שלו הוא שאול והוי קיצה"ש וכמ"ש האהלי שם הנ"ל ול"ת לשינוי השם וכן עיקר לדינא דכשר אף שלא במקום עיגון

(קח) בכתב סופר סי' ק"א באיש ששמו שימן וכן נק' וחותם ועולה לס"ת ואביו החזיקו בשם זה וכ' דאין ס' כי כן יכתוב בגט כיון שהוא אמר שאין לו שם אחר רק זה כו' והביא ד' הנ"ש שכ' כי אינו יודע שה"ק משם זה ובט"ג כ' כי הנ"ש במהדו"ת כ' שימן ובדה"י א' ד' ובני שימן ואולי הוא מגזרה זו כו' ומסקנתו שאין לשנות ולכתוב רק שימן כמו שהוא נק' ולפמ"ש מעלתו הוא נק' בצר"י כן יקרא בעת הנתינה ומ"ש הב"ש שהוא כינוי למשה