יד אליעזר חלק ב רכח
Yad Eliezer part 2 228 · יד אליעזר חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →אין ענין לנ"ד כיון שאנו יודעים שעולה לתורה וחותם הכל בשם זה פשיטא שאין לנו לשנות בגט ולעשות שם חדש אשר לא הי' מעולם ונ"ל וא"צ לפנים עכ"ד יעוש"ה. עוד כ' שם להסתפק בחי שרוצה לעקור שמו שעלה בו לס"ת עד הנה בטעות ורוצה עתה לשנות שמו כמה ימים צריך לחזקה זו דבשם הנק' בין בנ"א מבואר בסי' ק"כ דצריך ל' יום כו' ודלמא דוקא בשם הנק' בפ"כ תמיד בכל יום משא"כ בשם העולה בו לס"ת שלא נק' בכל יום איך יוחזק כו' וכן יש לספק להחזיק שם האב שנסתפק הח"מ והב"ש שם אם צריך ל' יום ובשינה שם מבואר בסי' קכ"ט פלוגתא אם יוכל לשנות איך ישנה ויחזיק שם אביו הלא לא נק' בפ"כ בשם אביו רק כשחותם ועולה לס"ת כמה בנ"א אין חותמים בשם אביהם והביא ד' הנ"פ בשם המבי"ט ח"ב סי' נ"ב שכ' באיזה אופן יחזיק שם אתר לאביו שיקראו אותו פב"פ או יחתום עצמו כן ג"פ בל' יום ובזה יוחזק ובמבי"ט כ' מלתא בטעמא דבתלתא זימנא הוי חזקה וביאר דבריו כי צריך לעשות כן בתוך ל' יום ולא ביותר וכ"כ אם הוא עצמו רוצה לשנות שמו שעולה לתורה די באופן זה וכ' דמ"ש המבי"ט דבג' זמני הוי חזקה אין זה אלא זכר לדבר ואינו דומה להא דג' הוי חזקה המוזכר גבי ג' דווסתות וג' דנגיחה דבג"פ נחזיק שיהי' כן כמו שהי' בג"פ הלל"ו אבל בנד"ז אנו דנין שיהי' מוחזק אצל בנ"א כי כך שמו ועכ"פ זכר לדבר הוא ונ' להביא סמך היותר קרוב מכתובות פ' אעפ"י ומע"א סי' ע' דמכריזין בד' שבתות ופליגי הפוס' אי ד' שבועות בכל יום או ד' שבתות ממש וי"ל הגם דהתם טעמא דהכרזה כדי שתתבייש כו' אבל עכ"פ אנו רואים ששיערו חכמים שבהכרזה כזו תבוש לעיני כל ופחות מזה לא נודע לכל יושבי העיר וכן נאמר אנן להחזיק שמו ע"י קריאה לתורה צריך ד' שבתות ולשון הרמב"ם דצריך ד' שבחות בכל יום הכרזה בביהכ"נ כו' א"כ בנ"ד לא די בקרה"ת כי א"א וצריך הכרזה בכל יום כי שם זה האיש כך שעולה בו לתורה אבל אנן נקטינן עיקר כשאר הפוס' דבד' שבתות ממש סגי כן אבל נ' דצריך לעשות דוקא בשבת כו' דאיכא פרסום כו' ועי' עירובין כ"ב א' בב' וה' ס' יום אע"ג דליכא אלא מ"י יום כיון דמשכא מלתא שמעו אינשי ועי' אה"ע סי' ק"ד ויש לעי' בנ"ד ולדמות לזה וכ' דצ"ע בהכרזה המבואר בחו"מ סי' ל"ד בפסולי עדות וכ' סתם דצריך שיכריז כו' ואינו מבואר כמה פעמים כו' ובאיזה יום מכריזים כו' וצ"ע דהל"ל כמה פעמים כמו במורדת ולא מצאתי מי שירגיש בזה ודוחק לומר כי סמך עצמו על הא ואה"ע והביא ד' הנו"ב מהדו"ק חאה"ע סי' פ"ת שהמציא דין חדש לשנות שם העיר בקריאתה להכריז ל' יום ערב ובקר ולפמ"ש המבי"ט הנ"ל דדי בג"פ לקרה"ת וכן בחתימה א"כ גם בזה הי' די ג"פ בתוך ל' יום ולפמ"ש ד"פ בשבת בו' כן בזה אבל הכרזה ערב ובקר בכל יום אין לו מקום והמציא הנו"ב לעצמו והנו"ב עצמו כ' כי זה דבר חדש ונ' פשוט בנדון שלו שכבר קראו שם העיר כאשר הורגלו ולעקור השם מפ"כ שכבר הורגלו בו שירגילו לקרות בשם אתר מנ"ל שדי בהכרזה שמכח זה ירגילו כולם לקרות העיר בשם אשר הכריז ובש"ס פג"פ בהחזקה שם איש ואשה במקום שלא נודע שמם כו' סגי כשמחזיק שמו ל' יום ואז יקרא כך בפ"כ כו' אבל בנדון של הנו"ב שישקר וישתקע שם ישן שהורגלו בו מעולם מנ"ל לחדש סברא זו שיעקר בהכרזה ל' יום ובפרט בנדון דהנו"ב שלא הי' אלא שינוי בשם עצמו אם פולטץ או פולץ בודאי קשה שירגילו עצמם לדייק בשם עצמו מה שכבר הורגלו בהברתו ומ"ש ששייך ג"כ במי שמוחזק בשם בעיר ורוצה לעקור שמו שאין לסמוך על קריאתו לס"ת ולעקור שמו שהי' לו ואפשר שם זה שעולה לס"ת עדיף מכל זה כי אינו נק' בפ"כ רק בפי הקורא שקראו בשם הראשון. והוא קורא אותו בשם שני אבל שם שנק' בפ"כ ואם רוצה לשנותו במה שישנה שמו בעיר זאת קשה לדמות להא דנמצא בש"ם ופוס' דל' יום סגי דבזה לא יעקר המורגל בפ"כ עד הנה ואפשר אם ימים ושנים הרבה ירגיל עצמו ויחזיק שם זה מהני כי אז יעקור מפ"כ המורגל עד עתה ובלא"ה לא נ' לעשות לכתחלה לקבוע לעצמו שם חדש ולשנות מתה שהי' לו כי יש לעי' בגוף הדין דבש"ס לא נזכר רק דבל' יום סגי שיוחזק בשם זה וכ' הרשב"ם הטעם דכולו האי ל"ח לרמאות אבל אם ידוע שיש לו שם אתר במק"א דלא יהי' שינוי שם ע"י הכרזה ועקירת שמו לא מוכת רק הג"א כ' כן ויש לעי' כו' עכ"ד יעוש"ה ועי' בחא"ש סי' פ"ה שכ' דהמבי"ט הנ"ל מיירי בשם חדש ששינה שמו לגמרי בזה לקנות שם חדש בעי' ג"פ אבל היכא דאינו שם חדש רק לקצר השם די בפ"א כיון דהי' כאן ל' יום ולא הוחזק בשם דאטו יש שיעור לקריאה כו' ואין הדבר תלוי רק בזמן אם שהה ל' יום כו' ומה נעשה באיש אשר אין דרכו לקראו בשמו כגון רב אטו בו נצטרך זמן אחר ונחת דבריך לשיעורין ובע"כ אין הדבר תלוי בקריאה רק בימים כל דשהה ל' יום ולא הוחזק בשם אתר די. ובאמת ד' המבי"ט גופי חידוש הוא כו' ואין לך בו אלא חידושו דאם בא להחזיק בשם אתר חדש אז בעי' ג"פ אבל לקצר השם ולהשתקע השם די אם עלה לתורה פ"א ושהה ל' יום כו' נחשב נשתקע עכ"ד ובסי' פ"ת כ' דד' המבי"ט אין להם מקור בש"ס ודבריו אין מוכרחין רק אפי' נודה לדבריו י"ל דבא לאפוקי רק דלא מהני פחות מג"פ בל' יום כלומר אף דשהה ל' יום דמפורש בש"ם דכוי חזקה מ"מ אם לא קראוהו ג"פ תוך הל' יום לא הוי חזקה בל' יום אבל אם שהה יותר מל' יום י"ל כל דהוחזק כך ג"פ די בזה והרי כל שורש חזקת ג"פ נמצא מדין שור המועד ומווסתות ושם אין חילוק בין אם הוי תוך ל' יום או מרחוק כל שהוחזק ג"פ די בכך א"כ ה"נ בשמות הוי כן רק דהש"ס קובע ל' יום לומר דבעי' שהה בעיר ל' יום אבל אם שהה ל' יום וכ"ש יותר די בהחזקת ג"פ אפי' לזמן מרובה כו' עכ"ד ובסי' ק"ג מ"ש והאריך בזה ובהשמטות שם סי' ב' מ"ש עוד והאריך בזה יעוש"ה
(קט) בעזרת ישראל סי' כ"ט בא' שנסע לאיטליא ושלח משם גט לאשתו והוא נק' בפה שטפסיל וכ' בגט שבתי המכונה שעפתיל בתי"ו ולא בסמ"ך והוא מקום עיגון ונתן הגט ועתה שואל כת"ר אם יש להתירה בגט זה אתר שיש לחוש אולי הי' נק' שעפטיל התי"ו בדגש כמו טי"ת וכ' דיש להתירה להנשא בגט זה דהא מבואר בסי' קכ"ט סעי' ל"א דכל כינוי שצריך לכתוב תי"ו או טי"ת כותבין טי"ת כי תי"ו יכולין לקרות רפוי' וא"כ אנן ידעי' בודאי דהכונה לקרות בתי"ו רפוי' דאם הי' קוראין בדגש הי' לו לכתוב בטי"ת כו' ובפרט דידוע לכל דשם שעפסיל צריך לכתוב בטי"ת כמבואר בב"ש גבי שם שבתי וא"כ נדע בטח דצריך לקרות שעפתיל בתי"ו רפוי' ואף דמבואר בב"ש דשעפסיל כותבין בסמ"ך מ"מ הלא מבואר בש"ע שם סעי' ל"ד דשה"ק צריך לכתוב בה"א ושם לעז באל"ף ומ"מ אם שינה וכ' ה"א במקום אל"ף או אפכא כשר ועי' בתשו' מהרח"ש סי' נ' בשם מהרי"ט ושארית יהודא שכ' שאין להקפיד בין דל"ת לטי"ת אחרי שהם ממוצא אחד וכן בין זי"ן לשי"ן כו' והביא ד' מהרשד"ם סי' ס"ח שהביא ד' התה"ד גבי מיכל כו' וכ' מתוך תשו' זו משמע שאין להקפיד באותיות שהם ממוצא אחד כגון חי"ת וכ"ף וכ"ש בין טי"ת לתי"ו וכ"ש בין אל"ף לה"א עכ"ל מהרשד"ם א"כ גם בנ"ד אין להקפיד בין תי"ו לסמ"ך אתרי שהם שוים במבטא אך מה שאני חושש בזה אולי הי' חותם עצמו שעפסיל בסמ"ך כו' והב"ש שם ס"ק נ' כ' גבי הא דאמרי' דאם שינה וכ' ה"א במקום אל"ף כשר דוקא אם אין ידוע האיך הי' חותם אבל אם שינה ולא כ' כאשר הי' חותם שמו י"ל דהוי שינוי