יד אליעזר חלק ב רכב

חניכה שהכל קורין ולכן בנד"ז מערער שאין זה חניכה שהכל קורין דהרי אין קורין ישעי' רק שעי' אבל באמת לא כן הוא דלאו מטעם חניכה. שהכל קורין הכריעו לכתוב ישעי' רק דעיקר השם הוא חסר בלא וא"ו א"כ אין קפידא במה שנק' שעי' ולא כ"כ דהוא קיצה"ש וא"צ לכתבו ועוד כיון דעכ"פ מן החתימה נ' דחותם ישעי' חסר דאין דרך לעשות רשימה על ב' אותיות בו' אף אם הי' עלי' לתורה ושם עריסה בוא"ו ואף אם חושבים לעיקר בוא"ו מ"מ הגט כשר כיון דהוא בשם האב ובשם האב אפי' כ' שם הטפל לבד ג"כ כשר דלא גרע מלא כ' כלל וכ"כ הב"ח סי' קכ"ט כו' ושם החתימה עכ"פ הוי כטפל וכשר וכ' דכבר בא מעשה לידי דאבי האשה נק' שעי' בפ"כ ושמו הי' ישעי' וכתבתי נ"כ ישעי' חסר ולא חששתי למה שנק' שעי' בלא יו"ד כו' וכתבתי כי אף אפשר שמו ישעי' בוא"ו מ"מ ישעי' הוי חניכה שהכל קורין כי אף שנק' שעי' בלא יו"ד לא אכפת לן מה שמבליעים מפני מהירת המבטא והכל יודעים כי זה שמו אשר יקראו לו ישעי' והוי חניכה שהכל קורין. והבאתי ראי' לזה משם הירש דכותבים שה"ק צבי או נפתלי המכונה הירש ועמד בזה בט"ג אות נ' דלפי הברתינו קורין הערש בסגו"ל ולא בחירי"ק גדול וביו"ד ומסיק דאזלי' בתר עיקר הנחת השם דהוא ביו"ד אע"ג דמפני מהירת המבטא מבליעין היו"ד לית לן בה כו' הרי דכותבין המכונה הירש אע"ג דלא נק' כן והרי המכונה צריכים לכתוב כמו שנק' דוקא כו' וכן אם אנו מסופקים בשה"ק אם צבי או נפתלי כותבין רק הירש דהוי חניכה שהכל קורין והרי קורין בסגו"ל ואיך כותבין ביו"ד א"ו דמה שמבליעים מפני מהירת המבטא הוי שפיר חניכה שהכל קורין והביא ד' הט"ג בש"נ אות מ' בשם מינציא חסיא דעסיא שכותבים באל"ף בסוף שהוא קמ"ץ והקריאה הוא בסגו"ל וכ' ג"כ דאזלי' בתר עיקר הנחת שם כו' וכן אם יש לה עוד שמות ויש בהם ס' כותבים רק החניכה זאת עטיא או חסיא הכל באל"ף אע"ג שנק' בעי"ן עכ"ז הוי חניכה שהכל קורין מה שקורין קצת בשינוי מפני מהירת המבטא וה"ה בשם ישעי' או שעי' שפיר יש לכתוב ישעי' דאף אי שמו בוא"ו שפיר הוי חניכה שהכל קורין שם ישעי' אע"ג דנק' שעי' ובנד"ז בשם האב בודאי אין שום קפידא כלל כו' והאריך בזה וסיים כי יפה כ' ישעי' כהוגן כו' וממילא א"צ לכתוב שעי' כי הוא קיצה"ש כו' עכ"ד ועי' בחא"ש סי' מ"ג מ"ד מ"ש והאריך בזה וכ' דיש לכתוב ישעי' דמתקרי שעי' או לכתוב ישעיהו דמתקרי ישעי' ועי' באהלי שם ש"א אות י' שכ' דיש לכתוב ישעיהו דמתקרי שעי' ישע' דמתקרי שעי' ועי' בס"ק ל"ג ל"ד מ"ש והאריך בזה יעוש"ה ולדינא נ' עיקר כהשם ארי' הנ"ל

(צב) בחא"ש בהשמטות סי' ב' באיש א' שבא לכאן ונשא אשה כו' וברח לטרנא ושלח משם לכאן עבור זוגתו והראה שם הכתובה והתנאים איך הוא חתום א"ע והי' חותם א"ע יוסף מאיר וכן הי' נק' פה תמיד בקראקא ו' חדשים שהתגורר בה כו' וכן בפאס שלו כו' לא הי' כ' רק שם יוסף מאיר וכן הי' קורין אותו לספר כ"ז היותו פה ולא נשמע לו שם אחר וכ"כ בהגט ואח"כ נסע לווישניצא והתחבר שם עם אנשי רשעים ונתנו לו עצה להוציא לעז על הגט בו' ושלח מכתבו לכאן שיש לו עוד שם אחר יצחק יוסף מאיר ובאמת לא שמענו ממנו שם זה כו' ובפאס הבא מווין הי' כ' בו רק שם יוסף מאיר אך הוציא לעז היות שהי' איזה מנין באיזה ביהמ"ד קטן דפה הי' עולה לתורה בשם יצחק יוסף מאיר ואפשר הוא אמת שבכיון עשה כדי להוציא לעז אחרי כן ואפשר הוא שקר לגמרי שגה בהמנין שלו לא הי' קורין לו בשם יצחק רק בשם יוסף מאיר כי אחרי דו"ח לא שמענו בבירור שהאחת הוא כן שנק' איזה פעמים בשם יצחק כי מי שסיפר כן הוא איש שאינו בר סמכי וב"כ הוציא לעז על הגט כו' ושלחו לק"ק רישא לשלוח לה גט אחר כו' וכ' דבחנם כ' לק"ק רישא לשלוח גט אחר כו' כי הגט הראשון הוא כשר כי לא מבעיא לפי נדון דידהו הבעל עצמו ודאי א"נ אחר הגט לפוסלו כי לא עדיף מע"א שא"נ אחר שנעשה הגט ויצא בהיתר ומכ"ש הוא שנוגע בדבר וגם משים ע"ר שעובר על חרם שמטילין אחר נתינת הגט ומה שא' או' שבביה"מ קטן נק' כן לא מבעיא בנדון הזה שהוא רק ע"א נמי א"נ ולהצטרף עם הבעל לומר פלגינן דיבורא ל"ש בזה דבזה הוי העדות רק על הבעל ולא אפשר על אחר לכך אין נאמנים לפסלו ואף אם הי' ב' עדים שקראוהו כן בביהמ"ד הקטן נ' נמי כל שהוחזק בו ל' יום לא הוי חזקה והן אחת שכתבתי ומצאתי במבי"ט שאם הוחזק ג"פ בתוך ל' יום די ולא בעי' שיהי' נק' כן כל הל' יום מ"מ נ' דגם זה לא הי' בביהמ"ד הקטן שיהי' קורין לו לתורה ג"פ בתוך ל' יום ואם הי' ג"פ יותר מבתוך ל' יום לא דאנן בעי' או ל' יום רצופין או ג"פ בתוך ל' יום אבל ג"פ יותר מל' יום אין מצטרפין ואין זה חזקה להיות נחשב שמו כך ועל פיו אין זה ראי' כי י"ל שמשקר ואף אם יהי' מוחזק ל' יום בביהמ"ד הקטן הוי רק מיעוטא נגד קראקא וגם כיון דהוי רק שם שעולה בו לתורה כו' רק מיעוטא דשם שעולה בו לתורה ודאי אין לחוש לו וכיון דשם לא הי' הגט רק בטארנא וא"כ לא הוי קראקא לא מקום נתינה ולא מקום כתיבה לכך נהי דקי"ל דצריך לכתוב שם שיש לו במקום אחר אך כבר כ' דהיינו דוקא אם במקום אחר הכל או עכ"פ רובן קורין כן אבל אם גם במק"א אינו נק' רק מיעוטא אז על שם המיעוט של מק"א אן לחוש כלל אם אינו מקום כו"ר ואף לכתחלה א"צ לכתבו ומכ"ש אם לא כתבוה בדיעבד דכשר היא בלי חשש. ועוד חוץ מזה נ' ג"כ דכשר הגט כיון דכ' בו שם שהכל קורין בו ועוד כיון דעכ"פ עלה לתורה גם בשם זה הנכתב בגט רק עלה בשלשתן יחד יצחק יוסף מאיר וא"כ אם כ' רק יוסף מאיר הוי כקיצה"ש כמ"ש בט"ג בשם תשו' מהראנ"ח דזה הוי כקיה"ש אפי' בשם שקורין אותו בהם ומכ"ש בשם שעולה בו לתורה לבד ומה גם דהוי שם שהכל קורין בו לכך אין לחוש כלל לד' המערער כו' וחלילה ליתן גט אחר והאשה מותרת להנשא לכל העולם חוץ מכהן בגט זה והגט כשר עכ"ד יעוש"ה. ועי' עוד בחא"ש סי' פ"ח והבאתי דבריו לעיל סי' פ' מ"ש בזה ועי' בעין יצחק סי' ל' הבאתי דבריו לעיל סי' פ"ד מ"ש בזה יעוש"ה ועי' בנודע בשערים ח"ב באה"ע סי' נ"ט הבאתי דבריו לעיל סי' פ"א פ"ש בזה

אות ל

(צג) במים חיים חאה"ע סי' ס"ג אות כ' בשם ליבש אם לכתוב וא"ו אחר הב' כ' ראיתי חתימת שני רבנים גדולים שחתמו ליבש בלא וא"ו אחר הב' כו' וכמו זכר לדבר בב"ת או"ח סי"א ובשו"ת ב"ת הישנות סי' פ' הביא רבו הגאון החסיד מ' שלמה ר' ליבש מלובלין כו' שיב ראיתי הסכמות הגאון פני ארי' בהגאון פ"י חתם שמו ליבש בלא וא"ו אתר הב' וכן מוזכר בפתח השער פ"א ובהסכמת הגאון נו"ב שם ובתלתא זימנא הוי חזקה לנהוג ולסדר שם. ליבש בלא וא"ו אחר הב' עכ"ד וכ"כ בחא"ש סי' ק' דשם ליבש נ' לכתוב בלא וא"ו ועי' בשם ארי' חאה"ע סי' ס"א שכ' ע"ד המ"ח שהוא שגיאה כי שמו שלמה ואיך כ' ר' ליבש רק דהתם אינו שם ליבש רק שם ליב והשי"ן בוא שי"ן שמאלית כמו ר' שלמה ר' ליבש שהי' נק' אחר ר' ליב אביו או חמיו והשי"ן שמאלית נוספה לסימן של ר' ליב כדרך העולם וזה טעות דמוכח וגם אשר כ' לכתוב חסר וא"ו לא יצדק וטוב יותר לכתוב מלא כו' וכ' דיש בידו כת"י הגאון