יד אליעזר חלק ב רכג

בעל ט"ג קצת לק"ש שלא הובא בט"ג ושם כ' דיש לכתוב מלא וא"ו ועי' בפ"ת קונטרס השמות אות א' אבלי כו' שהביא בשם המאמר מרדכי שהשיג על הט"ג לענין שם אבש דצריך לכתוב חסר וא"ו כיון שאינו נרגש במבטא מבואר נמי מדבריו דא"צ לכתוב ליבוש בוא"ו כיון שאינו נרגש במבטא וכמ"ש המ"ח והחא"ש הנ"ל וכ"כ עוד בחא"ש סי' צ"א דצריך לכתוב ליבש בלא וא"ו ואם כתב בוא"ו הוי שינוי. וכעת ראיתי בחא"ש סי' קס"ח שכ' דשם ליבוש יכתבו בוא"ו כי כן דרך הכותבים עתה הוי בוא"ו וכן ראיתי בט"ג בסוף הס' בשבלי לקט שכ' באות ט"ו דיש לכתוב ליבוש בוא"ו אחר הב' ועי' באהלי שם כלל י' ס"ק י"ח שהביא תשובת ד"ח ח"ב שי' ק"ל שהעלה דאפי' מי שהוא חותם ליבוש בוא"ו לאחר הבי"ת וכ' בגט ליבש בלא וא"ו כשר בדיעבד דהא המהריב"ל כ' לפסול מטעם דהוא"ו הכל קפדי בי' והרי אפי' אותו שחותם בוא"ו לפעמים משמיטו ולכן אין קפידא ולא הוי שינוי מחתימתו אף שהוא חותם בוא"ו משום דגם בלא וא"ו יקראו ליבוש כאלו הי' נכתב בוא"ו והשיג עליו דהא ודאי עדותו של מהריב"ל נאמנה דחסרון הוא"ו הכל קפדי בי' וכן וא גם בכל לעז שלנו כידוע שבכל המכתבים כותבים וא"ו לצורך מלאפו"ם ואם יזדמן מי שיכתוב ליבוש בלא וא"ו טעות דילי' הוא ודמי' ממש לתונס תנס ולא מבעיא אם הוא חותם בוא"ו וכ' בלא וא"ו דפסול אלא אפי' אם הוא חותם בלא וא"ו וכ' בלא וא"ו צ"ע אם להכשיר אפי' בדיעבד ומ"ש משם ע"ל בשם ירוחם שאם כ' חסר דכשר אינו ראי' התם טעמא משום דבמקרא כתיב חסר כו' עכ"ד ועיין בקונטרס השמות סי' ח' שכ' נמי דיש לכתוב ליבוש בוא"ו וכתב בחידושים שם דאף דבפ"ת באות ל' מבואר דיש לכתוב בלא וא"ו מ"מ בקו"א מהט"ג שנדפס באהלי שם סעי' ט"ו כ' ליכתוב ליבוש בוא"ו ובודאי שאם הגדולים הנ"ל ראו דבריו לא הי' חולקים עליו ובפרט דהנחת שם זה באגרות ובשטרות הוא וכבר כ' הגאון מליסא שהשמות נכתבים בגט כמו שנכתבים באגרות כמ"ש בשמו בט"ג בלק"ש ס"ק מ"ב עכ"ד וכן עיקר לדינא דיש לכתוב ליבוש בוא"ו אחר הב'

(צד) בס' אור גדול סי' כ"ג בגט שכ' המכונה לייזר בב' יודי"ן וכ' דלכאורה הוא פסול מחמת שינוי השם דלייזר בב' יודי"ן הוא פת"ח חריף לייזר וכפי הקריאה שהוא בפ"כ ליזר בציר"י נצרך לכתוב ביו"ד אחד כמבואר בט"ג בש"נ אות ו' ס"ק ז' שפסול כה"ג אף בדיעבד מחמת שינוי השם ואף דבשו"ת בית דוד סי' י"ט הובא בפ"ת קונטרס השמות בשם פיגו מכשיר כה"ג והביא כן גם בשם שו"ת מהר"ם מינץ מ"מ כל מסדרי גיטין נוהגין כהט"ג לכתוב חד יו"ד על ציר"י וב' יודי"ן על פת"ח חריף וא"כ הוי שינוי השם ופסול כה"ג כו' וכ' ע"ד פ"ת הנ"ל שכל דבריו אינן מוכרחים דמה שהעלה מס"ש של הב"ש דהיכא דאיכא ב' שמות חד בחירי"ק וחד בציר"י כותבין דעל ציר"י ב' יודי"ן אין נ' דפשוט דהכונה על ב' יודי"ן כשקורין בפת"ח חריף וכמ"ש הט"ג בש"א אות ו' ס"ק ו' וס"ק ט"ז ובש"נ אות פ' ס"ק ה' ובפרט דבס' ברכות המים של ר"מ ר' יוזפס שכל סה"ג וס"ש של הב"ש הוא מאתו ושם מבואר להדיא בכ"ד דהכונה כן כו' ומ"ש בכתיבת לעז ג"כ אינו כן כיון דעתה כל המסדרים נהגו כן שפיר יש הוכחה לשינוי השם כי לא יתלו במסדר שאינו בקי כו' ומסתמא המסדר הוא אחר שקורין אותו בפת"ח חריף כו' ואח"כ כ' כי יש לסמוך על ברכות המים שכ' בביאוריו לשמות באות יוטא דהיכא דליכא שינוי רק בנקודה לא הוי שינוי השם כו' ויש לסמוך עליו והאחרונים לא ראו דבריו שלא נדפס בימיהם לכן חש הט"ג בכה"ג אף בדיעבד וברור דאלו הי' רואה דבריו הי' מסכים וגם יש לעשות סניף דעת הפוס' דבדבר שאינו נצרך לכותבו אינו פוסל שינוי וכינוי ליזר לאליעזר א"צ לכותבו ואף שבס' ברכות המים אין דעתו כן עכ"ז גם לדעתו אינו אלא לכתחלה ולא לעכב וגם קצת סניף ד' הבית דוד הנ"ל וכתב דעכ"ז לרווחא דמלתא אעשה ג"כ כמ"ש הב"ד אחר נתינה הראשונה לחזור ולהקנותו לבעל ולנקוד ציר"י תחת הל' ושוב אחר נתינה שני' לחזור ולהקנות ולמחוק לגמרי המכונה ליזר שבזה י"ל שא"צ דעת הבעל וציוויו וליתנו בעדי מסירה שעכ"פ יצא מחשש פסול תורה ובפסול דרבנן שפיר יש לסמוך על נתינות הקודמים כו' ולבסוף הביא ד' החא"ש סי' ס"ז שפסל גט כזה בשם לייקי שכ' בב' יודי"ן וכ"כ בסי' כ"ו ובסי' ס"ד שם עכ"ד ועי' לעיל סי' ה' וסי' ז' מ"ש בזה יעוש"ה

(צה) במים חיים חאה"ע סי' ס' בא' שהי' עולה לתורה בשם יהודא לבד והי' חותם א"ע בשם יהודא ליב ובפ"כ נק' ליבלי איך כותבין בגט לכתחלה גם בשם קלונימוס קלמן וכך חותם ובפ"כ נק' קלמן לבד וכתב בענין שאלה הראשונה לכתחלה נכון לכתוב יהודא המכונה ליב ולהבדיל בין הקודש ובין החול הגם שחותם א"ע בשתים אין זה עילוי לשם החול כלל כי עשה זאת רק לסימנא בעלמא וכן המנהג פשוט כמ"ש בט"ג בלק"ש סי' כ"ז בשם יהושע פאלק כו' ולא לכתוב ליבלי כאשר נק' בפ"כ והטעם כמ"ש הב"ש בכללי השמות ס"ק א' שאין לכתוב שם דקטנות כגון ליבלי כו' ותליא בקפידתו וכאן מוכח מחתימתו דקפיד שהרי חותם בשם גדלות ליב לכן מהראוי לכתוב המכונה ליב כו' ועיין בקונטרס השמות סי' מ"ו מ"ז ובחידושים שם מ"ש והאריך בזה יעוש"ה. ובשאלה השניה אשר גם קריאתו לתורה היה בשניהם יחד היינו שהעלי' והחתימה הי' קלונימוס קלמן ובפ"כ נק' רק קלמן בזה"נ שראוי לכתוב קלונימוס קלמן דמתקרי קלמן כיון ששניהם יחד הקריאה והחתימה יעידין יחד ע"ז אשר גם שם החול הטפל נעשה אצלו עיקר כו' וכיון שבשם הראשון העיקר יש ג"כ שם א' חול ע"כ נכון לכתוב ע"ש השני הגם שהוא חול לבד דמתקרי ולא המכונה והביא דכן מצא מפורש בט"ג כו' בשם הגאון ר"מ סופר שסידר לכתוב אליעזר ליפא דמתקרי ליפא לפי שעולה לתורה וחותם א"ע אליעזר ליפא ובפ"כ נק' ליפא לבד והביא דכ"כ אביו הגאון ז"ל בתשובה להרב מאניפליא עכ"ד ועי' לעיל סי' ז' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

אות

(צו) בנחלת דוד סי' כ' במי שנק' לעלות לתורה בשם מנחם דוד ונק' בפ"כ בשם נחום לבד וכשחותם באיגרות חותם בשם מנחם נחום דוד ורב א' סידר לו גט כו' וכ' שם המגרש מנחם נחום דוד דמתקרי נחום והיינו דתפיס לעיקר השם כחתימתו וטעמו מפני שהש"ץ שקורא אותו אינו מדקדק בשמו לדעת על בריו אבל בחתימתו מסתמא יודע שכן הוא עיקר שמו כו' וכיון דשם נחום הוא שם בפ"ע נחום האלקושי כו' א"כ ניכר מחתימתו שב' שמות הן כו' ואח"כ נתוודע שאינו חותם כן תמיד רק פעם חותם כן ופעם חותם בשם מנחם דוד כקריאתו לעלות לתורה ולכך פקפק בגט זה ולדעתו הי' לו לכתוב מנחם דוד דמתקרי נחום כקריאתו לס"ת כיון ששם החתימה מסופק בידו כו' ושם הקריאה לס"ת קבוע לכן בתר שם הקבוע אית לן למיזל וכ' דלכתחלה ודאי נכון לכתוב מנחם דוד דמתקרי נחום ואפי' אם חותם עצמו תמיד מנחם נחום דוד מ"מ קריאתו לס"ת מכריע שעיקר שמו הוא מנחם ונחום אינו רק קיצה"ש ומחתימתו אין ראי' מפני (שכן הוא המנהג בכל מי שיש לו כינוי שחותם שם העיקר בצירוף הכינוי יחד כמו צבי הירש יהודה ליב נפתלי הערץ ואפ"ה אנחנו כותבין בגיטין צבי המכונה הירש וכן בכולם ולית מאן דחש להא שחותם בשתיהם למכתב] צבי הירש המכונה הירש או הירש המכונה או דמתקרי צבי הירש וכמו שהי' הדין אם קריאתו היתה