יד אליעזר חלק ב רכא

או לוי לפ"ז יש לפסול אפי' בדיעבד כיון דמהא שכ' הכהן אחר בכינוי הוי כמוכח מתוכו שאינו כהן והוי כחשש זיוף. איברא מצאתי בד"מ שהביא בשם ס"ג שראה קצת גיטין שנכתב הכינוי קודם ומשמע מלשונו שרק לכתחלה יש ליזהר לכתוב הכהן קודם אך לא לפסול בדיעבד וכ"מ מסוף לשונו שכ' ובמהרי"ק נמצא אהרן דמתקרי אלעזר הכהן והוא כ"כ לכתחלה ואולי יש לחלק בין דמתקרי לחניכה עכ"ל משמע דבדין הראשון אינו רק לכתחלה אך בכ"ז נוכל לחלק דזה דוקא בימיהם שהי' קצת מהם נוהגים לכתוב תיבת הכהן או הלוי אח"כ לכן אין לחוש בדיעבד כי יאמרו הרואים שהוא מהנוהגים להיפך משא"כ בזה"ז שכל העולם נמשך אתר פסק הרמ"א כו' לכתוב הכהן קודם הכינוי אזי כשנכתב הכינוי קודם החשש גדול שיאמרו שהכינוי הוא כהן או לוי ובעצם אינו כהן או לוי כי אם הי' בעצם כהן או לוי איך יעשו הב"ד לכתוב בהיפך אלא מסתמא עשו הב"ד כהוגן וחקרו שתיבת כהן או לוי הוא רק כינוי שלו ובאמת אינו כהן או לוי ודוגמא מצינו בג"פ כו' נוכל להמציא משם סברא זו גבי שם פירלע פערלט שהאשכנזים משנים בכתיבתם מן הספרדים ועכ"ז איני או' דעתי לפסול אפי' בדיעבד או במקום עיגון רק במקום דאפשר לתקן בודאי ראוי לתקן לכתחלה עכ"ד ועי' במים חיים חאה"ע סי' נ"א באיש א' ששמו יחזקאל בן צבי הכהן ומבואר בש"ע דאם יש להם כינוי כותבין אח"כ והמסדר כ' יחזקאל בן צבי המכונה הירש הכהן אי צריך גט אחר אף שיהי' בקישוי כו' וכ' להשואל דלפמ"ש הטעם דאם יכתוב אחר הכינוי הכהן יאמרו דהכינוי כך הוא ואינו כהן ואיש אחר הוא המגרש כו' ולפ"ז הטעם דמי ממש לדין אם לא כ' כהן כו' דמבואר בב"ש ס"ק י"ד כו' דאפי' אם ניתן הגט פסול כו' אם לא שהוא שעהד"ח שא"א ליתן גט אתר כו' וכן מבואר בג"פ ס"ק ל"ת כו' ומכ"ש בנ"ד שכ' אחר הכינוי הכהן דיש תרתי לריעותא חדא דיאמרו דאינו כהן וכנ"ל והוי כלא כ' כהן ואולי גרע עוד דהוי ככתב שאינו כהן וזאת שנית דיאמרו דהכינוי של זה המגרש הירש כהן ובאמת דהכינוי שלו רק הירש לבד ע"כ בודאי דצריכה גט אחר בלי פקפוק אף שיהי' בקושי ואין זה שעהד"ח עכ"ד יעוש"ה. הרי שכ' בפשיטות דפסול אף בדיעבד אם לא בשעהד"ח ולא כהזכרון יעקב הנ"ל ד' המ"ח אלו שכ' דפסול אף בדיעבד אם לא בשעהד"ח ועי' בפ"ת בסדר הגט אות כ"ד שהביא ד' המ"ח הנ"ל וכ' עליו דמה דפשיטא לי' לפסול אף בדיעבד משום דנ"ו כו' דמי ממש לדין אם לא כ' כהן ואולי גרע עוד כו' לפע"ד אין זה פשוט כ"כ ויותר נ' דהוא רק זהירות לכתחלה דכן משמע לשון הרמ"א שכ' ואם יש להם כינוי כותבין אח"כ ולא כ' צריך לכתוב אח"כ דליהוי משמע קפידא אפי' בדיעבד וגם בד"מ שם כ' דכן יש לנהוג וכן בסה"ג דמהר"י מינץ סי' ב' ובתשו' מהרי"ו סי' ק"צ כ' דיש לכתוב כו' משמע דהוא רק לכתחלה ועוד דבד"מ שם מסיים ע"ז מיהו ראיתי קצת גיטין שכ' הכינוי קידם א"כ שייך לומר בכה"ג אינהו מיכל אכלי כו' וכמ"ש סברא זו בישוי"ע כו' וכן ראיתי מעשה בגט א' שכבר ניתן ונמצא שנכתב הכינוי קודם והסכימו כמה רבנים להכשיר עכ"ד וכ"נ עיקר לדינא דבדיעבד אין לפסול הגט אם כ' הכינוי קודם

ולענין אם כ' הכהן או הלוי קודם דמתקרי עי' לעיל סי' פ"ז שהבאתי ד' עזרת ישראל סי' מ"ג שדחה ד' השואל שכ' דכונת הרמ"א בסי' קכ"ט רק דבמתקרי אין קפידא אם כותבין הלוי קודם או אח"כ והשיג עליו דא"א לומר כן בכונת הרמ"א רק דכונת הרמ"א דיש קפידא והאריך בזה. בדעת ראיתי בחא"ש סי' קע"ב שכ' נ' דאין כונת הרמ"א דמחויב לכתוב דוקא אח"כ כהן או לוי דודאי בזה מותר לכתחלה קודם דמתקרי תדע דאם כותבין המכונה כותבין תחלה כהן או לוי א"כ מוכת דמשמעותי' הוי שהוא כהן או לוי וא"כ למה במתקרי יהי' גרע שיהי' קפידא שלא לכתוב כהן או לוי תחלה לכך נ' דודאי מותר לכתוב לכתחלה כהן או לוי תתלה רק דקמ"ל לאפוקי דאם כותב המכונה דאז אינן רשאין לכתוב אח"כ כהן או לוי רק דוקא תחלה לכך כ' באם כותב דמתקרי יכול לכתוב אח"כ כהן או לוי ומ"ש כותבין היינו דהרשות נתונה לכתוב גם אח"כ אבל אם רוצה לכתוב תחלה שפיר דמי וז"ב עכ"ד. והיינו כד' השואל בעזרת ישראל סי' מ"ג הנ"ל שכ' דכונת הרמ"א בסי' קכ"ט דמתקרי אין קפידא כו' ולא כעזרת ישראל הנ"ל ועי"ש עוד בחא"ש סי' קל"ד מה שהק' ע"ד הרמ"א הנ"ל דכותבין הכינוי אח"כ דמשמע בכל זה דדרשי' סמוכין וקאי אדסמיך לי' כו' והק' מן התורה בפ' ויקרא דכמה פעמים נאמר בני אהרן הכהן ולפעמים כתיב. בני אהרן הכהנים וא"כ אם כתיב לשון יחיד משמע דקאי על אהרן שהוא הכהן ואם כתיב הכהנים לשון רבים משמע דקאי עליהם אף דסמוך לאהרן מ"מ קאי הכהנים עליהם וא"כ מוכת דאין הכרח למדרש סמוכין לומר דקאי דוקא אדסמוך לי' והניח בצ"ע ועי' במ"ח חאה"ע סי' נ"ט מ"ש בזה יעוש"ה

(צ) בחא"ש סי' י"ג בא' שנק' בפ"כ רחמיאל בלא יו"ד בתחלתו וכן נק' לס"ת וכן החתימה בלא יו"ד וכ' דנ' ברור דיש לכתוב כפי אשר נק' וחותם בלא יו"ד בתחלתו והביא ד' התה"ד בפסקיו סי' י"ח לענין שם ביו"ד שאחר המ"ם כו' והאריך בזה וכ כיון דנק' רק רחמיאל הוי כחניכה שהכל קורין בו וראוי לכתוב כן ואף אם נצמח שמו מירחמיאל כשר דהוי כחניכה כו' אבל להיפך אם יכתוב ירחמיאל אולי נק' רחמיאל והוי שינוי ממש לכך נ' לכתוב רחמיאל כפי מה שנק' ועולה לתורה וחותם ולענין היו"ד שאחר המ"ם הוא כמ"ש בתה"ד ובש"ע בזה עכ"ד יעוש"ה ועי' בד"ת בשער התשו' שכ' ע"ד כן מבואר בנ"פ גבי יצחק חאקין ועי' באהלי שם ש"א אות י' ס"ק מ"ג מ"ש בזה

(צא) בשם ארי' חאה"ע סי' ק"ה בגט שכ"מ שהי' שם אבי המגרש ישעי' והי' נק' שעי' כדרך העולה שמשמטין היו"ד מפני מהירת המבטא כידוע וחתימתו הי' ברשימה עם היו"ד ישעי' ועלי' לתורה ולא נודע בבירור וגם אין ראי' מקריאת החזנים כי קוראים כחפצם יש קורין בוא"ו ויש קורין בלא וא"ו ומפני ס' זה ה' מצריכין לכתחלה ב' גיטין כו' ומפני צער החולה כו' לכן כ' רק גט א' בשם ישעי' בלא וא"ו ויש שמשערער שהגט פסול שהי' צריך לכתוב בלא יו"ר שעי' וגם הי' לכתוב בוא"ו ושאל על העבר ומבקש בגט על העתיד כה"ג בגט ע"י שליח איך לכתוב שם זה ישעי' וכ' הנה לפמ"ש שהי' חותם א"ע ישעי' ביו"ד הדבר פשוט לכתוב וכן בב"ש בשם סעדי' כו' שכ' דנ' דאם הוא חותם א"ע ישעי' כותבין ישעי' אע"פ שנק' שעי' וכ"כ שם בשם סענדר כו' דאם הוא חותם א"ע אלכסנדר כותבין המכונה אלכסנדר כו' הרי אף היכא דכותבין דמתקרי או המכונה דצריכין לכתוב כמו שנק' מ"מ כותבין ישעי' כמו שהוא חותם ולא כמו שנק' שעי' וה"ה בזה כיון שחותם ישעי' צריכין לכתוב כן כמו שחותם ולא כמו שנק' שעי' והנה בט"ג מביא בשם ע"נ שהכריע דהעיקר הוא לכתוב ישעי' בלא וא"ו ואפי' לכתחלה כו' וטעמו דמצינו בפוס' ובאחרונים שם ישעי' ולא נמצא בוא"ו וכן חותמים רוב האנשים גם הנביא בעצמו וספרו הכל קורין ישעי' בלא וא"ו הרי דהכריע דעיקר השם הוא כך ישעי' א"כ לפ"ז מה שנק' שעי' הוי קיצה"ש דא"צ לכתבו וטעמו של המערער נ' דס"ל דמש"ה כשר בישעי' משום דעכ"פ הוי